בס"ד
שיעור
תהילים לכיתות י'. הכינה:
ליאל סעד
נושא:
תהילים,
פרק כד
כתות:
י
מחבר:
ליאל סעד
מזמור
כז'
(א)
לְדָוִד ה'
אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה'
מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד:
(ב)
בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ:
(ג)
אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ:
(ד)
אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה'
אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה'
כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם
ה'
וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:
(ה)
כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי:
(ו)
וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה
וַאֲזַמְּרָה לַה':
(ז)
שְׁמַע ה'
קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:
(ח)
לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה'
אֲבַקֵּשׁ:
(ט)
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל
תַּעַזְבֵנִי אֱלֹקי יִשְׁעִי:
(י)
כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה'
יַאַסְפֵנִי:
(יא)
הוֹרֵנִי ה'
דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי:
(יב)
אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס:
(יג)
לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה'
בְּאֶרֶץ חַיִּים:
(יד)
קַוֵּה אֶל ה'
חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה':
שאלות
-
מהי שאיפתו הגדולה של דוד המלך במזמור זה? מה מביא את דוד המלך להביע אותה במקרה זה?
-
אב"ע לפס' א':לדוד
ה'
אורי
וישעי
ממי
אירא –
יש אומרים אורי בלילה שאין שם אור כי הנפש תפחד וישעי ביום ויש אומרים אורי תלוי בדברי הנשמה וישעי בדברי הגוף ומעוז חיי קשור הנשמה בגוף על כן לא יפחד מאדם שיפרידם:
הסבירי את 2 הפירושים לביטוי "אורי וישעי"
-
א. עייני בפסוקים ב'- ג'
ומצאי הדרגתיות ביחס האויבים לדוד המלך?
ב.
"בזאת אני בוטח" (פס'
ג): אב"ע:
אם –
גם אם תחנה עלי מחנה שהם מהגוים ואם הם רבים ואם
הצרכתי לבא למלחמה עמהם בזאת והטעם שהשם אורי וישעי ויש אומרי'
כי בזאת היא
השאלה הנזכרת אחר כן:
מהו הדבר שבו בוטח דוד המלך? הסבירי על פי 2 הפירושים ברד"ק.
(רמז– שימי לב
האם הביטוי מתייחס לפסוק שלפניו או לפסוק שאחריו
-
הרש"ר הירש בפירושו על פסוק ד' כותב:
"שבתי בבית ה'. ודאי שאין פירושו שהיה ממשית בית ה'… אלא ביטוי זה בא לבטא את השקפת החיים והגשמת תעודת החיים המקודשת, שעל ידה נעשה כל אתר ואתר (מקום ומקום) לבית ה'… ששכינת ה' תהא עמנו בכל מקום ותלווה אותנו תמיד"
מהי בקשת דוד על פי הסברו של הרב הירש?
-
במדרש תהילים מובא: "אמר
הקב"ה
לדוד
בתחלה
אמרת
אחת
שאלתי
[וגו']
שבתי
בבית
ה', וחזרת
ואמרת
לחזות
בנועם
ה' ולבקר
בהיכלו,
אמר
לפניו
רבונו
של
עולם
לא
יהא
עבד
שוה
לרבו,
בתחלה
לא
באת
לנו
באחת,
שנאמר
ועתה
ישראל
מה
ה' אלהיך
שואל
מעמך
כי
אם
ליראה
) , ואחר
כך
פתחת
לנו
במצות
הרבה,
שנאמר
ללכת
בכל
דרכיו
(ולדבקה
בו) ולשמור
מצותיו,
דיו
לעבד
שיהא
כרבו"
מהו הקושי שעליו עונה מדרש זה?
-
הרד"ק מפרש בפס' ט':
"עזרתי היית–
עד הנה היית עזרתי בצרכי הגוף.
ועתה בשאלי עזרתך בצרכי הנפש אל תנטשני…"
מה הייתה עזרתו של ה' בצרכי הגוף, ומהם צרכי הנפש שהמשורר מבקש את עזרת ה' בהם?
-
עייני בפס' יא'-יב'
ובפירוש האב"ע להלן:
אב"ע:
"הורני ה'
דרכך–
אמר אחד מחכמי הלב:
הרוצה להתגבר על שונאיו יוסיף בעבודת ה'"
ב
מזמור זה מבקש דוד המלך 2 בקשות.
חשבי מהן הבקשות ומה הקשר ביניהן ע"פ דברי האב"ע?
-
"לולא האמנתי לראות בטוב ה'" (פסוק יג')
-
מנחת שי: "והחסיד יעבץ כתב:
כל לולא במקרא מפורש וזה סתום"
עייני בפסוקים הבאים והסבירי את דברי היעבץ:
-
בראשית מ"ג,י
-
שופטים י"ד,
י"ח -
שמואל ב' ב',כ"ז
ב.
לעומתו האב"ע מפרש– "לולא האמנתי–
זה קשור באשר לפניו".
הסבירי.
-
הסבירי את הביטוי "ארץ חיים" ע"פ הפירושים הבאים:
מצודת ציון: "בארץ חיים – זה העולם נקרא ארץ חיים".
רש"י:
"מדרש שדרשו רבותינו יודע אני שאתה נותן שכר לצדיקים לעולם הבא אבל איני
יודע אם יש לי חלק עמהם אם לאו"
-
"אמר רבי חמא ברבי חנינא: אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה– יחזור ויתפלל. שנאמר:
קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'" (ברכות,
לב)
מה לומדת הגמרא מהכפלת הקריאה "קוה אל ה'" שבפסוק יד'?
-
אפשר לראות במזמור זה 2 חלקים:
א–ו,
ז–יד.
הביאי נימוק אחד תוכני ונימוק אחד סגנוני לחלוקה זו.
