נושא
הדף:
תקיעת
שופר
בראש
השנה

מחבר:
חגית
פגלין

מיועד
לכיתות:
ט–יב

בס"ד

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש" (ויקרא כ"ג,
כ"ד)

"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם"

(במדבר כ"ט,
א')

"טעם
מקראי
קדש –
שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו,
כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית האלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה והלל לאל בכסות נקיה,
ולעשות אותו יום משתה"

(רמב"ן ויקרא כ"ג,
ב')

"יהיה
לכם
שבתון שיהיה יום שביתה לנוח בו ואמרו רבותינו (שבת כד🙂
שבתון עשה הוא והנה העושה מלאכה בי"ט עובר בלאו ועשה,
והשובת בו מקיים עשה"
(רמב"ן ויקרא כ"ג,
כ"ד)

1. לאחר שקראת את הפסוקים ואת פרוש הרמב"ן מה ידוע לך על ראש השנה ?

2. לפי הידוע לך עד כה , מה ההבדל בין ראש השנה לבין כל חג אחר ?

3. כיצד תסבירי את המילים זכרון תרועה ויום תרועה ?

העזרי בפסוק הבא :

"וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה:
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם"

(ויקרא כ"ה,
ח'-ט')

4. האם עכשיו יש באפשרותך להסביר ביטויים אלו ?

5. האם מותר לנו להעזר בפסוק ממקום אחר בגלל מילה זהה ?

גזרה שווה

גזרה שווה היא לימוד דין או הלכה בענין אחד מענין אחר ע"פ שתי תבות הדומות זו לזו וכתובות בשני ענינים וכשמופיע הסבר בהלכה אחת הוא רלוונטי גם לגבי ההלכה השניה.

הערה
חשובה :
מידה זו אינה הולכת לפי ההגיון ועל כן אין אדם גוזר גזרה שווה מעצמו אלא אם יודע שקבלה היא איש מפי איש עד למשה מסיני

6. עייני בקטע הבא מספר החינוך בתאור המצווה !

7. ומצאי חיזוק להערה שהופיע במבגרת !

מצות שופר בראש השנה

"שנצטוינו לשמוע קול שופר ביום ראשון של תשרי שהוא ראש השנה,
וכדתנן במסכת ראש השנה ,
באחד בתשרי ראש השנה לשנים,
שנאמר [במדבר כ"ט,
א'],
יום תרועה יהיה לכם.
ואף על פי שאין כאן זכר לתרועה זו אם בשופר או במצלתים או בכל שאר כלי ניגון,
מפי השמועה למדו זכרונם לברכה שהיא בשופר,
כמו שמצינו ביובל שנאמר בו שופר [ויקרא כ"ה,
ט']"

(מצוה ת"ה)

8. קראי את הקטע הבא ונסי להבינו , מה הוא מוסיף על הידוע לנו עד כה ?

"תנו
רבנן: מנין שבשופר –
תלמוד לומר והעברת שופר תרועה,

אין לי אלא ביובל,

בראש השנה מנין?

תלמוד לומר בחדש השביעי,

שאין תלמוד לומר בחדש השביעי,

ומה תלמוד לומר בחדש השביעי –
שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה"

(מסכת ראש השנה דף ל"ג:
– ל"ד.)