ההתמחות בהוראה מחזון למציאות

יוני 25, 2025 · מאת ד"ר שרה זיו, ד"ר יהודה שוורץ · הכשרת מורים

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬

‫‬‪‭Y-901‬‬

‫‬‮ההתמחות בהוראה מחזון למציאות *‬
‫‬‮ד"ר שרה זיו‪ ,‬ד"ר יהודה שוורץ‬

‫‬‮*‬‮כותבי סקירה זאת מודים לד"ר פנינה כץ ולד"ר אורנה שץ‬‮אופנהיימר על עזרתם‬

‫‬‮צעדים ראשונים‪.‬‬
‫‬‮רעיון ההתמחות בהוראה מנסר בחללו של עולם החינוך כבר הרבה שנים‪.‬‬
‫‬‮ועדת עציוני שטיפלה גם בנושא הכשרת המורים‪ ,‬המליצה על ההתמחות בהוראה כרכיב‬
‫‬‮חשוב בהכשרת המורים כבר בשנות השבעים של המאה העשרים‪.‬‬
‫‬‮הפעלת ההתמחות בהוראה בישראל בשלהי המאה העשרים יכולה לשמש כדוגמא מוצלחת‬
‫‬‮להחדרת שינוי למערכת החינוך בצורה מקצועית‪ ,‬מבוקרת‪ ,‬ומובנת‪.‬‬
‫‬‮דיון ממשי על שילוב הסטאז' בתהליך ההכשרה התפתח בתחילת שנות התשעים‪ .‬הסטאז'‬
‫‬‮אמור היה להחליף את התוכנית שנקראה "ליווי בקליטה" שמגמתה הייתה להקל על‬
‫‬‮המורים החדשים את כניסתם לעבודה‪.‬‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮הרעיון קרם עור וגידים במסגרת פורום מרכזי ההדרכה הפדגוגית במכללות שהתכנס‬
‫‬‮בקביעות במכון מופת‪ .‬בפורום זה נעשה ניסיון להגדיר את הפרופסיה של ההדרכה‬
‫‬‮הפדגוגית‪.‬‬

‫‬‮חברי הפורום עסקו במודלים של הדרכה פדגוגית והם טיפלו בהגדרת התפקיד של המורה‬
‫‬‮המאמן‪ .‬בפורום זה התחילו דיונים על החלת הסטאז' במגמה לעבור מה"ליווי בקליטה"‬
‫‬‮למשהו שמעוגן באופן משמעותי יותר בתוך הפרופסיה של ההוראה‪.‬‬
‫‬‮בפורום מרכזי ההדרכה התחיל דיון ראשוני והוקמה ועדת משנה לניסוח הרעיון על פי‬
‫‬‮הקווים שהוסכם עליהם בפורום‪ .‬במקביל לפעילות ועדת המשנה התחיל גם משא ומתן עם‬
‫‬‮נציגי הסטודנטים ועם ראשי המכללות וכן התחיל ברור בתוך משרד החינוך עם הגופים‬
‫‬‮הרלוונטיים כדי שהרעיון יעוגן בהחלטה פורמלית‪.‬‬

‫‬‮הרעיון הבסיסי היה לקיים תקופת התמחות בהוראה כחלק מתהליך כניסת מורה חדש‬
‫‬‮לעבודה בדומה למקובל במקצועות אחרים כמו רפואה ומשפטים‪.‬‬
‫‬‮הסטאז' בא להחליף את תוכנית "הליווי בקליטה"‪ .‬ההבדל בין הסטאז' והליווי הוא הבדל‬
‫‬‮משמעותי‪ .‬הליווי היה וולנטרי ותועלתו הייתה בעיקר בתמיכה בפרט במורה הבודד‪.‬‬
‫‬‮הסטאז' אמור היה להיות מפעל מקיף יותר ומועיל יותר ומגמתו היתה להשפיע לטובה גם‬
‫‬‮על הפרט גם על המערכת הבית ספרית גם על המוסדות המכשירים ובכך גם על מערכת‬
‫‬‮החינוך כולה‪.‬‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮בשנת תשס"ה הבשיל הרעיון והאגף להכשרת עובדי הוראה התחיל לשקוד על דרכי‬
‫‬‮היישום‪ .‬בשנת תשס"ו התחיל ניסוי בהיקף מצומצם שכלל סטודנטים מארבע מכללות אשר‬
‫‬‮נקלטו בעבודה וזכו לחונכות והשתתפו בסדנה מלווה‪ .‬בשלהי אותה שנה אישר המנהל‬
‫‬‮הכללי דאז של משרד החינוך ד"ר שמשון שוני את התוכנית במכתב אל ד"ר שרה זיו ובכך‬
‫‬‮נסללה הדרך הפורמלית להחלת הסטאז' במערכת‪.‬‬

‫‬‮בשנת תשס"ז נכנס מר בן ציון דל לכהן בתפקיד המנהל הכללי של משרד החינוך‪ .‬מר דל‬
‫‬‮שימש לפני כן כמנהל אגף כח אדם בהוראה במשרד החינוך והוא היה מודע לצורך בשיפור‬
‫‬‮תהליכי כניסתם של המורים החדשים למערכת והוא היה גם מנוסה בטיפול בבעיות כח‬
‫‬‮האדם בהוראה‪.‬‬
‫‬‮בתפקידו כמנכ"ל הוא נתן גיבוי מלא לאגף להכשרת עובדי הוראה לפתח את המפעל‬
‫‬‮ולהפוך את ההתמחות בהוראה מחזון למציאות‪.‬‬

‫‬‮התחנות העיקריות‪.‬‬
‫‬‮התחנות החשובות בהתפתחות הסטאז' בעשר שנותיו הראשונות היו‪:‬‬
‫‬‮גיבוש הרעיון‬
‫‬‮מינוי בעל תפקיד שיעסוק בהוצאה לפועל של הרעיון‬
‫‬‮מכתב של המנכ"ל ד"ר שמשון שושני המאשר פורמלית את התוכנית‬
‫‬‮הכרזה על ניסוי‬
‫‬‮מינוי מרכזי סטאז' במכללות‬
‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮מינוי ועדת היגוי עליונה בראשות מנכ"ל משרד החינוך‬
‫‬‮כתיבת תורת הסטאז' הכוללת ‪ :‬רציונל‪ ,‬הגדרת התפקידים של הסטאז'ר מרכז הסטאז'‬
‫‬‮והמורה חונך‪ ,‬שרטוט יחסי הגומלין בין המכללה ובתי הספר בקשר לסטאז'‪,‬‬
‫‬‮קביעת תוכנית לסדנה המלווה של הסטאז'‪ ,‬גיבוש דרכי הערכה‪.‬‬
‫‬‮יצירת פורום מרכזי הסטאז'‪.‬‬
‫‬‮מיסוד המסגרת של הנהלת האגפים‪ :‬האגף להכשרת עובדי הוראה ואגף כוח אדם‬
‫‬‮בהוראה לצורך סינכרוניזציה של התהליך‪.‬‬
‫‬‮הקמת גף סטאז'‪.‬‬
‫‬‮גיבוש ענף הסטאז'‪.‬‬
‫‬‮בחירת רפרנטים במחוזות‪.‬‬
‫‬‮מחקרי הערכה על הסטאז'‪.‬‬
‫‬‮גיבוש יחסי גומלין בין העבודה המעשית לבין הסטאז'‪.‬‬
‫‬‮יצירת מודל הערכה ממושמע‪.‬‬

‫‬‮התנאים שנוצרו לצורך מימוש מפעל הסטאז'‬
‫‬‮כדי לממש רעיון או אידיאה נחוצים תנאי הבשלה‪ .‬התנאים שיצרו קרקע פורייה‬
‫‬‮למימוש הסטאז' היו אלה‪:‬‬
‫‬‮תהליך האקדמיזציה של הכשרת המורים והפיכת ההוראה לפרופסיה‪ ,‬כשהסטאז' מהווה‬
‫‬‮רכיב חשוב בשינוי זה‪.‬‬
‫‬‮התגייסות משוגעים לדבר‪ ,‬בעלי נחישות וכושר ביצוע‪.‬‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮פתיחות מספקת אצל ממשי הרעיון כדי ללמוד מהניסיון במהלך יישום התוכנית ולהימנע‬
‫‬‮מקיבעון‪.‬‬
‫‬‮תחושת צורך‪.‬‬
‫‬‮תחושת שותפות וחשיבות בקרב השותפים במכללות ובבתי הספר‪.‬‬

‫‬‮הדבר שהרתיע את מקבלי ההחלטות היה ההכרה שיהיה צורך להטמיע מהלך כבד‬
‫‬‮מבחינה בירוקרטית במערכת‪ .‬אלפי בוגרים משתבצים בשנת ההתמחות‪ ,‬דרושה מערכת‬
‫‬‮מורכבת להדרכת הסטאז'רים ויש להפיק ידע מהתהליך תוך כדי עבודה וכן יש לקיים‬
‫‬‮מערכת מסועפת של הערכה‪ .‬הדבר דורש מערך גדול של בתי ספר‪ ,‬מורים מלווים ומערך‬
‫‬‮מינהלי מורכב‪ .‬הסטאז' אמור היה לחול גם על בוגרי האוניברסיטאות ששיתוף הפעולה‬
‫‬‮שלהם עם משרד החינוך הוא מוגבל מאד‪.‬‬
‫‬‮הקושי העיקרי בהטמעת הסטאז' היה ביצירת אמון בשדה ובהשפעה על מפקחים מנהלים‬
‫‬‮ומורים חונכים כדי שיאמינו בתהליך‪.‬‬

‫‬‮למרות החששות קיבל המנהל הכללי של משרד החינוך כאמור החלטה חיובית וכל בעל‬
‫‬‮התפקידים האחרים התגייסו לביצוע התוכנית‪.‬‬

‫‬‮היעדים‪.‬‬
‫‬‮היעדים שנקבעו להתמחות בהוראה בראשות הדרך נוסחו בעשרת הסעיפים‬
‫‬‮הבאים‪.‬‬
‫‬‪‬‭1‬‮‪‬ .‬‮התנסות "בזמן אמת" בהוראה על כל היבטיה‬
‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‪‬‭2‬‮‪‬ .‬‮היכרות עם מערכת בית הספר כולה (ולא רק‪ ,‬או בעיקר‪ ,‬עם כיתת הוראה)‬
‫‬‪‬‭3‬‮‪‬ .‬‮התנסות בעבודת צווות‬
‫‬‪‬‭4‬‮‪‬ .‬‮התנסות בקבלת החלטות‬
‫‬‪‬‭5‬‮‪‬ .‬‮כניסה לתפקיד בהדרגתיות – השתלמות אישית ומבוקרת מחד גיסא‪ ,‬וקיומו של‬
‫‬‮תהליך סוציאליזציה נכון המונע "שטיפה" של דברים שנרכשו במהלך ההכשרה‬
‫‬‮מאידך גיסא‪.‬‬
‫‬‪‬‭6‬‮‪‬ .‬‮גישור בין תאוריה ומעשה‪.‬‬
‫‬‪‬‭7‬‮‪‬ .‬‮חיזוק הדימוי העצמי והמקצועי‬
‫‬‪‬‭8‬‮‪‬ .‬‮הערכה של המערכת את הסטאז'ר‬
‫‬‪‬‭9‬‮‪‬ .‬‮הערכה מחודשת של תהליך ההכשרה‬
‫‬‪‬‭10‬‮‪‬.‬‮יצירת כלים ומסגרות לקליטה נכונה של מורים חדשים בבתי הספר‬

‫‬‮הביצוע‪.‬‬
‫‬‮במהלך השנים התפתח הסטאז' באופן הדרגתי מפרוייקט ניסויי למפעל מחייב שחל על כל‬
‫‬‮המורים החדשים שנקלטים במערכת החינוך‪.‬‬
‫‬‮במהלך שנות הניסוי נבדק הרציונל והמודל ונבדקו האמצעים והפרוצדורה‪ .‬נבדקו כלי‬
‫‬‮ההדרכה וההערכה‪ ,‬תהליכי החניכה‪ ,‬הסדנא הרפלקטיבית‪ ,‬הכשרת החונכים‪ ,‬ויחסי‬
‫‬‮הגומלין בין הסטאז' לבין העבודה המעשית‪.‬‬

‫‬‮סביב הפעלת הסטאז' נבנתה חבורה של אנשים מיחידות וארגונים שונים אשר שיתפו‬
‫‬‮פעולה באווירה משפחתית כדי להצליח בהטמעת הסטאז' במערכת‪.‬‬
‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮סוד המוטיבציה והדבקות במשימה של החבורה הזאת היה כרוך בנקודות הבאות‪.‬‬
‫‬‮שותפות‬‮של‬‮אמת‬
‫‬‮כבוד‬‮הדדי‬‮בין‬‮כל‬‮העושים‬‮במלאכה‬
‫‬‮יצירת‬‮הרגשה‬‮של‬‮חלוציות‬
‫‬‮פעילות‬‮יעילה‬‮ויצירתית‬
‫‬‬‪‭.‬‮גם‬‮ארגוני‬‮המורים‬‮שיתפו‬‮פעולה‬‮ורצו‬‮להיות‬‮בין‬‮המובילים‬‮של‬‮התהליך‬
‫‬‮מסגרת חשובה שתרמה להצלחת הסטאז' היא ועדת ההיגוי העליונה בראשות מנכ"ל משרד‬
‫‬‮החינוך‪ ,‬אשר חברים בה כל הגורמים הרלוונטיים לטיפול בסטאז'‪.‬‬
‫‬‮התנהלות ועדה זאת באופן ידידותי ובצורה שכל השותפים חשו מחוייבות למפעל והרגישו‬
‫‬‮שהם תורמים לקידומו‪ ,‬השפיעה לטובה על התקדמות הסטאז‪.‬‬

‫‬‪‭'‬.‬‮שאלות‬‮מרכזיות‬‮שהעסיקו‬‮את‬‮מעצבי‬‮תהליך‬‮הסטאז‬
‫‬‮מה צריכים להיות יחסי גומלין בין סדנת הסטאז' והכשרה המעשית‪.‬‬
‫‬‮האם‬‮יש‬‮הבדל‬‮בין‬‮הסטאז'‬‮במגזרים‬‮השונים‬‮(הממלכתי‪‬,‬‮הממלכתי‬‮הדתי‪‬,‬‮הערבי)‬
‫‬‬‪‭.‬‮והאם‬‮הסטאז'‬‮הוא‬‮תלוי‬‮אידיאולוגיה‬
‫‬‬‪‭.‬‮מה‬‮צריכים‬‮להיות‬‮יחסי‬‮הגומלין‬‮בין‬‮המורים‬‮החונכים‬‮לבין‬‮הסטאז'רים‬
‫‬‮איך‬‮משכנעים‬‮את‬‮המפקחים‬‮ואת‬‮המנהלים‬‮לקבל‬‮את‬‮התהליך‬‮ולהיות‬‮מעורבים‬‮בו‬

‫‬‮היעדים‬‮של‬‮הסטאז'‬‮לאחר‬‮עשר‬‮שנות‬‮העיצוב‬‮השתנו‬‮והתרחשה‬‮טרנספורמציה‬‮מסויימת‬
‫‬‬‪‭:‬‮בהגדרת‬‮היעדים‪‬.‬‮הניסוח‬‮של‬‮היעדים‬‮כיום‬‮הוא‬‮כדלקמן‬
‫‬‮פיתוח הפרופסיה של ההוראה כשמאפיין מרכזי בה הוא התהליך של ההתמחות‪.‬‬
‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮בניית מערך תמיכה מקצועי למורה החדש‪ .‬המעבר מתרבות הכשרה לתרבות עבודה הוא‬
‫‬‮מעבר קשה והמאפיין אותו הוא בדידותו של המורה‪ .‬הליווי נחוץ במיוחד בצעדים‬
‫‬‮הראשונים של המורים‪ .‬ככל שההלם קשה יותר ואין תמיכה הולכים ונשטפים‬
‫‬‮העקרונות הטובים שהוקנו בהכשרה והמורה רוכש הרגלים לא טובים‪.‬‬
‫‬‮פיתוח תרבות קליטה של מורה בבית ספר כדי להפוך אותו לאיש צוות‪.‬‬
‫‬‮תהליך ההערכה הוא תהליך מסובך הסטאז' מאפשר באמצעות הליווי הקבוע של המורה‬
‫‬‮לבצע הערכה משוכללת של המורה החדש‪.‬‬
‫‬‮מעבר לסיוע למורה החדש לבצע "נחיתה רכה" בבית הספר ומעבר לנושא ההערכה של‬
‫‬‮המורה החדש יש לסטאז' גם תפקיד ממיין‪.‬‬

‫‬‮הסטאז' יוצר ריבוד פדגוגי בקרב המורים בבית הספר‪ .‬המורה החונך עובר תהליך של‬
‫‬‮הסתכלות חדשה על עצמו‪ .‬יש מורה מאמן‪ ,‬יש מורה חונך יש עוד תפקידי קידום‬
‫‬‮בבית הספר‪.‬‬
‫‬‮פיתוח תהליכי הערכה פנים בית ספרים‪.‬‬
‫‬‮היזון חוזר מתוך השדה אל מערכת ההכשרה‪.‬‬
‫‬‮גם במערכת ההכשרה נוצרים ריבודים נוספים‪ .‬סדנת הסטאז' יוצרת מפגש מעניין פנים‬
‫‬‮מכללתי שמשפיע גם על המורים הדיסצפלינרים וגם על המדריכים הפדגוגיים‪.‬‬
‫‬‮הסטאז' משפיע לטובה על רמת המערכת המכשירה על רמת בתי הספר ועל רמת המורים‪.‬‬

‫‬‮הסטאז' בתום עשור להפעלתו‪.‬‬
‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮היום כמעט ואין נשמעת עמדה השוללת את הסטאז' בשום מקום‪ .‬התבצע מהלך ארצי מקיף‬
‫‬‮שהצליח לאכוף את הסטאז' על כל המערכת בהסכמה ובעלויות די מוגבלות‪ .‬היה זה תהליך‬
‫‬‮מובנה של החדרת שינוי‪ ,‬לא בהנחתות מלמעלה אלא בפיתוח הדרגתי וביצירת הסכמה‬
‫‬‮במעגלים הולכים ומתרחבים של בעלי עיניין בנושא‪.‬‬
‫‬‮הצלחת הטמעת הסטאז' במערכת נובעת בעיקר מן העובדה שהוא בא לתת מענה על‬
‫‬‮צורך אמיתי‪ .‬כל מי שהיה מורה יודע שיש חשיבות גדולה להדרכת מורה חדש בראשית‬
‫‬‮דרכו‪ .‬הניסיון האוניברסלי בחינוך מוביל למסקנה שיש ערך גדול בהדרכת ובעידוד מורה‬
‫‬‮חדש על ידי מורים עמיתים‪ .‬הסטאז' הצליח גם בגלל שהוא לא הצריך השקעות גדולות‪.‬‬
‫‬‮הוא נבנה על תשתית קיימת של תקנים ושל מערכת אירגונית בתוספת קטנה של בעלי‬
‫‬‮התפקידים‪.‬‬
‫‬‮הסטאז' אמנם לא פותר את בעיית כח האדם בהוראה אבל הוא משפיע על מעמד המורה‬
‫‬‮בכיוון חיובי‪ .‬הוא מקדם את היכולת הפרופסיונלית של המורה אף שאיננו משנה את שכרו‬
‫‬‮ואת מעמדו בחברה‪.‬‬
‫‬‮המבנה של הסטאז' נמצא עדיין בבניה והוא מתפתח עם הזמן וזאת כאמור תוך שותפות של‬
‫‬‮גורמים רבים‪.‬‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮האתגרים הבאים‬
‫‬‮האתגרים העומדים בפני מפעל הסטאז' הם‪:‬‬
‫‬‮חיזוק תהליך ההערכה והתמקצעות שלו‪ .‬יש חשיבות רבה לחזק את תהליך ההערכה‪ ,‬לא‬
‫‬‮רק בהיבט הפדגוגי אלא גם בהיבט של ידע המורה‪ ,‬למרות שהוא גמר תואר ראשון‪ .‬יש‬
‫‬‮לשקוד על פיתוח כלים נוספים להערכה‪ .‬יש צורך בכלים שיש בהם‪ ,‬מעבר להערכה‬
‫‬‮השוטפת‪ ,‬הערכה מסכמת שבה האדם מציג את תפישתו‪ ,‬את שיקולי הדעת שלו‪ ,‬מה גיבש‬
‫‬‮כתפיסה חינוכית‪ .‬כדאי לת את הדעת גם על האפשרות שיהיו שותפים בהערכה גם‬
‫‬‮מעריכים חיצוניים‪.‬‬
‫‬‮חיזוק סדנאות התמיכה תוך דגש על הרכיבים הדיסצפלינרים‪.‬‬
‫‬‮הרחבת הכשרת המורים החונכים‪.‬‬
‫‬‮שיפור הפרוצדורה של שיבוץ הסטאז'רים בעבודה‪.‬‬

‫‬‮חלוקת התפקידים בין האירגונים הקשורים להפעלת הסטאז'‬
‫‬‮לעולם ההתמחות תהיה התפר בין המכללה לבין השדה‪ ,‬אולם משקל השדה מאוד מרכזי‪:‬‬
‫‬‮בית הספר אחראי על שיבוץ וקליטה של המורה החדש על הליווי הבית ספרי ועל‬
‫‬‮ההערכה‪.‬‬
‫‬‮בעלי התפקידים במחוז אחראים על ניהול המנגנון ועל קבלת ההערכות וסיכומם‪ .‬המטה‬
‫‬‮במשרד החינוך קובע את המדיניות ואחראי על יצירת כלים משותפים‪ ,‬על ביצוע שינויים‬
‫‬‮ושיפורים‪ .‬המטה אחראי על התפקוד הכולל של הסטאז' בכל המערכות הנוגעות בו‪.‬‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬

‫‬‮העתיד‪.‬‬
‫‬‮במבט על ההתמחות בהוראה לשנים הבאות ניתן לסמן תחנות אחדות‪:‬‬
‫‬‮השלמת חוק עובדי הוראה ובכלל זה מעמד משפטי של הסטאז' כרכיב הכרחי בקבלת‬
‫‬‮רישיון לעיסוק בהוראה‪.‬‬
‫‬‮השלמת בניית הכלים בכל שלבי הסטאז' וחיזוק המעורבות של כל בעלי התפקידים בשדה‪.‬‬
‫‬‮יש לקוות שבעוד עשור הרעיון יוטמע באופן כל כך עמוק שאיש לא יעלה על דעתו‬
‫‬‮שאפשר להכשיר מורים ללא סטאז'‪.‬‬
‫‬‮יש‬‮להניח‬‮שהסטאז'‬‮יפעל‬‮בכל‬‮המיגזרים‬‮גם‬‮באלה‬‮שכיום‬‮הוא‬‮לא‬‮חל‬‮בהם‬‮(כמו‬‮במיגזר‬
‫‬‪‬‭).‬‮החרדי‬
‫‬‮יש‬‮מקום‬‮להנחה‬‮שבעתיד‬‮מורה‬‮יוכל‬‮לבחור‬‮באופן‬‮וולנטרי‬‮להשתתף‬‮בסטאז'‬‮גם‬‮בשנת‬
‫‬‬‪‭.‬‮עבודתו‬‮השנייה‬

‫‬‮שאלות‬‮לבדיקה‬‮ומחקר‬
‫‬‮כיום‬‮מתבצעים‬‮מחקרים‬‮רבים‬‮סביב‬‮הסטאז'‪‬.‬‮החומר‬‮המצטבר‬‮בתהליך‬‮הפעלת‬‮הסטאז'‬‮הוא‬
‫‬‮חומר‬‮רב‬‮ערך‬‮למחקר‬‮מגוון‬‮(גיליונות‬‮ההערכה‬‮של‬‮סטאז'רים‪‬,‬‮סיפורי‬‮מתמחים‪‬,‬‮מעקב‬‮רב‬
‫‬‪‭)‬ .‬‮שנתי‬‮על‬‮התפתחות‬‮המורה‬‮בשנות‬‮עבודתו‬‮הראשונות ‬‮וכדומה‬
‫‬‮בכנסים‬‮אקדמיים‬‮כמו‬‮גם‬‮באוניברסיטאות‬‮ובמכללות‬‮מרצים‬‮על‬‮הסטאז'‬‮ועוסקים‬‮בשאלות‬
‫‬‬‪‭.‬‮הקשורות‬‮בו‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮מסתמנת ‬‮בשדה‬‮הפנמה‬‮ושכנוע‬‮עצמי‬‮של‬‮מפקחים‬‮מנהלים‬‮ומורים‬‮בנחיצותו‬‮של‬‮הסטאז'‬
‫‬‮ורבים‬‮הפכו‬‮סוכנים‬‮של‬‮הרעיון‪‬.‬‮כל‬‮השותפים‬‮האלה‬‮הם‬‮מקור‬‮מידע‬‮למחקר‬‮והם‬‮גם‬‮אלה‬
‫‬‪‭'‬.‬‮אשר‬‮יכולים‬‮לבצע‬‮חלק‬‮מהמחקר‬‮סביב‬‮הסטאז‬

‫‬‮המחקר‬‮סביב‬‮הסטאז' ‬‮נותן‬‮אפשרות‬‮להרבה‬‮אנשים‬‮לקבל‬‮הערכה‬‮על‬‮הידע‬‮שלהם‪‬.‬‮בעלי‬
‫‬‮תפקידים‬‮כמו‪‬:‬‮רכזי‬‮הסטאז'‪‬,‬‮רכזי‬‮סדנאות‬‮הסטאז'‪‬,‬‮מורים‬‮חונכים‪‬,‬‮מפקחים‬‮רפרנטים‪,‬‬
‫‬‪‭'‬.‬‮הפכו‬‮לאנשי‬‮מקצוע‬‮ברמה‬‮גבוהה‬‮יותר‬‮בזכות‬‮שותפותם‬‮במחקר‬‮ובפיתוח‬‮של‬‮הסטאז‬
‫‬‮השאלות‬‮הרווחות‬‮במחקר‬‮ואלה‬‮שראויות‬‮להמשך‬‮בדיקה‬‮קשורות‬‮לעולמו‬‮של‬‮המתמחה‬
‫‬‬‪‭.‬‮ולתרומתה‬‮של‬‮שנת‬‮ההתמחות‬‮לפיתוחו‬
‫‬‮כדאי‬‮אחרי‬‮עשור‬‮לבדוק‬‮האם‬‮הנשירה‬‮של‬‮המורים‬‮לאחר‬‮מספר‬‮שנות‬‮עבודה‬‮הצטמצמה‪.‬‬
‫‬‮האם‬‮המערכת‬‮פחות‬‮צינית‬‮וחסרת‪-‬אמונה‬‮בכוחם‬‮של‬‮המורים‬‮החדשים?‬‮האם‬‮דימוי‬‮המורה‬
‫‬‪‭)‬ .‬‮השתפר?‬‮מה‬‮מפריע‬‮לתהליך‬‮הסטאז'‬‮ומה‬‮פוגע‬‮בו?‬‮(למשל‬‮שיבוץ‬‮שלא‬‮לפי‬‮ההתמחות‬

‫‬‮סוף‬‮דבר‬
‫‬‮הסטאז'‬‮הוא‬‮אחד‬‮המפעלים‬‮המוצלחים‬‮שהתפתחו‬‮במערכת‬‮החינוך‬‮בשנים‬‮האחרונות‪‬.‬‮בצד‬
‫‬‮הצללים‬‮במערכת‬‮החינוך‬‮הישראלית‬‮ניתן‬‮להצביע‬‮על‬‮הסטאז'‬‮כנקודת‬‮אור‬‮חיובית‪‬.‬‮הסטאז'‬
‫‬‮הפך‬‮להיות‬‮מושא‬‮לגאוות‬‮מערכת‬‮החינוך‬‮הישראלית‬‮ומדינות‬‮שונות‬‮שולחות‬‮את‬‮נציגיהם‬
‫‬‬‪‭.‬‮ללמוד‬‮על‬‮הסטאז'‬‮במערכת‬‮החינוך‬‮הישראלית‬‮כדי‬‮לנסות‬‮להפעיל‬‮תהליך‬‮כזה‬‮גם‬‮בארצם‬

‫‬‮ביבלוגרפיה‬
‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

‫‬‮מדינת ישראל‬
‫‬‮משרד החינוך התרבות והספורט‬
‫‬‮המינהל להכשרה‪ ,‬השתלמות והדרכה לעובדי הוראה‬
‫‬‮האגף להכשרת עובדי הוראה‬
‫‬‮הקפיצה‬‮השלישית‬
‫‬●‪‭‬‬
‫‬‮חוזר‬‮מנכ"ל‬

‫‬●‪‭‬‬

‫‬‮חוברת‬‮תורת‬‮הסטאז'‬‮מהדורת‬‮עיצוב‬

‫‬●‪‭‬‬

‫‬‮*‬‮בנין‬‮לב‬‮רם‬‮רח'‬‮דבורה‬‮הנביאה‬‪‬‭2‬‮ירושלים‬‪‬‭91911‬‮טל'‬‪‬‭02-5603670/1‬‮פקס‬‪‬‭02-5603665‬‮*‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)