נושא הדף:
אישות ומשפחה
מחבר:
יהודה רוזנברג
מיועד לכתות:
י"ב בנות.
ה"שידוכין"
הם:
חבר המכיר לחברו בחורה.
אדם או חברה המקשרת בין בנים לבנות ליצירת זוגות.
תנאים הנקבעים בין משפחות החתן והכלה, לקראת החתונה.
אף תשובה לא נכונה.
3
לאחר השידוכין
הזוג הוא כמו זוג נשוי,
ויכולים לגור יחד.
אין שום קשר נישואים בניהם,
ויכולים להיפרד ללא גט.
הם מתחילים לצאת ביחד, כדי להכיר אחד את השני.
כמו 2, אבל זו בכל זאת התחיבות להתחתן.
4
לאחר ה"קידושין"
הזוג הוא כמו זוג נשוי,
ויכולים לגור יחד.
אין שום קשר נישואים בניהם,
ויכולים להיפרד ללא גט.
יש בניהם קשר,
אך הם אסורים זה לזו כמו לפני הקידושין.
כמו 3, ובמקרה שמחליטים להיפרד – האשה חייבת לקבל גט.
4
בקידושין חייב להיות:
מעשה קידושין, שני עדים כשרים,
והחתן חייב להגיד לכלה "הרי את…"
ברכת האירוסין על יין, מניין יהודים ורב המוסמך לקדש.
תשובה 1 היא מחובה מהתורה.
תשובה 2 היא חובה רק מחכמים.
מספיק שהחתן יגיד לכלה "הרי את …",
וייתן לה טבעת.
כל השאר לא חשוב
3
אפשר לקדש אישה:
בכסף (לפחות שווה פרוטה),
שטר,
או ביאה. מספיק אחד מהם.
בכסף (לפחות שווה פרוטה),
שטר וביאה, אבל צריך את שלושתם.
מספיק לקדש אישה על ידי שאומרים לה "הרי את …"
כל התשובות נכונות,
תלוי במנהגים.
1
בקידושי כסף:
החתן חייב לתת טבעת לכלה.
ולהגיד לה "הרי את מקודשת לי …".
החתן נותן לכלה כסף או דבר ששווה כסף, כדי לקדש אותה,
ולא כמתנה.
החתן נותן להורי הכלה כסף תמורת הבת שהם נתנו לו.
אף תשובה איננה נכונה.
2
בקידושי שטר:
החתן נותן שטר של כסף לכלה, ואומר לה "הרי את …
".
החתן נותן לכלה שטר =
מכתב,
ובו כתוב שהוא מקדש אותה לאישה.
כיום עושים "קידושי שטר" בעזרת "הכתובה"
.
כל התשובות נכונות.
2
בקידושי שטר:
החתן מוסר מכתב לכלה בו כתוב כי הוא מקדש אותה,
הכלה חייבת לדעת כי היא מתקדשת במכתב זה.
החתן חייב להגיד בזמן המסירה "הרי את מקודשת לי בשטר זה".
תשובה ראשונה ושניה נכונות. החתן לא חייב להגיד כלום לפני העדים.
4
בקידושי ביאה:
החתן אומר לכלה בפני שני עדים שהוא הולך לקיים איתה יחסי אישות כדי לקדש אותה בעזרתם.
החתן בא ולוקח אותה בידיו אליו הביתה.
תשובה ראשונה ושניה נכונות.
אף תשובה איננה נכונה.
1
כיום מקדשים את הכלה:
בכל שלוש הצורות (כסף שטר וביאה).
רק בשטר או כסף (טבעת וכתובה).
רק בכסף (כיום נהוג לקדש בטבעת השווה יותר משווה פרוטה)
כל התשובות נכונות,
תלוי במנהגים השונים.
3
עדים כשרים לקידושין הם:
שני בנים יהודים מעל גיל 13, ושאינם קרובי משפחה בניהם או של הזוג.
כל שני יהודים,
כולל בנים ובנות כשרים לעדות קידושין.
כמו 2, אבל בתנאי שעברו את גיל בר /
בת מצווה.
כמו 2, אבל בתנאי שהם כבר מבינים מה זה קידושין.
1
בזמן הקידושין החתן צריך להגיד לכלה לפני העדים:
"הרי את מקודשת לי בטבעת זו, כדת משה וישראל"
עדיף כמו 1.
אבל כל אמירה שהכלה תבין שהיא מתקדשת גם בסדר.
לא צריך להגיד כלום.
הכלה צריכה להגיד לחתן "הרי אתה מקודש לי …".
1
בברכת הקידושין (האירוסין):
מברכים את הזוג בלבד.
מברכים קודם על יין בורא פרי הגפן,
ואחר כך את ברכת האירוסין.
אין דבר כזה "ברכת האירוסין".
מברכים את ברכת האירוסין, ואחר כך מברכים על היין
2
בברכת האירוסין מדברים על:
"וציוונו על העריות"
– יש כאלו שאסור לנו להתחתן איתם – כמו קרובי משפחה.
"ואסר לנו את הארוסות …"
– לאחר האירוסין, אסור לזוג להתייחד עד לאחר הנישואים.
"מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין"
– הבית היהודי נבנה בעזרת חופה וקידושין.
כל התשובות נכונות.
4
מחכמים צריך שבזמן הקידושין צריך שיהיה מניין (עשרה)
גברים יהודים וההורים:
כדי שיהיה יותר שמח.
כדי שיתפרסם ברבים שהזוג התחתן.
אין חובה למניין.
אף תשובה איננה נכונה.
2
צריך רב מסדר קידושין בזמן הקידושין:
כי רק רב מקדש את החתן והכלה.
הרב לא מקדש,
אלא החתן מקדש את הכלה.
הרב יכול למנוע בעזרת הידע שלו בעיות הלכתיות רבות הקשורות לחתונה.
תשובה 2 + 3 נכונות.
4
כיום עושים את הקידושין והנישואים יחד מתחת לחופה כדי:
החתן והכלה מתווכחים אם הם בכלל מאורסים,
ואין אפשרות לשאול את העדים מה האמת.
שהחתן לא יוכל לברוח ולהשאיר את הכלה עגונה, או שלא תוכל להתחתן עם כהן.
תשובה 1 + 2 נכונות.
גם היום עושים את הקידושין בנפרד מהנישואים.
3
כיום בישראל:
הרבנות הראשית מחייבת לעשות את הקידושין והנישואין ביחד מתחת לחופה.
הרבנות הראשית מבקשת מכל אחד לשמור על מה שנהוג בקהילה שלו.
הספרדים מאחדים את הדברים, והאשכנזים לא.
האשכנזים מחברים, והספרדים לא.
1
"סבלונות"
אלו:
הוראות לזוג הצעיר כיצד לנהוג בסבלנות אחד לשני.
מתנות שהחתן נותן לכלה לאחר השידוכין, אך הוא לא מקדש אותה במתנות אלו.
שם לנשים שלימדו בסבלנות את הכלות את הדינים הקשורים לנשואים.
כל התשובות נכונות.
2
"קידושין"
זה שם שונה ל:
הכרות בין בני הזוג.
נישואים.
ליקוחין ואירוסין.
אף תשובה איננה נכונה.
3
"קדשה"
זו אישה:
המקיימת יחסי אישות עם סתם גברים (=זונה של היום).
המקודשת לחתן, אך לא נשואה עדיין.
אישה שעומדת להתחתן,
אבל עוד לא התחתנה.
אין מילה כזו בהלכה.
1
אם האישה נתנה לאיש את הכסף, ואמרה לו "הריני מקודשת לך"
בפני עדים:
היא מקודשת.
היא מקודשת מספק.
היא לא מקודשת.
כל התשובות נכונות,
תלוי במנהגים.
3
אם האישה נתנה לחתן את הכסף, והוא אמר לה "הרי את מקודשת לי":
היא מקודשת.
היא מקודשת מספק.
היא לא מקודשת.
כל התשובות נכונות,
תלוי במנהגים.
3
אם החתן נתן לכלה את הכסף, אבל היא אמרה לו "הריני מקודשת לך":
היא מקודשת.
היא מקודשת מספק.
היא לא מקודשת.
כל התשובות נכונות,
תלוי במנהגים.
2
מי שמצא שטר שבו כתוב "הרי את לאה בת יצחק מקודשת לי",
והא רוצה לקדש בשטר זה אישה עם אותו שם:
מותר לו לקדש,
כי העיקר שכל הפרטים נכונים.
מקודשת מספק.
לא מקודשת, כי חייב לכתוב את השטר במיוחד בשביל הכלה שלו,
ובידיעתה.
לכתחילה לא יקדש,
אבל אם קידש – מקודשת.
3
אם החתן כתב או אמר "הרי אני בעלך",
" הרי אני קנוי לך" – זאת אומרת שהיא קונה אותו:
מקודשת,
כי לא משנה מי קנה את מי.
לא מקודשת. החתן חייב לקנות את האישה,
ולא היא אותו.
מקודשת – אבל החתן מקבל מלקות, כי שינה ממצוות חכמים.
התימנים כן מקדשים כך, אבל כל שאר העדות לא מקדשים כך.
2
חתן האומר לכלה "הרי את מקודשת לי" בשפה אחרת מעברית,
והכלה מבינה את השפה:
לא מקודשת כלל.
מקודשת מספק.
מקודשת,
כי העיקר שתבין שהיא הסכימה להתקדש לחתן.
מקודשת,
אבל החתן מקבל מלקות (עונש מכות מחכמים).
3
אם חתן קידש את הכלה בביאה (קיום יחסי אישות):
מקודשת,
אבל החתן מקבל מלקות (עונש מכות מחכמים).
לא מקודשת כלל.
מקודשת מספק.
אף תשובה איננה נכונה.
1
הסדר הנכון בקידושין הוא:
לברך על היין,
לקדש (החתן נותן לכלה את הטבעת)
ולברך את ברכת הקידושין.
החתן נותן את הטבעת, מברכים על היין ובסוף מברכים את ברכת הקידושין.
מברך על היין,
מברך את ברכת הקידושין, ובסוף החתן נותן לכלה את הטבעת.
הסדר לא משנה.
3
בנישואין צריך שיהיה:
כניסה לחופה, קריאת "שבע הברכות", וקריאת הכתובה.
כניסה לחופה בלבד.
החשוב ביותר זו הברכה על היין והשבע ברכות.
תשובה 1 + 3 נכונות.
1
ב"חופה":
החתן מכסה את ראש הכלה בצעיף (ההינומא).
החתן מכניס את הכלה לתוך החופה, שהיא הבית שלו לזמן החתונה.
החופה היא הבד שפורסים מעל החתן והכלה,
כמו שעושים היום.
כל התשובות נכונות,
וגם החתן צריך להתייחד עם הכלה (להיות איתה 7
דקות במקום סגור).
4
כיום,
נהוג בחתונה:
החתן מכסה את ראש הכלה בצעיף (ההינומא).
החתן מכניס את הכלה לתוך החופה, שהיא הבית שלו לזמן החתונה.
לפי האשכנזים החתן צריך להתייחד עם הכלה (להיות איתה 7
דקות במקום סגור).
ולפי הספרדים לא.
כל התשובות נכונות.
4
"שבע ברכות" זה:
שבע ברכות שהחתן צריך לברך את הכלה מתחת לחופה.
שבע ברכות שמברכים את החתן והכלה מתחת לחופה.
במשך כל השבוע הראשון לאחר הארוחות שלהם,
אם יש מניין אנשים, כאשר אחד מתוכם לא היה עדיין בשבע ברכות שלהם .
תשובה שניה ושלישית נכונות. לאדם "החדש"
– קוראים "פנים חדשות".
4
הברכה הראשונה בשבע ברכות היא על היין,
כי:
לא מברכים על היין בשבע ברכות.
"אין שמחה אלא ביין" – כל דבר שקשור לשמחה, מברכים בו על היין.
החתן והכלה הם בחופש כמו בשבת, ועושים להם כאילו קידוש.
רוצים שהחתן והכלה קצת ישתו,
וכך לא יוכלו להתחרט ברגע האחרון …
2
הברכה השניה בשבע ברכות היא "שהכל ברא לכבודו".
אנו מברכים:
את הקב"ה שעושה הכל בשביל הכבוד של עצמו.
את הקב"ה שעושה הכל כדי לעזור לנו.
את הקב"ה שברא את העולם, ובשביל החתן והכלה שכאילו מתחילים עולם חדש.
אף תשובה איננה נכונה.
3
הברכה השלישית בשבע ברכות היא "יוצר האדם", כי מברכים:
את הקב"ה שברא את בני האדם,
ובזכות זה אנחנו יכולים להתחתן.
את בני הזוג שהם יוכלו ליצור עוד בני אדם,
להביא ילדים לעולם.
את ההורים של החתן והכלה שהביאו אותם לעולם, כך שהם יכולים להתחתן.
כל התשובות נכונות.
1
הברכה הרביעית בשבע ברכות היא "אשר יצר את האדם בצלמו ….". בברכה זו אנו:
מודים מחדש לקב"ה על בריאת האדם.
מודים לקב"ה על שעזר לנו למצוא אחד את השני, ולהתחתן.
מודים לקב"ה שעשה אותנו דומים לו.
כל התשובות נכונות.
2
הברכה החמישית בשבע ברכות היא "שוש תשיש ותגל העקרה ….",
ואנו מברכים בה:
מזכירים את בניין ירושלים, כי יש מצווה להזכיר את ירושלים בכל שמחה שלנו,
ושהקב"ה עתיד לבנות אותה מחדש.
מברכים את הכלה שעדיין אין לה ילדים,
והיא כמו עקרה,
שיהיו לה ילדים.
מברכים את כל העקרות שיזכו לילדים בזכות תפילת הכלה עליהן.
אף תשובה איננה נכונה.
1
הברכה השישית בשבע ברכות היא "שמח תשמח רעים … משמח חתן וכלה".
ואנו מברכים בה:
את כל האנשים שהם אוהבים,
וגם את החתן והכלה.
את החתן והכלה,
מודים ומתפללים לקב"ה על שעזר ושיעזור לאהבה שבין החתן והכלה.
מתפללים לקב"ה שיביא לאהבה בין האנשים הרעים ("רעים")
שרבים בניהם.
כל התשובות נכונות.
2
הברכה השביעית בשבע ברכות היא "ברוך … אשר ברא ששון ושמחה …"
ואנו מברכים:
את הזוג שיזכו להרבה "ששון ושמחה".
את הזוג שיזכו שיהיו להם ילדים, והילדים יתחתנו בשמחה.
את הבנות שהשם שלהן "גילה,
רינה,
דיצה וחדוה".
את הקב"ה אשר ברא את השמחה שבאה בעזרת החתונות השמחות.
4
ה"כתובה"
היא:
נוסח וסדר החתונה,
שהרב כותב כדי שלא להתבלבל.
הסכם כתוב וחתום שהזוג מחליט עליו כרצונו,
למקרה של מוות או גירושין.
הסכם כתוב בנוסח קבוע, הקובע את חובות הבעל לאשתו,
בחייהם,
במותם או בגרושין.
אין דבר כזה "כתובה".
3
"כתובה דאירכסא" זה:
כתובה שסוגרים אותה עם רוכסן.
כתובה שכותבים אותה,
במקרה שהכתובה המקורית התקלקלה או אבדה.
כתובה מיוחדת לאנשים עשירים (אירכסא = דוכס).
זה השם המלא למה שאנחנו קוראים בקיצור "כתובה".
2
בכתובה כתוב על:
ההתחייבויות שהבעל מבטיח לאשתו, (אוכל בגדים ועוד).
ערבויות = מהיכן ייקחו את הכסף אם החתן לא ייתן מה שהבטיח לכלה.
חתימות:
שני עדים כשרים חותמים כי החתן הסכים לכל מה שכתוב בכתובה.
כל התשובות ביחד נכונות.
4
"עיקר כתובה" זה:
החלק העיקרי של הכתובה בו החתן מתחייב לתת אוכל לכלה.
החלק העיקרי בכתובה בו החתן מתחייב לתת בגדים לאישה.
הסכום שהוא חייב לתת במקרה של גירושין או שימות.
200 זוז לבתולה, ו100
זוז לאישה לא בתולה.
תשובה ראשונה ושניה נכונות.
3
אסור לזוג לחיות אפילו שעה אחת בלא כתובה. ולכן:
כותבים ומכינים את הכתובה לפני החופה, כדי שהחתן מיד ייתן אותה לכלה בנישואים.
במקרה שאבדה או התקלקלה, כותבים מיד כתובה חדשה "כתובה דאירכסא".
תשובה ראשונה ושניה נכונות.
לא חייבים לשמור את הכתובה אחרי החתונה.
3
לאחר החתונה לחתן אסור לעבוד,
וצריך להישאר עם הכלה:
כלה שאלו הנשואים הראשונים שלה – שבוע.
נישואים שניים או יותר – שלושה ימים.
בכל מקרה שבוע.
בכל מקרה נשאר כמה שיכול,
לא חייב דווקא מספר ימים מסוים.
לא חייב להישאר איתה אפילו יום אחד.
1
הבעל חייב לאשתו מהתורה:
לעזור לה בעבודות הבית.
אוכל,
בגדים,
ויחסי אישות ("שארה כסותה ועונתה").
לקחת אותה לרופא,
ולתת לה מתנות בחגים.
כל התשובות נכונות.
2
הכלל "עולה עימו ואינה יורדת" אומר כי:
אם האישה באה מבית עשיר,
והבעל עני, הוא חייב לתת לה כמו שהייתה רגילה.
אם הבעל עשיר,
והאישה באה מבית עני – חייב לתת לה כמו שהוא רגיל.
האישה עולה עם הבעל לארץ ישראל, אבל לא חייבת להסכים לרדת מהארץ.
תשובה ראשונה ושניה נכונות.
4
הבעל חייב לתת לאשתו בגדים ומקום לגור:
לפי הרמה המקובלת באותו מקום,
אבל אם הוא עשיר, או היא באה מבית עשיר,
צריך לתת לה לפי מה שהוא יכול.
לא משנה כמה ייתן, העיקר שלא תהיה רעבה, ויהיה לה מקום לישון.
צריך לתת לפחות חצי מהכסף שלו.
לא חייב לתת לה בכלל בגדים, רק מקום לישון.
1