נושא
הדף:
ירושלים
–
הפוטנציאל
הרוחני
של
ירושלים,
מערך
פעולה
מיועד
לכיתות:
ז–ט
מחבר:
אורון
תמיר
פעולה
מס' 6 :
לשבטים
גדולים
טיפוס
או פספוס
מטרה:
ירושלים
נותנת פוטנציאל רוחני גבוה יותר.
אם
תנצל זאת או לא – זה באחריותך.
מהלך:
שלב
א': הבנה
שלאנשים שונים יש פוטנציאל שונה ,
ולכן
גם השיא שונה.
נתלה
ברחבי החדר תעודות זהות גדולות עם פרטים
של האנשים:
(האנשים
שונים זה מזה בפוטנציאל שלהם בתחומי חיים
שונים).
משה
אזולאי
נולד
ב:
שכונת
מצוקה קשה
משפחה:
7 ילדים
עיסוק
האב: מובטל,
שיכור.
האם:
מובטלת.
רמה
שכלית: בינונית
כשרונות: ספורט,
נגינה
בתופים.
אלנתן
הלוי
נולד
ב: קרית
ארבע
משפחה:
6 ילדים.
עיסוק
האב: מורה.
עיסוק
האם: מורה.
רמה
שכלית: גבוהה
מאוד.
כשרונות:
לימוד
תורה, כותב
שירים וסיפורים.
רונית
שטיינמץ
נולדה
ב: סביון
משפחה:
2 ילדים.
עיסוק
האב: מהנדס
עיסוק
האם: עורכת
– דין.
רמה
שכלית: גבוהה.
כשרונות:
ציור
ורישום.
ישראל
כץ
נולד
ב: עירת
פיתוח עני'ה.
משפחה:
5 ילדים.
עיסוק
האב: סבל
כשיש עבודה.
עיסוק
האם: מורה.
רמה
שכלית: גבוהה
מעל הממוצע.
כישרונות:
מלאכת
יד.
שלומית
כהן
נולדה
ב: ירושלים.
משפחה:
4 ילדים.
עיסוק
האב: רופא.
עיסוק
האם: מחשבים.
רמה
שכלית: פיגור
בינוני.
כשרונות:
רכיבה
על סוסים.
נשאל:
למה
כל אחד יוכל להגיע?
-
האם ילד
עם פיגור יוכל להיות רופא? -
האם מישהי
שקיבלה חוגים כל חייה ועם פוטנציאל גבוה
תגיע רחוק?
נקודות
לדיון:
-
יש תנאים
סביבתיים, משפחתיים
שמונעים את האדם מלהגיע למשהו גדול. -
יש גם
ענין של פוטנציאל שגלום באדם – -
ילד
עם פיגור או בעיה שכלית – לא
יהיה פרופסור.
אם
יתאמץ מאוד – יגיע למקסימום שלו,
אבל לא
מעבר.
בשלב
זה הסברנו כי יש פוטנציאל התחלתי בכל אדם
,
והכל
תלוי בו אם יפתח אותו ויגיע למקסימום
שלו,
או
שיזניח אותו.
מכאן
נעבור להבנה שיש פוטנציאל גם במקום
ולא רק באדם.
שלב
ב': הבנה
שפוטנציאל
טמון גם במקומות
ולא רק באנשים:
נפזר
שמות של מקומות על הרצפה ונשאל מה ההבדלים
החיצוניים ביניהם?
-
נשאל
מה כל מקום נותן לעולם?
שוויץ
– סקי ותיירות. הולנד
– פרחים.
ארצות
ערב– זהב,
נפט. קניה
– שמורות טבע ובע"ח.
-
נשאל : האם
כל ארץ מנצלת את הפוטנציאל שלה?. -
במה
/ במי
זה תלוי?
קצת
נתונים מהשטח: שוויץ
– אכן מהווה ארץ תיירות למופת.
אולם
ארצות ערב – יכלו להיות עשירות ומתקדמות.
והן
נותרו עם רמת עוני גבוהה ונחלשות.
ההבדל
בינהן נעוץ בסדרי עדיפויות שונים במדינה.
כלומר:
זה לא
מספיק שיש פוטנציאל במקום, האנשים
שבו צריכים לעמול ולפתח אותו.
שלב
ג':
האם
מימשנו את הפוטנציאל של ירושלים?
נשים
שלט:
ירושלים
נשאל: מה
הפוטנציאל שבה?
במה
היא מיוחדת? מה
היא נותנת לעולם?
האם
הוצאנו את
הפוטנציאל אל
הפועל? האם
אנו מפתחים זאת?
אם יבוא
יום וירושלים לנו תהיה..יהיה
מעשי הראשון לטהרך עירי ירושלים.
כל
אשר לא קדוש הוא, אצווה
לפנות. את
השיכונים אבנה מחוץ לעיר. את
קיני הכיעור והלכלוך – אהרוס.
את
החורבות, שאין
בהם קדושה – אשרוף
באש ואת בתי המסחר אעתיק למקום אחר.
ואחר
כך נקים מסביב למקומות הקדושים –
בשמרנו
ככל האפשר על סגנון הבניה העתיק –
עיר
חדשה, מרווחת,
שופעת
אוויר ואור שמש.
את
העיר העתיקה, על
קודשיה, הייתי
נוצר כקופסה יקרה. כל
מלאכה ועסק, כל
משא וממכר הייתי מוציא מתוכה,
ורק
בתי התפילה ומוסדות החסד מקומם הוא בפנים
החומות. רכסי
ההרים מסביב לעיר יעטו ירק עצים,
פרי
עמלנו, ובתוכם
תשכון לה ירושלים, כליל
תפארת… יד
מטפחת תהפוך את ירושלים לאבן חן.
כל
הקדוש לנו יישמר בתוך החומות העתיקות,
וכל
החדש – ישתרע
למרחקים מסביב לה.
(בנימין
זאב הרצל).
נשאל:
איך
רואה הרצל את הקודש שבעיר?
האם
זוהי הדרך הנכונה לממש קודש ?
האם
כדי להיות בקודש צריך להוציא את כל המשא
וממכר ?
האם
צריך להוציא את החול?
כדי
לעורר דיון בענין נקרא את הקטעים הבאים:
:
קטע
ב: יצח
-
למה
מתנגד יצחק שלו ? מה
מפריע לו . -
-
-
-
-
-
-
מה
כוונתו – " מה
נשתנה הכותל הזה מכל הדורות הקודמים? -
איך
לדעתו נבטא את הזיקה המיוחדת שיש לנו להר
הבית ? איך
לדעתכם?
מקורות
לעיון:
" הדבר
אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם.
והיה
באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה'
בראש
ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים,
והלכו
עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'
אל
בית אלוקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה
באורחותיו , כי
מציון תצא תורה ודבר ה'
מירושלים".
(ישעיהו
ב', א–ד').
" והרוח
אשר יצא מירושלים הבנויה…
רוח
אלוקים יהיה… בגאון
יצעד, מעל
כל קולטורות זרות וככל אשר נהיה יותר
עסוקים, כל
יחיד וכל ציבור לשכלל את ירושלים ולפארה,…
כה
יוסיף אור רוח קדושת אמונת אומן,
המלאה
חוסן ועוז אל…"
(הרא"יה
קוק).
-
הכרם
הוא משל לעם ישראל. -
מופיע
כאן תיאור של הקשר של הקב"ה
לעמו, כשומר
על כרמו. -
במשל
ישנה אכזבה של בעל הכרם, כאשר
במקום ענבים יש באושים. -
ישנה
כאן אצבע מאשימה כלפי עם ישראל על שלא
נצלו את הפוטנציאל שהיה בהם. -
הנביא
ישעיהו קובל על כך שהצד החומרי טופח
ואילו הצד הרוחני הוזנח. -
הפוטנציאל
שלנו לעלות ברמה רוחנית ולהכנס בשער
השמים, לא
מומש.
"אשירה
נא לידידי שירת דודי לכרמו,
כרם
היה לידידי בקרן בן שמן.
ויעזקהו,
ויסקלהו
ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב
בו. ויקו
לעשות ענבים ויעש באושים.
ועתה
יושב ירושלים ואיש יהודה שיפטו נא ביני
ובין כרמי, מה
לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו .
מדוע
קיויתי לעשות ענבים ויעש באושים.
…
… כי
כרם ה' צבאות
בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו
למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה".
(ישעיהו
ה', א–ז')