בס"ד.
הלוקח פירות מחבירו.
סוגיא
29.
דף כז.
נושא:
בבא מציעא דף כז עמוד א – דף עבודה מספר 29
מחבר:
אראל בלום
כתות יעד:
ז–ח
תרגם
:
שנו_________
תגר__________
תני
_______
קמיה__________
לא
שנא __________________
הלוקח
פירות מחבירו וכו':
אמר
ריש לקיש משום רבי ינאי לא שנו אלא בלוקח
מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר
וכן תני תנא קמיה דרב נחמן לא
שנא
אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית
חייב להחזיר.
1. על פי המשנה :
מה דינו של הלוקח פירות מחברו ?
________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
2.
לדעת ריש לקיש :
למי שייכים מטבעות שנמצאו בין פירות ששלח לו חברו ?
פרט!!
_____________________
______________________________________________________________________________________________
א"ל
רב נחמן וכי בעל הבית בעצמו דשן ?
3.
מה הקשה רב נחמן על ריש לקיש ?
___________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
א"ל
איסמיה ?
4.
הסבר את השאלה.
____________________________________________________________
א"ל
לא תתרגם
מתני'
כגון
שדשן ע"י
עבדו ושפחתו הכנענים:
5.
המשנה אומרת ,
שהמוצא מטבע בין פ–ירות ששלח לו בעל הבית ,
חייב להחזיר .
באיזה מקרה מדובר ?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
דיני סימנים באבדה .
מתני'
אף
השמלה היתה
בכלל כל אלו . ולמה
יצאת ?
1.
מה קשה למשנה מהמילה "שמלה"
בתורה ?
______________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
להקיש
אליה לומר לך : מה
שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין
אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים
חייב להכריז:
2.
מה מלמדת אותנו התורה בכך שהוסיפה שצריך להשיב למעבד גם "שמלה"
?
_________________________
______________________________________________________________________________________________
גמ'
מאי
בכלל כל אלו ?
3.
הסבר את שאלת הגמרא .
___________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
אמר
רבא : בכלל
"כל
אבדת אחיך" .
4.
מה פירוש ששמלה "הייתה בכלל כל אלו"
?
____________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
תרגם : רחמנא__________
אמר
רבא : למה
לי דכתב רחמנא שור חמור שה ושמלה ?
5.
מה שאל רבא ?
____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
תרגם : צריכי____________
אי________
הוה אמינא____________
הני________
מילי_________
אימא__________
מהדרינן__________
צריכי
: דאי
כתב רחמנא
שמלה , הוה
אמינא הני
מילי
בעדים דגופה וסימנין דגופה אבל חמור בעדים
דאוכף וסימנין דאוכף
אימא לא מהדרינן ליה כתב
רחמנא
ח
מ
ו
ר
דאפילו
חמור
בסימני
האוכף.
6.
מה הייתי חושב אם רק היה כתוב בתורה :"שמלה"
?
___________________________________________
__________________________________________________________________________________________
7.
מה מחדשת התורה על ידי המילה :
חמור"
?
_________________________________________________
__________________________________________________________________________________________
8.
הסבר את שאלת הגמרא :
שור
ושה דכתב רחמנא
למה
לי
?___________________________________________
______________________________________________________________________________________________
שור
דאפילו לגיזת זנבו ושה לגיזותיו .
9.
מה מחדשת התורה על ידי המילים:
"שור"
ו"שה"
?
_________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
ולכתוב
רחמנא שור דאפילו לגיזת זנבו וכל
שכן
שה לגיזותיו?
10.א.
איזו מילה מיותרת ?
___________________
ב.
מדוע היא מיותרת ?
_________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________________________
אלא
אמר רבא : חמור
דבור לרבי יהודה ושה דאבידה לדברי הכל
קשיא .
11.
למסקנת רבא :
מה ידוע לנו על תפקידה של המילה "שה"
_________________________________________
______________________________________________________________________________________________
תרגם : אתא ____________
ואימא
לגללים
הוא
דאתא ?
12.
מה ניתן אולי ללמוד מהמילה "שה"
?
___________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
תרגם : אפקורי אפקר ____________ להו________
גללים
אפקורי מפקר להו.
13.
מדוע לא ניתן ללמוד שהמוצא אבדה ומטפל בה חייב להחזיר את הגללים ?
_________________________
_____________________________________________________________________________________________
ודילמא
לסימנין הוא דאתא ?
דאיבעיא
לן : סימנין
דאורייתא או
דרבנן ? כתב
רחמנא שה דאפילו בסימנין מהדרינן וסימנין
דאורייתא .
14.
מה הדבר הנוסף שאולי ניתן ללמוד מהמילה "שה"
?
______________________________________________
_____________________________________________________________________________________________
15.
אמרי
מדקתני להו תנא לסימנין
גבי שמלה …..
מדוע לא ניתן ללמוד מ"שה"
שהחזרת אבדה על ידי סימנים זה דין מהתורה ?
_______________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
אבידה שאין בה שוה פרוטה.
סוגיא
30.
דף
כז.
תרגם :
תנו רבנן ______________
איכא__________
בינייהו_____________
מר______
נפקא_______
ליה_________
מאן___________
האי________מאי________
עביד____________
מיבעי________
אתאי__________
לידיה___________
תנו
רבנן "אשר
תאבד"
– פרט
לאבידה שאין בה שוה פרוטה.
רבי
יהודה אומר:
"ומצאתה"-
פרט
לאבידה שאין בה שוה פרוטה.
1. א.
מה
דינה של אבדה שאין בה שווה פרוטה ?
_______________________________________________
ב.
כיצד
למדנו זאת ?
פרט
את שני הדעות !
[העזר
ברש"י
]
_____________________________________________
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
2. הסבר
את שאלת הגמרא :
מאי
בינייהו ?
______________________________________________________
אמר
אביי :
משמעות
דורשין איכא בינייהו :
מר
נפקא ליה מ"אשר
תאבד"
ומר
נפקא ליה מ"ומצאתה".
3. לדעת
אביי :
במה
חולקים תנא קמא ורבי יהודה ?
_________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ולמאן
דנפקא ליה מ"אשר
תאבד"
האי
ו"מצאתה"
מאי
עביד ליה ?
ההוא
מיבעי ליה לכדרבנאי ,
דאמר
רבנאי "ומצאתה"
דאתאי
לידיה משמע.
4.א.
מה
קשה על מי שלומד מ"אשר
תאבד"
?______________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ב.
מה
הוא לומד מ"ומצאתה"
?
_______________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ולמאן
דנפקא ליה מ"ומצאתה"
האי
"אשר
תאבד"
מאי
עביד ליה ?
– מבעי
ליה לכדרבי יוחנן,
דאמר
רבי יוחנן משום רבי
שמעון
בן יוחאי:
מניין
לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת ?
שנאמר
…
5.א.
מה
קשה על מי שלומד מ"ומצאתה"
?________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ב.
מה
הוא לומד מ"אשר
תאבד"
?
_____________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ואידך
הא דרבנאי מנא ליה ?
נפקא
ליה מ"ומצאתה"
.
6. מי
שלומד מ"אשר
תאבד"
– מנין
הוא לומד את דברי רבנאי ?
_________________________________________
____________________________________________________________________________________
ואידך
הא דרבי יוחנן מנא ליה
?
נפקא
ליה מ"ממנו".
7. מי
שלומד מ"ומצאתה"
– מנין
הוא לומד את דברי רבי יוחנן ?
_________________________________________
____________________________________________________________________________________
ואידך
"ממנו"
לא
משמע ליה.
8. מדוע
מי שלומד מ"אשר
תאבד"
לא
לומד את דברי רבי יוחנן מ"ממנו"
?
_________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
אבדה
שהוזלה
והתייקרה
.
סוגיא
31.
דף
כז.
תרגם
:
איכא___________
בינייהו_____________
מ"ד______________
ליכא____________
הא_____
בעינן_____________
אית______
רבא
אמר פרוטה שהוזלה איכא בינייהו.
מאן
דאמר :
מ"אשר
תאבד"
– איכא
,
ומ"ד
מ"ומצאתה"
– ליכא
.
1. תזכורת
: במה
חולקים תנא קמא ור'
יוהודה
לגבי אבדה שאין בה שווה פרטה ?
_____________________________
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
2.א.
לדעת
רבא:
באיזה
מקרה תהיה מחלוקת
מעשית בין מי שלומד מ
מ"אשר
תאבד"
לבין
מי שסובר שלומדים
מ"ומצאתה"?
____________________________________________________________________________________
ב.
כתוב
מה סובר כל אחד מהחולקים .
__________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ולאן
דאמר
:
"אשר
תאבד"
הא
בעינן "ומצאתה"
– וליכא?!
3. מה
קשה למי שסובר שלומדים מ"אשר
תאבד"
?__________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אלא
פרוטה שהוקרה איכא בינייהו.
מאן
דאמר ומצאתה –
איכא
,
ומאן
דאמר אשר תאבד –
ליכא
.
4.א.
לפי
התרוץ :
באיזה
מקרה חולקים מי שלומד מ
מ"אשר
תאבד"
לבין
מי שסובר שלומדים
מ"ומצאתה"
?
___________________________________________________________________________________
ב.
כתוב
מה סובר כל אחד מהחולקים .
__________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ולמאן
דאמר "ומצאתה"
הא
בעינן "אשר
תאבד"
– וליכא
?!
5. מה
קשה למי שסובר שלומדים מ"ומצאתה"
?_____________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אלא
פרוטה שהוקרה והוזלה וחזרה והוקרה איכא
בינייהו .
מאן
דאמר "אשר
תאבד"
– איכא
.
ומאן
דאמר "ומצאתה"
בעינן
דאית בה שיעור מציאה משעת אבידה ועד שעת
מציאה:
6.א.
לפי
התרוץ הסופי :
באיזה
מקרה חולקים מי שלומד מ
מ"אשר
תאבד"
לבין
מי שסובר שלומדים
מ"ומצאתה"
?
___________________________________________________________________________________
ב.
כתוב
מה סובר כל אחד מהחולקים .
__________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________