בבא קמא – דף כז עמוד ב (1)

אוגוסט 2, 2026 · מאת קינד דניאל · דפי עבודה

‫בס"ד‬

‫כתב‪ :‬דניאל קינד‬

‫מבנה הסוגיה‬

‫ביאור הסוגיה‪:‬‬
‫א‪ .‬ציטוט הרישא של המשנה‪ :‬שנינו במשנה‪ :‬ובא אחר ונתקל בה ושברה‪ ,‬פטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬קושיית הגמרא‪ :‬ומקשה הגמרא‪ :‬אמאי‪ ,‬מדוע הנתקל בחבית‪ ,‬והזיקה‪ ,‬פטור? הרי איבעי ליה לעיוני‪ ,‬לעיין בדרכו‪ ,‬ומיזל‪ ,‬וכך‬
‫ללכת‪ ,‬ואם לא עיין קודם שהלך‪ ,‬הרי הוא מזיק‪ ,‬ועליו להתחייב בדמי החביות ששבר‪.‬‬
‫ומביאה הגמרא כמה תירוצים‪.‬‬
‫א‪ .‬אוקימתא ‪ :1‬אמרי התלמידים דבי‪ ,‬בבית מדרשו של רב‪ ,‬לתרץ משמיה דרב‪ :‬משנתנו עוסקת באדם הממלא את רשות הרבים כולה‬
‫בחביות‪ ,‬באופן שאין אפשרות לעבור ברשות הרבים בלי להתקל בחביות‪ ,‬ומשום כך הנתקל בחביות הללו ושיברם פטור‪ ,‬לפי שבעל‬
‫החביות פשע וגרם לעצמו את הנזק‪.‬‬
‫ב‪ .‬אוקימתא ‪ :2‬שמואל אמר‪ :‬אין צורך להעמיד בממלא את רשות הרבים בחביות‪ ,‬אלא אפילו בחבית אחת‪ ,‬אם היא נמצאת ברשות‬
‫הרבים באפילה‪ ,‬שאי אפשר להבחין בה אלא בהתבוננות מרובה‪ ,‬בזה שנו במשנה שהנתקל בה פטור מפני שהוא אנוס בהתקלותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אוקימתא ‪ :3‬רבי יוחנן אמר‪ :‬המשנה עוסקת בחבית המצויה בקרן זוית שברשות הרבים‪ ,‬שהנתקל בה אנוס הוא‪ ,‬ופטור על שבירתה‪.‬‬
‫הערת רב פפא על דברי רב‪ :‬אמר רב פפא‪ :‬לא דיקא מתניתין‪ ,‬אין משמעות לשון המשנה כדברי רב‪ ,‬שפירשה בנתקל בחביות הממלאות‬
‫את רשות הרבים‪ ,‬לפי שאי אפשר להבחין בה בשעה שיוצא האדם מצד אחד של רשות הרבים ופונה בקרן זוית הצידה‪ ,‬לימינו או‬
‫לשמאלו‪ ,‬אלא‪ ,‬יתכן לפרש את המשנה‪ ,‬רק או כשמואל‪ ,‬המפרשה בנתקל בחבית המצויה באפילה‪ ,‬או כרבי יוחנן‪ ,‬שהעמידה בחבית‬
‫המצויה בקרן זווית‪.‬‬
‫משום דאי נפרש שמשנתנו עוסקת בנתקל בחביות הממלאות את רשות הרבים‪ ,‬כפירושו של רב‪ ,‬תיקשי לשון המשנה "ובא אחר ונתקל‬
‫בה"‪ :‬מאי אריא מדוע הוצרך התנא לומר "נתקל"‪ ,‬והרי אפילו אם שבר בכוונה‪ ,‬נמי פטור‪ ,‬שכן מותר לבני רשות הרבים לפנות לעצמם‬
‫דרך ללכת בה‪.‬‬
‫יישובו של רב זביד‪ :‬אמר רב זביד משמיה דרבא‪ :‬אין ראיה מכך שהוזכר במשנה "נתקל" ולא "שבר" דלא כפירושו של רב‪ ,‬משום שרב‬
‫יכול לפרש שהוא הדין דאפילו אם שבר בכוונה פטור‪.‬‬
‫והאי דקשיא לך‪ ,‬מדוע קתני בא אחר ו"נתקל" ולא "שבר"?‬
‫התירוץ לכך הוא‪ :‬איידי דבעי כיוון שהוצרך התנא למתני את הדין המובא בסיפא‪" ,‬ואם הוזק בה בעל חבית חייב בנזקו"‪ ,‬ובהלכה זו‬
‫הדין הוא דדוקא הנתקל בחבית באונס חייב בעל החבית בנזקו‪ ,‬אבל אם שבר בכוונה‪ ,‬אף על פי ששבר בהיתר‪ ,‬כגון שהיתה רשות הרבים‬
‫מלאה חביות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אם ניזק מהחרסים בשעה ששבר את החבית‪ ,‬לא יתחייב בעל החבית בנזקו‪ ,‬מאי טעמא? משום שזה ששבר‬
‫את החבית‪ ,‬הוא דאזיק אנפשיה‪ .‬לכן קתני אף ברישא "נתקל" ולא שבר בכוונה‪.‬‬
‫‪ ‬עיון נוסף בסוגיה‪:‬‬
‫ע"פ רב זביד בשם רבא‪ ,‬יוצא שלדעת רב מותר לשבור לכתחילה את החביות שהונחו ברשות הרבים‪.‬‬
‫הרב שלמה‪ ,‬בספרו "ים של שלמה" (ים של שלמה=יש"ש) כתב בטעם הדבר‪:‬‬

‫כתב‪ :‬דניאל קינד‬
‫(ביאורי מילים‪ :‬ליכא‪ -‬אין‪ .‬מאן‪ -‬מי‪ .‬דפליג‪ -‬שחולק‪ .‬דפטור‪ -‬שפטור‪ .‬דגרם‪-‬שגרם‪ .‬היזיקא‪ -‬היזק‪ .‬לנפשיה‪ -‬לנפשו‪ .‬ופשיטא‪ -‬ופשוט)‬
‫אלא בודאי ממלא רשות הרבים כולה ליכא מאן דפליג דפטור המשבר‪ .‬דאותו הממלא הוא דגרם היזיקא לנפשיה‪ .‬שמחויבין בני‬
‫אדם המהלכין ברשות הרבים לשברם‪ .‬לפי שלא הטריחו על האדם לטרוח בעבור כליו‪ ,‬ולסדרן זה על זה‪ ,‬או להקיף הדרך‪ .‬ופשיטא‬
‫דפטור‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫ע"פ היש"ש‪ ,‬האם יש מי שמחייב נתקל במקרה שמילאו את כל רשות הרבים בחביות?______________‬
‫מדוע מי שמילא את כל רה"ר בחביות‪ ,‬לא יקבל פיצוי על כך שנתקלו בחבית שלו?_____________________________‬
‫______________________________________________________________________________________‬
‫ע"פ היש"ש‪ ,‬מה הכוונה כשהוא כתב שבני אדם שהולכים ברה"ר חייבים לשבור את החביות?_____________________‬
‫______________________________________________________________________________________‬
‫למסקנה‪ ,‬מדוע מותר לשבור חבית בעת ההליכה ברה"ר‪ ,‬כשכל רה"ר מלאה בחביות?___________________________‬
‫______________________________________________________________________________________‬

‫ביוגרפיה ‪ -‬ים של שלמה‬
‫רבי שלמה בן יחיאל לוריא נולד בפוזן (פולין) בשנת ה"א ר"ע (‪ )1510‬לערך ונפטר בשנת ה"א של"ד (‪ .)1574‬שימש ברבנות בקהילות‬
‫רבות בפולין‪ .‬בשנת ה"א שכ"ז (‪ )1567‬הוא יסד את ישיבתו המפורסמת בלובלין‪ ,‬שהשפיעה על דרכי לימוד הגמרא בזמנו ובדורות‬
‫הבאים‪ .‬נחשב אחד מגדולי התורה בכל הדורות‪ ,‬ורבים מגדולי הדור הבא היו תלמידיו‪ .‬התנגד לשיטת הפלפול שהיתה נפוצה אז‬
‫בפולין‪ .‬היה קרובו וידידו של הרמ"א‪ ,‬אך נחלק עליו בחריפות בנושאים רבים‪ .‬המהרש"ל השאיר אחריו תשובות שנקבצו בשו"ת‬
‫המהרש"ל‪ ,‬הערות על ספרי פסיקה שונים‪ ,‬וכן הערות‪ ,‬פירושים ותיקוני נוסח לתלמוד בספר 'חכמת שלמה'‪ ,‬שהשפיע רבות על נוסח‬
‫הגמ' שלפנינו‪ .‬כמו כן כתב את הספר 'ים של שלמה'‪ ,‬שבו פירוש מעמיק וסיכום להלכה של הסוגיות בכמה מסכתות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫מהו שמו המלא של הים של שלמה?__________________________________________________‬
‫כיצד ניתן לכתוב את שמו בראשי תיבות? __________________________________________________‬
‫היכן היש"ש נולד? __________________________________________________‬
‫על מי היש"ש הרבה לחלוק? __________________________________________________‬
‫כיצד נקרא ספרו האחר שיש בו נוסחאות שונות לגמרא ממה שמופיע אצלנו? ___________________________________‬

‫‪ ‬פסיקת השולחן ערוך (שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון סימן תיב סעיף ב)‪:‬‬
‫ואם מילא כל הדרך כדים שאי אפשר לעבור‪ ,‬אפילו שברו בידים פטור‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬

‫מי חיבר את השו"ע?______________________‬
‫מאיזה חלק מהשו"ע‪ ,‬ההלכה המוצגת כאן? ______________________‬
‫כיצד נקרא חלק ספציפי זה של ההלכות בתוך החלק הכולל בשו"ע? ______________________‬
‫מהו המיקום המדויק להלכה זו? ____________________________________________‬
‫ע"פ השו"ע‪ ,‬האם אדם ששבר בכוונה כד שהפריע לדרכו ברה"ר‪ ,‬חייב עליו? ______________________‬
‫האם פסיקת השולחן ערוך מתאימה לפסיקת ה"ים של שלמה"?______________________‬

‫‪ ‬כדי להבין כראוי את דברי השו"ע‪ ,‬אנו נעזרים ב"נושאי הכלים" שנכתבו עליו‪ ,‬הבה נעיין בדברי הסמ"ע שכתב על הדברים הנ"ל‬
‫של השו"ע‪:‬‬
‫כשמילא כל כך עד שאי אפשר לעבור‪ ,‬בזה כתב המחבר אחר זה מיד דאפילו שברו בידים וברשות פטור‬
‫‪ .1‬ע"פ הסמ"ע‪ ,‬באיזו מציאות התכוון השו"ע שפטור מי ששבר את הכד שהפריע להילוכו?____________________________‬
‫‪ .2‬נסה למלא את הטבלה ע"פ הסמ"ע בדעת השו"ע‪:‬‬
‫כשהייתה מלאה בכדים עד שאין מקום עוד כשהייתה מלאה בכדים‪ ,‬אך ניתן‬
‫ברה"ר‪-‬‬
‫לעקוף מהצד‬
‫לעבור כלל‬
‫האם מותר לשבור את הכד שמפריע‬
‫למעבר?‬
‫האם צריך לשלם פיצוי אם שבר את‬
‫הכד?‬

‫כתב‪ :‬דניאל קינד‬
‫ר' יהושע ולק (פלק) ב"ר אלכסנדר הכהן (כ"ץ) נולד בערך בשנת שט"ו (‪ )1555‬בפולין‪ .‬היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א‪ .‬חותנו‬
‫הגביר ר' ישראל ב"ר יוסף בנה לו בית מדרש בלבוב (למברג) וסייע לו להדפיס את ספריו‪ ,‬ועל שמו קרא לסדרת ספריו 'בית‬
‫ישראל'‪ .‬התפרסם מאוד בעקבות שני חיבוריו‪' ,‬פרישה' ו'דרישה' על ארבעת חלקי הטור ('פרישה' הוא פירוש קצר וב'דרישה' דן‬
‫בדברי הטור והב"י) וכן הוספות על הדרכי משה‪ ,‬ו'ספר מאירת עיניים' ('סמ"ע') שהוא הביאור החשוב ביותר על שו"ע חו"מ‪.‬‬
‫‪ .1‬מהו שמו הפרטי של הסמ"ע?______________________ מה פירוש ראשי התיבות "סמ"ע"?_________________‬
‫‪ .2‬מה הקשר בין הסמ"ע לבין ה"ים של שלמה" והרמ"א?_____________________‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)