בבא קמא – דף כז עמוד ב (2) דף עבודה

אוגוסט 2, 2026 · מאת קינד דניאל · דפי עבודה

‫כתב‪ :‬דניאל קינד‬
‫בס"ד‬

‫דף כז עמוד ב‪ ,‬דף מספר ‪2‬‬
‫מבנה הסוגיה‬

‫‪ ‬ביאורי מילים‪:‬‬
‫ליה‪ -‬לו‪ .‬הכי‪ -‬כך‪ .‬אמרי‪ -‬אמרו‪ .‬במערבא‪ -‬ארץ ישראל (הנמצאת במערבה של בבל)‪ .‬משמיה‪ -‬משמו‪ .‬דר'‪ -‬דרבי‪ .‬הוה‪ -‬היה‪ .‬עובדא‪-‬‬
‫מעשה‪ .‬בשלמא‪ -‬בשלום‪ .‬כשמעתיה‪ -‬כשמועתו‪ .‬לימא‪ -‬לומר‪ .‬ס"ל‪ -‬סבירא ליה‪ .‬דכיון‪ -‬שכיון‪ .‬דברשות‪ -‬שברשות‪ .‬קעבדי‪ -‬עושים‬
‫(קא‪+‬עבדי (קא‪ -‬לשון בינוני‪ ,‬זמן הווה)) איבעי‪ -‬אם רוצה היה צריך‪ .‬לעיוני‪ -‬לעיין‪ .‬ומיזל‪ -‬וללכת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫(‪) 1‬‬
‫(‪) 2‬‬
‫(‪) 3‬‬

‫(‪) 4‬‬

‫הסבר הסוגיה‪:‬‬
‫אמר ליה רבי אבא לרב אשי‪ :‬הכי אמרי במערבא כך אמרו בארץ ישראל משמיה דרבי עולא‪ ,‬מהו הטעם לכך שהנתקל בחבית‬
‫המונחת ברשות הרבים פטור‪ ,‬לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים‪ ,‬הילכך המניח את חביתו ברשות הרבים נקרא‬
‫פושע‪ ,‬והשוברה פטור‪.‬‬
‫הוה עובדא אירע מעשה בנהרדעא‪ ,‬שנתקל אדם בחבית שהיתה מונחת ברשות הרבים ושברה‪ ,‬וחייב שמואל את הנתקל בדמי‬
‫החבית‪ .‬וכך אירע גם בפומבדיתא‪ ,‬וחייב רבא את הנתקל בדמי החבית‪.‬‬
‫ועתה דנה הגמרא‪:‬‬
‫בשלמא (הדעה שאנו מבינים ומסכימים איתה) שמואל חייב את הנתקל‪ ,‬משום שהוא מפרש את המובא במשנה "ובא אחר‬
‫ונתקל בה ושברה פטור" כשמעתיה‪ ,‬כשיטתו‪ ,‬שמשנתנו מדברת בחבית המונחת באפילה‪ ,‬שהנתקל בה הוא אנוס‪.‬‬
‫אלא (הדעה הלא מובנת) רבא שחייב את הנתקל בחבית ושברה בדמי החבית‪ ,‬לימא כשמואל סבירא ליה האם ניתן להסיק מכך‬
‫שדעתו של רבא כשמואל‪ ,‬ולא כעולא הפוטר את הנתקל לעולם‪.‬‬
‫אמר רב פפא‪ :‬לא! רבא סבר כעולא‪ ,‬שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים‪.‬‬
‫ומה שמצינו שחייב רבא את דמי החבית‪ ,‬אותו מעשה אירע בחבית שעמדה בקרנא דעצרא הוי‪ ,‬בקרן זווית הסמוכה לבית הבד‪,‬‬
‫דכיון דברשות קעבדי‪ ,‬שכך היה מנהגם‪ ,‬כשלא היתה אפשרות להיכנס עם החביות לבית הבד‪ ,‬היו הבאים משאירים את‬
‫חביותיהם ברשות הרבים מחוץ לבית הבד‪ .‬וכיוון שכך היו נוהגים‪ ,‬הכד נמצא שם ברשות‪ .‬ואיבעי ליה למהלך באיזור של בית‬
‫הבד לעיוני בדרך ולמיזל‪ .‬ומאחר שלא נזהר חייבו רבא‪.‬‬

‫‪ ‬בסוגיה שלנו מוזכרים אמוראים מארץ ישראל‪ ,‬ואמוראים מבבל‪ .‬כיצד נוצר מצב שכזה שיש אמוראים גם בא"י וגם בבבבל?‬

‫כתב‪ :‬דניאל קינד‬

‫‪ .1‬באיזו תקופה חל הפיצול בין יהודי בבל ליהודי ארץ ישראל?____________________________________‬
‫‪ .2‬איזה חיבור יצא מבבל לבסוף?______________________ ואיזה מארץ ישראל?__________________‬
‫‪ .3‬מי הם האמוראים הארץ ישראליים בסוגיה שלנו? _____________________‬
‫‪ .4‬מי הם האמוראים הבבליים בסוגיה שלנו? _____________________‬
‫‪ ‬עיין במפה הבאה אשר מביאה את הערים בהן ישבו אמוראי בבל (עיראק של ימינו) ליד נהרות הפרת והחידקל‪:‬‬

‫‪ .1‬מי חי ב"נהרדעא" שנמצא בסוגיה שלנו?__________________________‬
‫‪ .2‬היכן רבא חי ע"פ המפה? (רבא חי במקום הראשון היכן שמופיע במפה ואח"כ עבר למקום אחר כמו שכתוב בסוגיה)?_____‬
‫‪ ‬מהי קרנא דעצרי?‬
‫א‪ .‬פירוש ראשון‪ :‬רש"י מפרש שמדובר על מקום‬
‫ב‪ .‬פירוש שני‪ :‬המאירי מפרש שמדובר על זמן‬
‫א‪ .‬פירוש רש"י‪ :‬קרנא דעצרי ‪ -‬קרן זוית הסמוכה לבית הבד‬
‫ב‪ .‬פירוש המאירי‪ :‬כגון שעת הגתות והבדים שדרך בני אדם להניח כליהם בחוץ מתוך שרשות היחיד צר לתקן חביותיהם‬
‫ולהדיחם וזהו ענין קרנא דעצורי‬
‫‪-‬‬

‫השלם את הטבלה‪:‬‬
‫האם חייב הנתקל‪-‬‬
‫כשנתקל בחבית שהונחה בקרן זוית בסמוך לבית הבד‬
‫כשנתקל בחבית שהונחה הרחק מבית הבד‪ ,‬אך בזמן שבו כל העולם רגיל לעצור את‬
‫השמן מהזיתים‬
‫במילה אחת‪ ,‬כתוב מהו הדבר העקרוני לאותה גישה‬
‫‪ ‬מדוע מי שנתקל בכד בסמוך לבית הבד פטור? והרי לא מדובר ברשות הרבים?!‬
‫על כך עונה הנימוקי יוסף (דף י"ב בדפי הרי"ף)‬

‫ע"פ‬
‫רש"י‬

‫ע"פ‬
‫המאירי‬

‫כתב‪ :‬דניאל קינד‬
‫דיבור המתחיל "דבכיון דברשות קא עבדי"‪" :‬דתקנת רבים היא"‬

‫‪ .1‬ע"פ הנימוקי יוסף‪ ,‬מדוע מי שנתקל בכד ליד בית הבד‪ ,‬פטור עליו?____________________‬
‫המקור לכך שבני העיר יכולים לתקן תקנות‪ ,‬אף אם הן לא כתובות בתורה ובחז"ל‪ ,‬הוא ממסכת בבא בתרא (ח‪ ,‬ב)‬
‫ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים‪ ,‬ועל שכר פועלים‪ ,‬ולהסיע על קיצתן‬

‫‪-‬‬

‫רש"י שם‪" :‬להסיע על קיצתם ‪ -‬לקנוס את העובר על קיצת דבריהם להסיעם מדת דין תורה"‬

‫‪-‬‬

‫שאלה ‪ :‬ע"פ מסכת בבא בתרא‪ ,‬האם בני העיר יכולים לקנוס אדם על חוק שהם תיקנו ואינו כתוב בתורה‪ ,‬במידה ואותו אדם עבר‬
‫על החוק?______________________________‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)