בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא

לא תהא התמונה שלימה, אם לא נציין כאן, שבית המדרש "תחכמוני" היה נתון בלב הגטו היהודי בוארשה, עוד בטרם הוחזרה לו לגטו זה מלוא משמעותו האיומה מימי הביניים, ואף הרבה יותר גרוע מזה. עד כי קצרה יד הדמיון האנושי לחזותו מראש ולתארו. היה זה גטו צר תחומים וצפוף אוכלוסייה, של המונים יהודיים חלכאים ונדכאים, עניים מרודים. אך אחים מסורים החשים בצרת עמם ובחרפת גלותם, ושאין להם נחמה אלא בהסתגרות זו שמרצון בתוך חומות היהדות הורשאית, שקנייניה ומסורתה, בתי תורתה ותרבותה, ספריותיה ובתי מדרשותיה הם עוזה ומעוזה. היו כמובן תחומין מעורבים ופרברים, שבהם היו גם שכנים מעם הארץ ומאדוניה, החדשים והגאיונים, אשר שכחו חיש קל את תקופת מאבקם לחירות ואת ה"אחים לצרה" היהודים, בשעה שהיו נתונים בצרה ובצבת הצארים הלוחצת.

האנטישמיות הפרועה של ההאלרצ'יקים, שמיד לאחר השחרור, זו שהדהימה כל כך את יהודי פולין, והאנטישמיות המדעית-הכלכלית של ה"אנדקים" ושל ימי שלטון גראבסקי וכנופייתו, זו שהרסה בסיס פרנסתם של אלפים ורבבות ממשפחות הסוחרים והחנוונים היהודים בשיטה פשוטה ביותר – זו שיטת מסים מיוחדת ומכוונת לדלדולם של היהודים – כל אלה הטביעו חותמם על הגטו היהודי הגדול והסואן בוארשה, בן שלוש מאות אלף נפש אך לא האט את קצב נשימתו ולא הפיג את חום לבבו ואת עוז רוחו ואת חפץ החיים שבו. התנועה הציונית, הדתית, הכללית והסוציאליסטית, על כל זרמיה, הגבירה חיילים; חלוצים עלו לציון ברינה, עבדו בהכשרות חקלאיות, רקדו ברציפי תחנות-רכבת של זרים ועוינים.

אך חיי הגטו, על המוניו נמשכו, וקולה של תורה נישא ברמה מבתי-מדרשות ומבתי מתיבתות שברחובות הצרים והחשוכים, שהיו מלאים אורתה של העממיות היהודית ושל מסורת הדורות היהודית. מי שראה ללבבות, מעבר ל"לקאשקטים" ול"קאפטטנים" ול"זופיצות" ולחולצות של יהודי וארשה ופרבריה – הבין, כי לא הלבוש ולא ניגודי החסידות והמתנגדות, הציונות והבונד, ה"מזרחי" ו"האגודה" ושאר ניגודים הבדלי זרם, השקפה ומפלגה, ואף ניגודי מעמד וחומר – יוכלו לו, לשבט הקדמון הזה, הצרוף בכור הייסורים ובמדורות הניסיונות הגלותיים מדור דור – כל עוד המוניו חיים וקיימים, תוססים ופועלים, נאבקים ושואפים אל על, נופלים שבע וקמים.


בתוך המונים אלה לא היה אותו מקום של תורה אלא אי קטן בבית ישן וקודר ששלוש קומותיו וחצרו הסגורה לא נבדלו הרבה ממאות ואלפים בתים וחצרות מגורים ברובעי-העני של משכנות היהודים. לא תואר ולא הדר, לא רווחה ולא מצבות אבן ופרוטומות של שיש, לא אוויר צח, ולא גני-נוי, לא בניני-פאר ולא מרחבי-שמים, כשל מכללות ובתי אולפנות שבגויים. ואף על פי כן – הרגיש כל אחד מתלמידיו של אותו בית-מדרש, בין חסיד בין מתנגד, בין קנאי בין מתון: בתוך עמי אנוכי יושב! – הרגשה זו הקנו לו ההמונים היהודיים בעצם היותם, ובאורח חייהם הססגוני, אך אחיד להפליא. העולם הנוצרי שבחוץ, ואפילו הלימודים החילוניים שהיו חשובים לרבים מתלמידי המוסד, כחלק נכבד בדרך התקדמותם והצטיידותם ההשכלתית בחיים, לא נראו אלא כצד נחוץ אך לא עיקרי בחיים אלה.

"הגוי", למן הנמוך שבהם, הלא הוא השומר יאן, המשופם והמבודח והמבוסם לפרקים, ועד הגבוה שבהם, הלא הוא המפקח הראשי מהמיניסטריון הפולני לחנוך ולהשכלה, ד"ר רודולף פלשינסקי, התאימו לשולי מסגרתה של תפיסה זו, ולא עכרו את בבואתה. אלא שמזמן לזמן פרצה השנאה הכבושה של עם-הרוב את המסגרת הצרה של הגטו הורשאי, וקצף גליה ניתז אל חומותיו הבלחי מוגנות.

לרבים מתלמידיו של אותו בית-מדרש זכורה ההפגנה הפטריוטית, שביקשו פרנסיה ועסקניה של וארשה היהודית לערוך ביום-חגה של פולין הפילסודסקאית – יום הולדו של המרשל הישיש. הושג רשיון לערוך ברחובות הבירה מצעד של הנוער היהודי המתלמד, מן המכללות ומן הכיתות הגבוהות של בתי הספר התיכוניים מוארשה היהודית – עד לארמון השליט, ארמון בלוודר. המצעד – רבבה ורבבותיים של נוער יהודי חסון פוסע בקומה זקופה, היה למשיב נפש לאוכלוסייה של וארשה היהודית, שהצטופפו ברחובות הגטו וראו בהנאה, כיצד הנוער המתלמד, זה הדור הצעיר, תקוות הורים וגאונם, מהם לבושי מדים וכובעים של בתי-ספר ובתי אולפן מיוחדים, ומהם ללא ציוני אסכולה מיוחדים, הולכים בסך, הם ומוריהם בצדם; הולכים לברך את המרשאל, את מצביאה ומשחררה של פולין – את יוזף פילסודסקי.

הייתה זו תהלוכה נאה, שגרמה קורת רוח למארגניה כל עוד הייתה מתקדמת לאורך הרחובות היהודיים הצרים של הגטו. אך סמוך ליציאתה לרחובות הרחבים והמהודרים של השכנים אדוני הארץ, לרחוב מארשאלקובסקה המרווח והמקושט וממנו לשדרות אויאזדוב הרחבות ועטורות העצים והחוילות הנאות – הייתה רוח אחרת. נעלמה האווירה החמה, הלבבית והדורשת טוב של מאות אלפי הורים אמהות ואחים, ונשתררה האווירה הצוננת, העוקצנית והלגלגנית של הזר והעויין. פה ושם נמצא אף פרחח מיידה אבן, או נער מתקלס בבוז:

השנה – שנת 1927. מקץ שנה אחת וחצי להפיכה הצבאית בוארשה, הפיכה בלי שפך דם שביצע המארשאל שראה הכרח לעצמו לצאת מבדידותו בסולייובק ולחזור לשלטון: ובכור-השטן הגרמני עוד לא יצא מבי-הבירה שלו במינכן להחריב יבשת ומלואה. אמנם כן, לא ידע הלב מה ניבא, עם שקיעת שמשו של אותו יום מפגש בין הגטו והכרך הפולני הגדול בין מבחר הנוער היהודי של בירת פולין ובין פרחחי הפרברים והשדרות. לא ידע הלב מה ניבא, אך לא ניבא טובות.

בית המדרש לרבנים "תחכמוני" נוסד בשנת תר"פ. מטרתו היא לחנך תלמידי חכמים חרדים הראויים לכהן בתור רבנים שיחד עם ידיעתם העמוקה בספרות התלמודית לכל מקצועותיה, תהיינה להם גם השכלה עברית וידיעות כלליות.


שאיפתו היא לחנך טיפוס של אינטליגנציה יהודית ספוגה ידיעת התורה ורוחה ומזוינה גם במדעים כלליים, בייחוד בידיעת שפת המדינה, ספרותה ודברי ימיה.

לתכלית זו נותן ה"תחכמוני" לחניכיו:

א) קורס רחב של לימודי התנ"ך, תלמוד ושלחן ערוך (עם ורשאי כליהם ומפרשיהם).



ב) ידיעות בחכמת ישראל, שפתו וספרותו, פילוסופיה דתית, מדרש, אגדה, ספרות ימי הביניים, הספרות החדשה, דברי ימי ישראל בכל התקופות והארצות (בתשומת לב מיוחדת לתולדות היהודים בפולניה), השפה העברית, דקדוקה ומגנוניה השונים, תורת הספרות ועוד;



ג) למודים כלליים במסגרת גימינסיון הומני ממשלתי (עם השפה הרומית). מקיפים הם את המקצעות: השפה הפולנית וספרותה, השפה האנגלית והרומית וקטעים ממבחר יצירותיהן, קטעים ממיטב הספרות העולמית, מתימטיקה (אריטמטיקה, אלגברה, גיאומטריה, וטריגונומטריה), גיאוגרפיה (כללית ושל פולניה), היסטוריה כללית ופולנית, ידיעות הטבע, (הטבע הדומם והצומח זואולוגיה, בוטניקה, אנטומיה והיגיינה), פיסיקה, מבוא לפילוסופיה (תורת ההגיון ותורת הנפש) וידיעות ע"ד פולניה הנוכחית;



ד) ידיעות שימושיות לרבנים ומורים: הדרכה בדרשנות, ידיעות ע"ד ארגון הקהילות היהודיות ותפקידיהן, דיני הנישואין של ספר החוקים הממלכתי, יסודות הפדגוגיה, ידיעות ע"ד העם העברי בהווה ועוד.

על חומר הלמודים הזה עוברים במשך שמונה שנים:

בשלוש מכינות (1-3)

וחמש מחלקות יסודיות (8-4).

שנת הלמודים מתחילה בראשון לספטמבר (בחצי הראשון של אלול, בערך) ונגמרת בסוף יוני (בראשית תמוז).

שפת ההוראה של מקצעות הלמודים העבריים היא השפה העברית (יוצאים מן הכלל הם תלמוד ופוסקים, הנלמדים בשפה היהודית המדוברת. שפת ההוראה של מקצעות הלמודים הכלליים, היינו של הקורס הגימינסילי, היא השפה הפולנית.

אחרי עברם על הלמודים במחלקה האחרונה (השמינית) ואחרי עומדם בבחינות הגמר הנערכות אז, מקבלים התלמידים

א) תעודת גמר כללית (של לימודי היהדות וידיעת הקורס של שמונה מחלקות הגימניסיון)

וב) תעודת "התרת הוראה" (סמיכה).

א) הגיל. עפ"י התקנון יש גיל קבוע לקבלת תלמידים אל המוסד.

אל המחלקה (המכינה) הראשונה מתקבלים תלמידים בני י"ב י"ג שנה,

למחלקה (המכינה) השניה – בני י"ג י"ד,

למחלקה (המכינה) השלישית – בני י"ד-ט"ו,

למחלקה הרביעית (היסודית הראשונה) – בני ט"ו-ט"ז,

למחלקה החמישית (היסודית השניה) – בני ט"ז-י"ז,

למחלקה השישית (היסודית השלישית) – בני י"ז-י"ח,

למחלקה השביעית (היסודית הרביעית – מתקבלים אליה תלמידים חדשים במקרים בודדים וגם אז רק בהסכמתו של המיניסטריון) – בני י"ט-כ' שנה.

אל המחלקה השמינית (היסודית החמישית) אין מתקבלים תלמידים חדשים.

אלו מן התלמידים שבעת היותם במוסד מגיע תורם להיקרא לצבא, משיגים אורכא עד גמרם את חוק למודם. מן הזכות הזאת הם נהנים גם שתי שנים אחרי גמרם את למודם עד כמה שמתעתדים לרבנות.


הערה. תלמידים, ששנותיהם אינן מתאימות בדיוק לגיל הדרוש, יכולים בכל זאת להתקבל אל המוסד באופן זמני עד קבלת הסכמה מאת המיניסטריון.

2) התעודות הדרושות. בחפצו לעמוד לבחינה על המעמד להביא:

א) תעודת לידה,

ב) תעודת הרכבת אבעבועות,

ג) תעודת בי"ס של שנת הלימודים האחרונה (עד כמה, כמובן, שבקר באיזה בית אולפנא)

ד) תעודה מאת הרב דמתא ע"ד התנהגותו המוסרית והדתית.

המועמדים אל המחלקה הזאת נבחנים מהלמודים האלה:

א) מהלמודים העבריים.

1. תלמוד, ידיעה הגונה בשלושים דפים גמרא (מאחת המסכתות של סדר נזיקין או נשים).

2. השפה העברית: קריאת ספורים קלים (בנקוד ובלי נקוד) והרצאת תכנם על פה ובכתב, ראשית ידיעת הדקדוק העברי.

ב) מהלמודים הכללים:

ידיעת קורס ארבע מחלקות בי"ס ממשלתי כללי.

המועמדים אל יתר המכינות והמחלקות נבחנים בכל מקצעות הלמודים (העבריים והכלליים) של המכינות והמחלקות הקודמות.

בחינות כניסה אל המוסד נערכות פעמים בשנה: בספטמבר וינואר. היום המדויק מתפרסם בעיתונות.

אלה הם מקצעות הלמודים, שעוברים עליהם במוסד לפי המחלקות.

א. הלמודים העבריים:

1. תלמוד מסכת בבא מציעא;

2. תנ"ך: במדבר, יהושע, שופטים, שמואל א' וב' מגלת אסתר, רות;

3. לשון וספרות: קריאה והרצאות בכתב (מהספר "לשון וספרות" ח-"ב, י. פיכמן), תרגילים בדקדוק.

ב. הלמודים הכלליים:

קורס המחלקה החמישית של בי"ס ממשלתי כללי.

א. הלמודים העבריים:


1. תלמוד: מסכת בבא קמא עם תוס';

2. תנ"ך; דברים, מלכים א' וב' (בהקבלה לפרקים מדברי הימים א' וב');

3. לשון וספרות: ראשית הבחנת מיני היצירות הספרותיות (ספר "לשון וספר", חלק ג'). – דקדוק: "ספר הדקדוק", א. י. שפירא, חלק א'.

ב. הלמודים הכלליים:

קורס המחלקה השישית של בי"ס ממשלתי כללי (בלי שפה זרה).

א. הלמודים העבריים

1. תלמוד: גיטין (עם תוס'"

2. תנ"ך: ירמי' איכה, דניאל, עזרא. – חזרה על תורה ונביאים ראשונים (הרצאת הספורים עפ"י סדר השתלשלות הקורות);

3. לשון וספרות: המשך הבחנת מיני היצירות השונות. הרצאות ופרשות מהעניינים הנקראים והנלמדים (ספר "לשון וספר" חלק ג') וגם מהחיים והמאורעות.

– "ספר הדקדוק", א. י. שפירא, חלק ב'.

4. דברי ימי ישראל: גיאוגרפיה של ארץ ישראל. סקירה כללית על תקופת התנ"ך ושלאחריה עד אחרי מרד המכבים.

ב. הלמודים הכלליים:

קורס המחלקה הראשונה של גימניסיון (הטיפוס החדש).

א. הלמודים העבריים:

1. תלמוד: קדושין (עם התוס' והמפרשים הראשונים);

2. תנ"ך: ישעיה ונחמיה;

3. לשון וספרות: הערכת הסופרים: מנדלי, ביאליק וצ'רניחובסקי עפ"י קטעי יצירותיהם. – דוגמאות משירי ר' יהודה הלוי (שירי הים ושירי כנסת ישראל בגולה) ור' שלמה בן גבירול (משירי הקדש). הספר: ספרותנו החדשה לד"ר מ. רבינזון. הספרות העתיקה – מן המקורות. – דקדוק: חזרה ותורת הסגנון.

4. דברי ימי ישראל, מן מרד המכבים עד חתימת התלמוד.



ב. הלמודים הכלליים:

קורס המחלקה השניה של גימניסיון (עם גיאוגרפיה של פולניה).

א. הלימודים העבריים:

1. תלמוד: מסכת כתובות (עם כל התוס' והמפרשים הראשונים) – שיעור בהלכה;

2. תנ"ך: ישעי' (סוף, יחזקאל ותרי עשר);

3. לשון וספרות: יסודות המליצה והספרות. – שערים אחדים מספר חובות הלבבות לרבנו בחיי. – שירים של רבמ"ע וראב"ע. – כתר מלכות לר' שלמה בן גבירול. – כתובים אחרונים (חשמונאים, בן סירא ועוד).

הסופרים החדשים:

מאפו,

סמולנסקין

ויל"ג.

ספר "ספרותנו החדשה" לד"ר מ. רבינזון.

הספרות העתיקה. מן המקורות. – דקדוק ארמי (נטיות שמות ופעלים).

4. דברי ימי ישראל: מן חתימת התלמוד עד חצי המאה השלש עשרה.

ב. הלמודים הכלליים:

קורס המחלקה השלישית של גמניסיון משנת הלמודים 8- 1937 עד הזמן ההוא עוברים במחלקה על קורס המחלקה החמישית של הטיפוס הגימניסילי הקודם.

במחלקה זו עוברים גם על תורת ההגיון והיגיינה.

א. הלמודים העבריים:

1. תלמוד: מסכת חולין (עם כל התוס' והמפרשים). שיעורים בעומקי הסוגיות.

2. תנ"ך: יחזקאל (סוף), תהילים, שיר השירים;

3. לשון וספרות: ס' הכוזרי. הערכת ר' יהודה הלוי עפ"י ספריו ושיריו.פרקים במדרש. – הבחנת הסגנונים והשוואתם (בספרות העתיקה). – רשב"ג, רמב"ע וראב"ע, ספריהם וקורותיהם. – תורת הספרות (סוגי היצירות). – ספר תולדות הספרות העברית החדשה, לפ. לחובר, חלק א'. הספרות העתיקה – מן המקורות. דקדוק ארמי (המשך);

4. דברי ימי ישראל: מן החצי השני של המאה השלש עשרה עד גירוש היהודים מספרד. -. ראשית התיישבות היהודים בפולין והארצות הסמוכות.

ב. הלמודים הכלליים:

קורס המחלקה הרביעית של גמניסיון (עם תורת הנפש). משנת הלמודים9- 1938; עד הזמן ההוא עוברים על קורס המחלקה השישית של הטיפוס הגמנסילי הקודם).

א. הלמודים העבריים:

1. תלמוד: המשך השיעורים בעומקי הסוגיות של מסכת חולין;

2. שלחן ערוך: טור ושלחן ערוך יורה דעה (הלכות שחיטה וטרפות);

3. תנ"ך: משלי, איוב. – הערכה היסטורית וספרותית של כתבי הקדש;

4. לשון וספרות: מורה נבוכים, הרמב"ם. ספריו וערכו. – ס' יצירה' ומבוא אל הקבלה. – קריאה בספר הזהר. – פיוט: דוגמאות מיצירות הקליר ושאר הפיטנים. ר' משה חיים לוצטו, שירתו וספריו. – שד"ל וספריו. – מדרש והדרכה בדרשנות; הספרות העתיקה – מן המקורות. ספר: תולדות הספרות החדשה לפ. לחובר, חלק ב' וג'.

5. דברי ימי ישראל: מן גרוש היהודים בספרד עד סוף המאה השמונה עשרה (המהפכה הצרפתית). – היהודים בארצות הגרמנים והסלאווים.

6. פדגוגיקה. מתודיקה עיונית.



ב. הלמודים הכלליים:

קורם המחלקה השביעית של גימניסיון (לפי הטיפוס הקודם).

א. הלמודים העבריים:

1. תלמוד: שיעורים בהלכה;

2. שלחן ערוך: יורה דעה, חלק א' (כלו). – פסקי הלכה למעשה עם מקורות התלמוד המתאימים;

3. תנ"ך: קהלת. הערכה היסטורית וספרותית של כתבי הקדש (חזרה);

4. לשון וספרות: מורה נבוכים (המשך). – ספרות ופיוט: שירי עמנואל, אלחרזי עד ר"י נגארה. – השקפה על הספרות העברית לתקופותיה השונות מימי קדם ועד העת החדשה. – סקירה על סופרי ההשכלה ויוצרי הלאומיות והציוניות. ספר; תולדות הספרות העברית החדשה לפ. לחובר, חלקים ד' וה'. חזרה כללית.

5. דברי ימי ישראל: מן המהפכה הצרפתית עד העת האחרונה;

6. פדגוגיקה: מתודיקה מעשית (שיעורים לדוגמא);

7. ידיעות ע"ד העם העברי בהווה: הסטטיסטיקה של האוכלוסים היהודים בכל חלקי התבל. – זכיות היהודים במדינות השונות. – ההסתדרויות הגדולות של היהודים. – בתי המדע. – המצב הנוכחי של היהודים בפולניה ובא"י;

8 תקנון הקהילות היהודיות והסתדרותן; סקירה על תקנות וחוקי הקהילות היהודיות בפולניה בעבר. – הרגולמין של הקהילות היהודיות, חוג פעולתן וזכיותיהן בפולניה המחודשת.

ב. הלמודים הכלליים:

1. קורס המחלקה השמינית של גמניסיון (לפי הטיפוס הקודם);

2. דיני הנישואין של ספר החוקים הממלכתי.