נושא הדף: ספר
במדבר , פרק ו: נזיר
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד.
הנזיר.
פרק
ו'
פסוקים
א'
– כא'
.
-
תחילה
נכיר מי הוא הנזיר ,
ואחר
כך נברר אם טוב להיות נזיר או לא .
–
האם
טוב להנות מהעולם הזה או להסתגף ?
-
כאן
עושים דף עבודה עם שאלות בקיאות .
-
נשאל
: האם
טוב להנות מהעולם הזה או להסתגף ?
נלמד
את המקורות בדף המקורות .
הרחבה למורה :
סדר הנזיר ביום טהרתו .
רמב"ם הלכות נזירות פרק ח'.
הלכה א'
.
תגלחת הטהרה כיצד היא כשיגמור הנזיר ימי נזירותו מביא שלש בהמות כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים הביא שלשתן ולא פירש הראויה לחטאת תקריב חטאת והראויה לשלמים שלמים והראויה לעולה עולה ומביא עם איל השלמים ששה עשרונות ושני שלישי עשרון סולת אופה מהן עשרים חלה עשר חלות מצות ועשרה רקיקי מצות ומושח העשרים ברביעית שמן ושעור זה הלכה למשה מסיני ומביא העשרים בכלי אחד:
הלכה ב
ושוחט החטאת תחלה ואחר כך העולה ואחר כך שלמים ואח"כ מגלח ואם גלח אחר ששחט החטאת או העולה יצא ומבשל השלמים או שלקן ולוקח מן הרוטב של זבחי השלמים ונותן על השער ואחר כך משליכו לאש תחת דוד השלמים ואם השליכו תחת החטאת יצא:
הלכה ג
והיכן מגלח שערו בעזרת הנשים בלשכת הנזירים שהיתה שם בקרן מזרחית דרומית ושם מבשלין את שלמיהן ומשליכין שערן לאש ואם גלח במדינה יצא ובין שגלח במדינה ובין שגלח במקדש תחת הדוד הוא משליך שערו ואינו מגלח עד שיהיה פתח העזרה פתוח שנאמר פתח אהל מועד לא שיגלח כנגד הפתח שזה בזיון מקדש הוא:
הלכה ד
ואח"כ נוטל הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק אחד ונותנן על כפי הנזיר או הנזירה ומניפן ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים:
רמב"ם
הלכות
נזירות
פרק
ו
הלכה יא
תגלחת טומאה כיצד היא הנזיר שנטמא באחת מן הטומאות שהוא מגלח עליהן הרי זה מזה עליו בשלישי ובשביעי ומגלח שער ראשו בשביעי וטובל בשביעי אחר ההזיה כדרך כל טמאי מת ומעריב שמשו ומביא קרבנותיו בשמיני והן שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש בן שנתו לאשם וסותר כל הימים הקודמין ומתחיל למנות נזירותו ואם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום:
בס"ד.
הנזיר.
פרק
ו'
פסוקיפ
א'
– כא'
.
[ב]
איש
או אישה שינדרו להיות __________
.[ג]
לא
ישתה יין ו_________
חומץ
יין וחומץ _________וכל
מה שמשרים בו _________
לא
ישתה וכן לא יאכל ענבים ____________
וענבים_____________
. [ד]
כל
ימי נזרו לא יאכל כל דבר שנעשה מ___________
. [ה]
כל
ימי נזרו אסור לו ל_____________
[[ו]
כל
ימי נזרו לא יטמא ל____________
.[ז]
אסור
לו להיטמא למת גם אם ימותו :
___________או
___________
או______________
או_____________.
*[ט]
* א.
עיין
ברש"י
פס' ט'
ד"ה
"וכי
ימות"
וכתוב
כיצד יכול לקרות שהנזיר נטמא בפתאומיות
.
______________________________________________________________________.
* ב.
מה
יעשה נזיר לשער ראשו אם הנזיר נטמא
?_________________
[י]
אם
נטמא הנזיר ,
ביום
השמיני יביא הנזיר שתי _____________
או
שתי ________________
.[יא]
הכהן
יעשה את האחד ל_____________
ואת
השני ל_____________
, ויכפר
עליו כיוון שהוא ____________
על
הנפש!.
* [יב]
עיין
ברש"י
לפס' יב'
וכתוב
כמה ימים סופר הנזיר ,
כדי
לסיים את נזירותו אחרי שנטמא ?
______________________________________________________________________
[יג]
וכך
יעשה הנזיר כשמסיים את כל ימי __________
: [יד]
הוא
מביא כבש ל_________
וכבשה
ל_________ ואיל
ל_____________
. [טו]
וכן
סל עם מצות וכן רקיקי ___________
.[יח]
הנזיר
יגלח פתח אוהל מועד את ___________
וישרוף
את השערות מתחת לדוד שמבשלים בו את זבח
ה___________.
[יט]
הכהן
לוקח זרוע מן האיל וחלת מצה ורקיק מצה
נותן את הכל על כפי ה______________
[כ]
הוא
___________ אותם
[דהיינו
ביחד הם מעלים ומורידים אותם ]
ואז
מותר לנזיר לשתות ___________.
* [כא]
עיין
ברש"י
לפסוק כא :
באיזה
מקרה יביא הנזיר יותר קרבנות
?_______________________
_____________________________________________________________________.
סיכום:
1. מה
הם שלשת האיסורים של הנזיר
?___________________________________________
2. מה
הם שלשת הקרבנות שמביא הנזיר בסיום נזירותו
:_________________________________
נזירות ופרישות :
זה טוב או רע ?
א.
אבן עזרא במדבר פרק ו
ויש
אומרים כי מלת נזיר מגזרת נזר והעד כי נזר
אלהיו על ראשו ואיננו רחוק ודע כי כל בני
אדם עבדי תאות העולם והמלך באמת שיש לו
נזר ועטרת מלכות בראשו כל מי שהוא חפשי מן התאות:
1. האם על פי הע"א זה טוב להיות נזיר ?
נמק !
מדוע נאסר הנזיר בשלשת האיסורים?
ב.
מדרש רבה במדבר פרשה י (2)
למה
אסרה משרת ענבים
שהוא לא ישתכר מהם וגם אסרה אכילת כל היוצא
מן הגפן דברים שלא ישתכר מהם למה כך מכאן
שחייב אדם להרחיק עצמו מן הכיעור ומן
הדומה לכיעור ומן הדומה לדומה מכאן שעשתה
תורה סייג לדבריה תמן
ג.
מדרש רבה במדבר פרשה י (2)
כל
ימי נדר נזרו תער וגו'
למה
צוה הקב"ה
לנזיר שלא יגלח
ראשו לפי שהגילוח מתארו ומיפהו כשם שאמרו
ביוסף (בראשית
מא)ויגלח
ויחלף שמלותיו וגידול שער הוא לשון צער
ואבל לכך אמר הקב"ה
אחר שזה הנזיר אסר עצמו מן היין כדי להרחיק
עצמו מן הזימה יגדל שערו שיתנבל ויצטער
כדי שלא יהא יצה"ר
קופץ עליו
ד.
הנצי"ב מוולוז'ין בעל "העמק דבר"
.[ו'
, ח']
:
וטומאת
מת בא להפרישו מעצבות , שמונע מרוח הקודש , שאינו בא אלא מתוך שמחה של מצווה .
2. כתוב את הטעמים של שלשת איסורי הנזיר .
מחלוקת האם הנזיר קדוש או חוטא .
ה.
מסכת תענית דף יא/א
אמר
שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא סבר כי
האי תנא דתניא ר'
אלעזר
הקפר
ברבי אומר מה תלמוד לומר וכפר עליו מאשר
חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא
שציער עצמו מן היין והלא דברים קל וחומר
ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא
חוטא המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה
וכמה .
ר'
אלעזר
אומר נקרא קדוש שנאמר קדוש יהיה גדל פרע
שער ראשו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מדבר
אחד נקרא קדוש המצער עצמו מכל דבר על אחת
כמה וכמה .
שיטת הרמב"ם.
ו.
רמב"ם הלכות דעות פרק ג הלכה א
שמא
יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד
וכיוצא בהם דרך רעה הן ומוציאין את האדם
מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד
האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא
ישא אשה ולא ישב בדירה נאה ולא ילבש מלבוש
נאה אלא השק והצמר הקשה וכיוצא בהן כגון
כהני העובדי כוכבים גם זה דרך רעה היא
ואסור לילך בה המהלך בדרך זו נקרא חוטא
שהרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא
על הנפש אמרו חכמים ומה אם נזיר שלא פירש
אלא מן היין צריך כפרה המונע עצמו מכל דבר
ודבר על אחת כמה וכמה לפיכך צוו חכמים שלא
ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה
בלבד ולא יהא אוסר עצמו בנדרים ובשבועות
על דברים המותרים כך אמרו חכמים לא דייך
מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים
אחרים ובכלל הזה אלו שמתענין תמיד אינן
בדרך טובה ואסרו חכמים שיהא אדם מסגף עצמו
בתענית ועל כל הדברים האלו וכיוצא בהן
צוה שלמה ואמר אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם
יותר למה תשומם:
ז.
מורה נבוכים חלק ג’ ,
מח.
וטעם
נזירות מבואר מאד ,
והוא
פרישות מן היין אשר הפסיד מן הראשונים
והאחרונים רבים ועצומים כל הרוגיו …
כי
הנשמר ממנו נקרא קדוש והושם במדרגת כהן
גדול ….
ח.
רמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה ב
וכיצד
היא רפואתם מי שהוא בעל חמה אומרים לו
להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל
וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החמה
מלבו ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון
הרבה וישב למטה מן הכל וילבש בלויי סחבות
המבזות את לובשיהם וכיוצא בדברים אלו עד
שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית
שהוא דרך הטובה ולכשיחזור לדרך האמצעית
ילך בה כל ימיו ועל קו זה יעשה בשאר כל
הדעות אם היה רחוק לקצה האחד ירחיק עצמו
לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו
לדרך הטובה והיא מדה בינונית שבכל דעה
ודעה:
3. סכם את שיטת הרמב"ם לגבי נזיר .
שיטת הרמב"ן.
ט.
רמב"ן במדבר פרק ו
וטעם החטאת שיקריב הנזיר ביום מלאת ימי נזרו,
לא נתפרש.
ועל דרך הפשט כי האיש הזה חוטא נפשו במלאת הנזירות,
כי הוא עתה נזור מקדושתו ועבודת השם,
וראוי היה לו שיזיר לעולם ויעמוד כל ימיו נזיר וקדוש לאלהיו,
כענין שאמר (עמוס ב יא)
ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים,
השוה אותו הכתוב לנביא,
וכדכתיב (לעיל פסוק ח)
כל ימי נזרו קדוש הוא לה'
והנה הוא צריך כפרה בשובו להטמא בתאוות העולם:
4. האם לדעת הרמב"ן ראוי להיות נזיר ?
הוכח את דבריו !
יי.
ר'
משה אלשיך [ו ,
א]
הנה רצה הקב"ה ללמד דעת את עמו ישראל עם קודשו . בל יאמר נא ישראל : הלוא הוא יתברך הבדיל את שבט הלוי , ומהם את זרע אהרון , ומתוכם את הכהן הגדול מאחיו , כי "קדוש"
יאמר לו , והאם תלויה הקדושה במולידים ולא בבחירה הטובה ? והלוא כמו זר נחשב ! על כן בא האלוקים וילמדנו , כי לא כן הוא , כי הנה ביד כל איש ואיש לפרוש מענייני העולם , לקדש עצמו עד גדר שבטוב בחירתו , "קדוש " יאמר לו , וככהן גדול , אשר לא ייטמא לאביו ולאמו , גם הוא יייחשב .
5. מה מאפשר לנו הקב"ה על ידי הלכות נזיר לדעת האלשיך ?
בס"ד.
ברכת כהנים .
-
הקדמה
: יש
מצווה לכהנים לברך את עם ישראל .
-
מדוע
הקב"ה
בעצמו לא מברך את עם ישראל ? -
כיצד
יכולים הכהנים לגרום לכך שתהיה ברכה לעם
ישראל והרי הברכות והטוב הכל מה'
? -
במה
באמת מברכים הכהנים את ישראל ?
-
מקור
1 : הקב"ה
מברך גם את ישראל ומכאן השפעת הברכה .
-
אם
כך מדוע שהקב"ה
לא יברך את ישראל לבדו ?
-
מקור
2 : הברכה
היא תפילה ,
והקב"ה
רצה שהכהנים יתפללו על ישראל ,
כך
יווצר קשר של אהבה בין ישראל לכהנים וגם
קשר של אמונה בין הכהנים לבין לקב"ה
.
-
עכשיו
ניגש להבנת הברכה עצמה על פי דף המקורות
.
בס"ד.
1. מדרש תנחומא נשא ח:
אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא,
רבונו של עולם,
לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו.
אין אנו צריכין אלא לברכתך ולהיותנו מתברכין מפיך,
שנאמר,
השקיפה ממעון קדשך.
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
אף על פי שאמרתי לכהנים שיהו מברכין אתכם,
אני עומד עמהם ומברך אתכם.
לפיכך הכהנים פורשין את כפיהם,
לומר,
שהקדוש ברוך הוא עומד אחרינו.
וכן הוא אומר,
הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים (שה"ש ב ט),
מה בין אצבעות של כהנים.
מציץ מן החרכים,
בשעה שפושטין כפיהם.
1. מה הייתה טענת ישראל ומה ענה לה ה'
?
2. האברבנאל [ו,כב]
הברכה שם משותף , כי יש ממנה מה'
יתברך לנבראיו , והיא השפעה והטבה כמו שנאמר :" וה'
ברך את אברהם בכל"…
ויש ברכה שהיא מהנבראים אליו יתברך , והיא הילול ושבח כמו [דבהי"א כט , י]
"ויברך דוד את ה'
…" ויש ברכה מהנבראים קצתם לקצתם , והיא אינה שפע כמו ברכת ה'
לנבראיו , ולא שבח והודאה כברכת הברואים לבורא , אבל תפילה ובקשת רחמים על המתברך שישפיע עליו הקדוש ברוך הוא מברכתו ולזה נאמר כאן " דבר אל אהרון ואל בניו לאמור : כה תברכו את בני ישראל אמור להם"
, רוצה לאמר , שלא יחשבו אהרון ובניו שהם מברכים ומשפיעים בעצם ואמת הברכה העליונה על ישראל , כי אינם אלא מתפללים …..
2. מה הם שלשת האפשרויות של "ברכה"
?
3. מה משמעות ה"ברכה"
של הכהנים לישראל?
ספורנו במדבר פרק ו
פסוק כד
יְבָרֶכְךָ.
בְּעשֶׁר
וּנְכָסִים,
שֶׁ'אִם
אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה'.
וְיִשְׁמְרֶךָ.
מִן
הַגַּזְלָנִים.
פסוק כה
יָאֵר.
יְגַלֶּה
עֵינֶיךָ בְּאוֹר פָּנָיו לְהַבִּיט
נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתוֹ וּמִמַּעֲשָיו,
אַחַר
שֶׁתַּשִּׂיג צְרָכֶיךָ בְּבִרְכָּתוֹ.
אור החיים במדבר פרק ו פסוק כה
יאר
ה'.
פירוש
שלא יהיה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם
שבשמים שבזה יאיר אור שכינתו על ישראל:
ספורנו במדבר פרק ו פסוק כו
יִשָּׂא
ה'
פָּנָיו
אֵלֶיךָ.
לְחַיֵּי
עוֹלָם,
כְּעִנְיַן
"כִּי
עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ
נִרְאֶה אוֹר"
(תהלים
לו,
י),
וּכְאָמְרָם
'צַדִּיקִים
יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם,
וּמִתְעַנְּגִים
מִזִּיו שְׁכִינָה'
(ברכות
יז,
א).
וְיָשֵם
לְךָ שָׁלוֹם.
מְנוּחַת
שָׁלוֹם שֶׁהוּא הַנִּצְחִיּוּת,
בְּלִי
תַּעֲרוֹבֶת ענֶשׁ,
הָרָאוּי
לְכָל שָׁלֵם לְחַיֵּי עוֹלָם.
4. הסבר את שלשת הברכות של הכהנים על פי הספורנו והאור החיים . וכתוב כיצד כל ברכה היא במדרגה יותר גבוהה מקודמתה
שלום !!!!
בס"ד.
סמיכות
הפרשיות
בפרשת
נשא.
אחרי הפרשיות של הרכבת המחנה וסידורו –
באה פרשת דיני___________________________________
בסופם שני פסוקים על דיני ________________________
אחר כך באה פרשת _____________________________
אחריה פרשת __________________________________
ואז ברכת _____________________________________
צילום הרלב"ג ע"פ עיונים בספר במדבר של נחמה ליבוביץ.
1. סכם את סיבת סמיכות כל הפרשיות לפי הרלב"ג.
מדרש רבה במדבר פרשה ח
כי
מכבדי וגו'
מדבר
בגרים הם מכבדים להקב"ה
שמניחים מעשיהם הרעים ובאים וחסים תחת
כנפי השכינה הקדוש ברוך הוא מכבדם ללמדך
שכל המיישר אורחותיו הוא מכבד להקב"ה
שנאמר (תהלים
נ)
זובח
תודה יכבדנני ואומר (ירמיה
יג)
תנו
לה'
אלהיכם
כבוד בטרם יחשיך וגו'
ובוזי
יקלו אלה הרשעים שהרי סרים מאחרי המקום
הקדוש ברוך הוא מקילם מי היו שבזו המקום
אלו עובדי העגל מה ביזוי עשה להם שלקו
בצרעת ובזיבות ושלחם מן המחנה שנאמר
וישלחו מן המחנה וגו'
מה
כיבוד עשה הקב"ה
לגרים שאחר פרשת שילוח טמאים כתיב פרשת
אזהרת גרים ללמדך לחוטאים מישראל הרחיק
המקום ולגרים הבאים לשמו קירב המקום שעשה
דינם חמור כדין ישראל שכל הגוזל להם כאלו
גוזל לישראל הוי כי מכבדי אכבד:
2. נסח כלל היוצא מתוך המדרש .