במדבר פרק ט – "אין מוקדם ומאוחר בתורה":

מחבר ברוך קורצוייל

מיועד לכיתה י

במדבר פרק ט'-
"אין מוקדם ומאוחר בתורה":

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ו'
עמוד ב':

"…וניכתוב ברישא דחדש ראשון, והדר ניכתוב דחדש שני! – אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב:
זאת
אומרת
אין מוקדם
ומאוחר
בתורה. – אמר רב פפא:
לא אמרן אלא בתרי ענייני,
אבל בחד עניינא,
מאי דמוקדם –
מוקדם,
ומאי דמאוחר – מאוחר…"

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא ס"ד:

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחודש הראשון לאמר, בגנות ישראל הכתוב מדבר שהיה להם אחד עשר חודש שהיו חונים לפני הר סיני וללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה שבתחלת הספר הוא אומר וידבר ה'
אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני וכאן הוא אומר בחודש הראשון ללמדך
שאין
מוקדם
ומאוחר
בתורה"

רמב"ן ויקרא פרק ח:

1. עיינו בספר שמות פרק מ'
   פס'
   א'
   ופס'
   י"ז–
   האם המשכן כבר הוקם?

2. עיינו בספר ויקרא פרק א'
   פס'
   א'-
   האם גם בספר ויקרא המשכן כבר עומד?

3. עיינו בספר ויקרא פרק ח'
   פס'
   א'-י"ג–
   משה מלביש את אהרון ובניו בבגדי כהונה ומושח אותם בשמן המשחה.
   מתי זה קרה?
   קודם הקמת המשכן או אחרי?

קודם שאתם משיבים על שאלה 3- עיינו בבקשה בויקרא פרק ט'
פס'
א'…

כעת קראו את דברי הרמב"ן:

"קח את אהרן – פרשה זו נאמרה שבעת ימים קודם הקמת המשכן, שאין מוקדם ומאוחר בתורה, לשון רש"י.
ולמה נהפוך דברי אלהים חיים?
ועוד,
כי צוה בפרשת ביום החדש הראשון (שמות מ) בכל הקמת המשכן ובלבישת אהרן ובניו ובמשיחת כולם, וספר שם מעשה משה בענין ההקמה, ולא הזכיר באהרן ובניו דבר עד המקום הזה, ואיך הפריש ענין אחד בשתי פרשיות, ואיחר המוקדם:

אבל הנכון שנאמר,
כי נצטוה בהקמת המשכן בכ"ג באדר, והקים אותו, וכאשר עמד המשכן על מעמדו מיד קרא לו הש"י שהוא יושב הכרובים, וצוה אותו על מעשה הקרבנות כל הפרשיות האלה שמתחילת ויקרא עד כאן, כי רצה ללמדו מעשה כל הקרבנות ומשפטיהם קודם שיקריב מהם כלל,
כי יש בקרבנות המלואים חטאת ועולה ושלמים ולא יודעו כל דיניהם רק מן הפרשיות האלה שהקדים לו…"

נחזור כעת לספר במדבר פרק ט'. מחלוקת רש"י ורמב"ן:

רש"י לפרק ט'
פס'
א':

"בחדש הראשון –
פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר,
למדת שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה. ולמה לא פתח בזו, מפני שהוא גנותן של ישראל,
שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד"

רמב"ן שם:

בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון – מכאן אמרו חכמים (ספרי בהעלותך סד,
פסחים ו ב)
אין מוקדם ומאוחר בתורה. וטעם האיחור הזה היה, כי כאשר בא הספר הזה הרביעי להזכיר המצות שנצטוו ישראל במדבר סיני לשעתם,
רצה להשלים ענין אהל מועד ותקונו כל ימי המדבר,
והזכיר תחלה הדגלים ומקום האהל ומעמד משרתיו ותקון המשמרות למשאו לכל עבודת האהל,
והזכיר קרבנות הנשיאים שהביאו העגלות אשר ישאו אותו בהן כל עת היותם במדבר,
והשלים קרבנותם בחנכת המזבח שהיו מאחד בניסן או (שקודם)
[שאחר]
לכן,
ואחר כך שב להזכיר אזהרה שהזהיר אותם שלא ישכחו מצות הפסח.
ועל דעת רבותינו לא נהגה במדבר אלא בשנה זו בלבד, לפי שלא מלו במדבר והיתה מילת זכרים ועבדים מעכבת בהם