נושא הדף: ספר
במדבר , פרק ט: פסח
ראשון
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד.
פרק ט'
.
קרבן פסח הראשון .
-
יציאת מצרים היא בחודש הראשון –
ניסן . -
ומתי היה המפקד בתחילת הספר ?
[בדף מקורות ]
– בחודש השני בשנה השניה .
-
אבל התאריך שמופיע בתחילת הפרק שלנו קשה מאוד !
מדוע ?
-
נעיין :
מתי ישראל מצווים על קרבן פסח בפרקנו ?
בשנה השנית בחודש הראשון !
-
קשה :
מדוע מאחרים את המוקדם ?
נעיין ברש"י פסוק א'
: בחדש
הראשון. פרשה שבראש הספר לא נאמרה עד אייר למדת (פסחים פ"ק.
ספרי)
שאין סדר מוקדם ומאוחר בתורה ולמה לא פתח בזו מפני
שהוא
גנותן
של
ישראל שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד:
-
מדוע באמת הקריבו רק קרבן פסח אחד במדבר ?
נעיין ברמב"ן :
חטא המרגלים גרם לישראל להיות מנודים מה'
ולכן לא נשבה להם רוח צפונית והיה סכנה למול .
וכיוון שלא נמולו לא יכלו להקריב קרבן פסח .
-
אז
מה
היא
הגנות
?
חטא המרגלים .
-
מה הרעיון לאחר את גנותם של ישראל ?
במה זה עוזר ?
וכי על ידי כך נתחמק מהגנות ?
אלא התורה מלמדת שיש הרבה דברים טובים בישראל ויש גם חטאים ,
אבל החטאים בטלים ברוב הטוב של ישראל ולכן הם נמצאים בין שני דברים טובים .
ובקיצור :
עין
טובה
!
קרבן פסח שני .
-
היו אנשים שלא יכלו להקריב קרבן פסח כיוון שהיו טמאים אבל הם מאוד רצו לקיים מצווה זו.
האם יש דרך לפטור את הבעיה ?
-
נעיין בפסוקים ו'
– ח'
: משה רבנו לא יודע מה לעשות –
מדוע ?
כיוון שאין לכך תקדים . -
ט'
– יג'
. הקב"ה מאפשר הזדמנות נוספת :
פסח שני . -
מה גרם לכך שהמצווה של פסח שני תנתן לעם ישראל ?
על ידי כך שהיו אנשים שהשתוקקו למצוות ,
זכינו לעוד מצוות .כשיש רצון חזק לעשיית הטוב ,
הקב"ה עוזר !
[ראוי להוסיף שרש"י פסוק ז'
מבאר שמצווה זו הייתה צריכה להנתן על ידי משה אבל זכו אלו שתאמר על ידם בגלל שמגלגלים זכות על ידי זכאי .
]
עבודת כיתה :
שאלות בקיאות !
תשובות
לשאלות
בקיאות.
-
מי
מצווה לעשות פסח שני ?
א.
מי
שהיה בדרך בזמן הקרבת פסח ראשון .
ב.
מי
שהיה טמא בזמן הקרבת פסח ראשון .
-
מתי
הוא יוקרב ?
הוא
יוקרב ביד'
אייר
.
-
העזר
ברש"י
לפסוק י'
וכתוב
שלשה הבדלים בין קרבן פסח ראשון לבין
הקרבן השני .
א.
פסח
ראשון אסור חמץ בבית בפסח שני :
מותר
.
ב.
פסח
ראשון יש יום טוב ,
פסח
שני אין .
ג.
פסח
ראשון אסור שיהיה ברשותו כל חמץ .
פסח
שני אסור חמץ רק באכילתו .
-
מה
דינו של מי שלא הקריב קרבן פסח ?
מי
שלא הקריב קרבן פסח בכלל חייב קרת [קיצור
ימי חייו ]
-
מה
דינו של גר לגבי קרבן פסח ?
גם
גר חייב בקרבן פסח .
בס"ד.
קרבן
פסח
–
ופסח
שני
.פרק
ט'.
א. במדבר פרק א'.
א
וַיְדַבֵּר ה' אֶל–משֶׁה
בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאהֶל מוֹעֵד
בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
הַשֵּׁנִי
בַּשָּׁנָה
הַשֵּׁנִית
לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמר:
ב
שְׂאוּ אֶת–ראשׁ
כָּל–עֲדַת
בְּנֵי–יִשְׂרָאֵל
לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבתָם בְּמִסְפַּר
שֵׁמוֹת כָּל–זָכָר
לְגֻלְגְּלֹתָם:
ב. במדבר פרק ט'.
א
וַיְדַבֵּר ה' אֶל–משֶׁה
בְמִדְבַּר–סִינַי
בַּשָּׁנָה
הַשֵּׁנִית
לְצֵאתָם
מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם
בַּחֹדֶשׁ
הָרִאשׁוֹן
לֵאמר:
ב
וְיַעֲשׂוּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵל
אֶת–הַפָּסַח
בְּמוֹעֲדוֹ:
1.
מה הקושיה העולה מהשוואת הפסוקים ?
ג.
רש"י במדבר פרק ט
בחדש
הראשון.
פרשה
שבראש הספר לא נאמרה עד אייר למדת (פסחים
פ"ק.
ספרי)
שאין
סדר מוקדם ומאוחר בתורה ולמה לא פתח בזו
מפני שהוא גנותן של ישראל שכל ארבעים שנה
שהיו ישראל במדבר לא הקריבו אלא פסח זה
בלבד:
2.
כיצד הסביר רש"י את סדר הפרשיות ?
3.
מה נלמד מכך שהתורה לא פתחה בגנות ישראל ?
ד. רמב"ן במדבר פרק ט
אבל
בספרי (בהעלתך
סז)
אמרו
ויעשו את הפסח בראשון וגו',
בגנות
ישראל הכתוב מדבר שלא עשו אלא פסח זה בלבד,
וכן
הוא אומר (עמוס
ה כה)
הזבחים
ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה ?
דרשו
כן מן הכתוב הזה שאמר (פסוק
ה)
ויעשו
את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין
הערבים במדבר סיני ,
כי
המקרא מיותר,
ודי
במה שיאמר "ויעשו
את הפסח ככל אשר צוה ה'
את
משה",
אבל
הזכיר היום
והמדבר
לרמוז שלא עשו אותו במדבר רק ביום הזה,
והוא
גנותן:
ויתכן
שהגנות הזה הוא קלקלתם בענין המרגלים,
שממנה
נתנדו ולא נשבה להם הרוח הצפונית ולא מלו,
ולפיכך
נאסרו בכל הקדשים והיו נזופים.
…
4.
מדוע לא עשו ישראל יותר מפסח אחד ?
פרט!
שאלות בקיאות.
-
מי
מצווה לעשות פסח שני ? -
מתי
הוא יוקרב ? -
העזר
ברש"י
לפסוק י'
וכתוב
שלשה הבדלים בין קרבן פסח ראשון לבין
הקרבן השני . -
מה
דינו של מי שלא הקריב קרבן פסח ? -
מה
דינו של גר לגבי קרבן פסח ?
סוד
המסעות.
פרק
ט'
פסוקים
טו'
– כג'
.
ספורנו במדבר פרק ט
פסוק
יז וְאַחֲרֵי
כֵן יִסְעוּ.
אַחֲרֵי
הֵעָלוֹתוֹ הָיוּ נוֹסְעִים אֶל אוֹתוֹ
הַצַּד שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹנֶה.
וּבִמְקוֹם
אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם
יַחֲנוּ.
סִפֵּר
זְכוּתָן שֶׁל יִשְרָאֵל עַל לֶכְתָּם
אַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר:
רִאשׁוֹנָה
שֶׁהָיוּ
חוֹנִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן
שָׁם הֶעָנָן,
אַף
עַל פִּי שֶׁהָיָה מְקוֹם
"תּהוּ
יְלֵל
יְשִׁימוֹן"
(על
פי דברים לב,
י).
פסוק
יט וְשָׁמְרוּ
בְנֵי יִשְרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת ה'.
סִפֵּר
שֵׁנִית, שֶׁהָיוּ
מַמְתִּינִים אֶת הַמְתָּנָתוֹ
זְמַן
אָרךְ,
אַף
עַל פִּי שֶׁהָיָה הַמָּקוֹם
רַע
מְאד.
וְלא
יִסָּעוּ.
לָתוּר
לָהֶם מָקוֹם לַחֲנוֹתָם טוֹב מִמֶּנּוּ.
פסוק
כ וְיֵשׁ
אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר.
סִפֵּר
שְׁלִישִׁית,
שֶׁלִּפְעָמִים
הָיְתָה חֲנָיָתָם בְּמָקוֹם נָאוֹת
לָהֶם וּלְמִקְנֵיהֶם,
וְשָׁם
הָיָה שׁוֹכֵן הֶעָנָן "יָמִים
מִסְפָּר",
מִכָּל
מָקוֹם שׂ עַל פִּי ה'
יַחֲנוּ.
לא
מֵאַהֲבַת אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
וְעַל
פִּי ה'
יִסָּעוּ.
אַף
עַל פִּי
שֶׁהָיוּ
נוֹסְעִים
מֵאוֹתוֹ
הַמָּקוֹם
הַטּוֹב.
פסוק
כא וְיֵשׁ
אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד
בּקֶר.
סִפֵּר
רְבִיעִית,
שֶׁהָיְתָה
חֲנָיַת הֶעָנָן לִפְעָמִים זְמַן
בִּלְתִּי מְשׁוּעָר,
בְּאפֶן
שֶׁהָיָה לַיְלָה
בִּלְבָד,
שֶׁהוּא
זְמַן בִּלְתִּי מוּכָן וּמַסְפִּיק
לְצָרְכֵי חֲנָיָה וּלְצָרְכֵי הַמַּסָּע.
אָמְנָם
עִם זֶה סִפֵּר שֶׁלּא הָיְתָה תְּחִלַּת
שׁוּם מַסַּע בַּלַּיְלָה.
פסוק
כב אוֹ
ימַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים.
חֲמִישִׁית
סִפֵּר
שֶׁבִּקְצַת אֵלֶּה הַזְּמַנִּים לא
הָיָה
לָהֶם
פְּנַאי
לְסַדֵּר עִנְיָנָם וְעִנְיְנֵי
מִקְנֵיהֶם,
וּבִקְצָתָם
כְּבָר
הֵכִינוּ
וְסִדְּרוּ,
וּכְמוֹ
רֶגַע
הָיוּ
מִסְתַּלְּקִין
תֵּיכֶף וְהוֹרְסִים כָּל הֲכָנוֹתֵיהֶם.
פסוק
כג
עַל
פִּי ה'
יַחֲנוּ.
גַּם
בַּזְּמַן הַקָּצָר בִּלְתִּי הַשָּׂגַת
סִדּוּר עִנְיְנֵיהֶם.
וְעַל
פִּי ה'
יִסָעוּ.
בְּהֵעָלוֹת
הֶעָנָן גַּם אַחַר הַזְּמַן הָאָרךְ
שֶׁכְּבָר סִדְּרוּ שָׁם כָּל עִנְיְנֵיהֶם.
1. כתוב מה מחדש כל פסוק על פי הספורנו !
2. על פי איזה סימן ידעו שהם יוצאים לדרך ,
וכיצד ידעו שצריך לחנות?
בס"ד.
המסעות על פי ה'
. פרק ט'
פסוקים טו'
– כג'
.
-
ירמיהו
הנביא כשהוא רוצה לשבח את עם ישראל בכך
שעם ישראל אוהב את ה'
הוא
מזכיר את הליכת בני ישראל במדבר על פי ה'
:
ירמיה
פרק ב :
א
וַיְהִי
דְבַר–
ה'
אֵלַי
לֵאמר:
ב
הָלֹךְ
וְקָרָאתָ–
בְאָזְנֵי
יְרוּשָׁלַם
לֵאמר
כּה
אָמַר
ה'
זָכַרְתִּי
לָךְ
חֶסֶד
נְעוּרַיִךְ
אַהֲבַת
כְּלוּלֹתָיִךְ
לֶכְתֵּךְ
אַחֲרַי
בַּמִּדְבָּר
בְּאֶרֶץ
לֹא
זְרוּעָה:
-
מה
מיוחד בכך שישראל הלכו אחרי הקב"ה
במדבר ? נעיין
בפרקנו . -
נקרא
פסוקים טו'
– כג'
תוך
כדי שנשאל :
מה
החידוש בכל פסוק ? ונסביר
על פי הספורנו .
-
פסוק
יז ': כיצד
ידעו ישראל ללכת ?
וכיצד
ידעו לחנות ?
הבעיה
היא שלא בכל מקום נח לחנות …..
ומה
קרה אם החניה הייתה במקום שלא נח בו ואין
בו צל או מים ?
– במקום
אשר ישכון שם הענן ,
יחנו
בני ישראל !
-
פסוק
יט' : מה
החידוש שנשארו הרבה הזמן כשהענן שכן הרבה
זמן ?
כיוון
שחנו הרבה זמן אפילו במקום רע !
-
פסוק
כ' : מה
הבעיה אם חנו רק מספר ימים ?
לפעמים
חנו במקום טוב וחבל לעזוב אותו .…
ובכל
זאת עזבו אותו לאחר זמן קצר .
-
פסוק
כא' : מה
הבעיה בחניית לילה אחד ?
זה
זמן מאוד קצר להתארגנות ,
ובכל
זאת יצאו מיד .
-
פסוק
כב' :
מה
הבעיה אם חונים יומיים ?
לא
היה זמן להתארגן אחרי שפרקו את הציוד ,
וכבר
חייבים לצאת .
ומה
הבעיה אם חנו חודש או שנה ?
אז
כבר הספיקו להתארגן הן את עצמם והן את
מקניהם ,
ובכל
זאת צריך לצאת –
יוצאים
! -
פסוק
כג' :
סיכום
: בכל
מצב בכל זמן ישראל יצאו לדרך על פי ה'
.