נושא הדף: ספר
במדבר , פרק טז: מחלוקת
קרח ועדתו
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד.
מחלוקת קרח ועדתו.
פרק
טז'.
-
מי
היו החולקים ?
קרח – המנהיג
.
דתן
ואבירם ואון בן פלט –
בני ראובן ,
שכני
קרח . רש"י
: אוי
לרשע ואוי לשכנו .
ו250
איש
: רש"י
: הם
היו ראשי סנהדראות רובם משבט ראובן .
וע"פ
ר"ח
הם היו משבט לוי .
-
מה
הם טוענים ?
פסוק
ג'
: כולם
קדושים .
רש"י
: ומדוע
לקחתם אתה ואחיך גם כהונה וגם מלכות ?
פסוק
י' : בקשו
כהונה לכולם .
פסוק
יג' : בקשו
מלכות .
-
מה
היו המניעים האמיתיים ?
רש"י
פסוק א' :
[מציירים
את עץ המשפחה ]
קהת
עמרם
יצהר חברון עזיאל
משה
אהרון קרח אליצפן
[נשיא
הקהתים]
לוח
: קרח
טוען שלו מגיע להיות נשיא הקהתים !
– מניע
אישי !
-
אם
כך מה הניע את שאר החולקים ?
– נעיין
במלבי"ם
בדף המקורות .
נסכם :
דתן
ואבירם ואון בן פלט בני ראובן : הבכורה
שייכת לשבט ראובן ולכן מגיע לנו את המלוכה
ואת הכהונה .
מאתיים
וחמישים האיש טוענים :
אנחנו
נשיאי העדה בעל כשרונות הנהגה ואין ראוי
לתת את ההנהגה דווקא לשבט אחד .
לכן המחלוקת נקראת : מחלוקת "קרח ועדתו " – כיוון שחולקים גם זה נגד זה !
-
מדוע
הם חולקים דווקא עכשיו ?
נעיין
בדף המקורות ברמב"ן
: כיוון
שעכשיו מתו מהעם והעם מרגישים רע –
זה המקום לנצל את רגש ההתמרמרות !
-
כיצד
משכנע קורח ועדתו את העם ללכת אחריו ?
מה
היא האידיאולוגיה שהוא מוכר ?
נעיין
בדף המקורות בילקוט שמעוני :
-
האלמנה
טוענת :
משה
מקפח את החלשים . -
נעיין
גם ברש"
סוף
פסוק א' :
משה
טוען שטלית שכולה תכלת לא צריכה ציצית –
משה פוסק הלכות שאינם הגיוניות !
מסקנה
: ההלכה
היא משהוא הגיוני ,
אנושי
, ומשה
אינו הגיוני !
-
אבל
יותר מכך :
נעיין
ברש"י
פסוק ג' :
כולם
קדושים !
כולם
שמעו את דבר ה'
ולכן
כולם יכולים לפסוק הלכה !
. -
ולכן
מסקנתו :
אם
משה לא הגיוני זה לא דבר ה'
צריך
להיות מתקדם ושכלי !
תגובת משה .
פסוקים
ה'
–
יב'
.
-
משה
אומר :
נבדוק
את העניין בעזרת הקטורת [בשמות
פרק ל' ,
פסוקים
לד' – לח'
כתוב
שקטורת אסורה לזר ]
-
משה
מסביר :
1. פסוק
ז' :
הסתפק
במה שיש לך ,
כיוון
שזה שורש המחלוקת !
2. פסוק
יא' :
המחלוקת
שלכם היא על ה'
! [רש"י
פסוק יא' ]
כי
כך קבע הקב"ה
! [- תגובה
לרפורמים ]
3. משה
מנסה לדבר עם דתן ואבירם [רש"י
פסוק ח'
וכן
בפסוק יב'
]
תגובת דתן ואבירם .
פסוק
יב' .
-
טענות
שקריות !הם משווים את
מצרים לטוב ארץ ישראל .
ואומרים שכוונת
משה להורגם . -
העיני
…תנקר
. מסביר
ספורנו :
אתה
חושב שאנחנו לא מכירים את תחבולותיך ?
-
…..זה
דרכו של בעל מחלוקת שמשקר וטוען נגד השני
שהוא משקר….
-
פניית משה לה'
. פסוק
טו' –
יח'
.
-
פסוק
טז' :
אל
תפו אל מנחתם –
אין ברירה כיוון
שזו מחלוקת שלא לשם שמים –
אין סיכוי להסביר להם כיוון שאינם מחפשים
את האמת !
-
פסוק
טו' :
לא
חמור …..
הם
משתמשים בטענות שקר עלי ["השתרר…"] -
פסוק
טז' :
כיוון
שאי אפשר להתווכח ,
נותרה
רק ברירה שה'
יבחר
את מי שהוא רוצה !
תגובת קורח .
פסוק
יט' .
פסוק
יט' :
קרח
מקהיל את כל
העדה .
-
כיצד
? רש"י
פסוק יט'
: הוא
פתה אותם שהוא נאבק
למענם !
נסיון הצלת קרח על ידי משה .
פסוקים
כא' –
לד'
.
-
הקב"ה
רוצה להעניש את קרח דתן ואבירם .
מה
יעשה משה ?
-
פסוק
כו' :
משה
הולך אליהם לדברי רש"י
: כסבור
שיכבדו אותו
–
והם לא כבדו אותו !
-
פסוק
כז ':
רש"י
: אנשי
קרח יצאו בקומה זקופה
לחרף ולגדף !
-
מסקנת
משה
:
כשאין
מידות
טובות
אי
אפשר
להגיע
לאמת
!
[מורה
נבוכים
חלק
ב'
]
-
מה
נגיד
היום
לחולקים
שלא
לשם
שמים
על
החכמים
והתורה
?
א.
נוכיח
שהם סך הכל דואגים לעצמם !
ב.
נסביר
שתורת ה'
היא
מעל להגיון –
כמו שה'
הוכיח
בפרשת קרח .
ג.
שיסתפקו
במועט .
ד.
החולקים
על המצוות חולקים על ה'
!
הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל–הָעֵדָה תִּקְצף ?
פסוק יב'
.
-
נעיין
בדף המקורות .
-
הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל–הָעֵדָה תִּקְצף ?
לכאורה
התשובה היא כן !!
כך
ראינו אצל עכן .
-
נעיין ברמב"ן .
לוח
:
הרמב"ן
: אם
ישראל לא היו חוטאים לא היו מקבלים עונש
, אבל
ה' רצה
להעניש את ישראל
כיוון שכשלקחו קורח ועדתן מחטות הרהרו
ישראל :
אולי
ה'
יחזיר
לבכורות את העבודה –
וזה נגד דברי הנביא משה .
-
אבל
עדיין קשה :
מצינו
הרבה מקומות שישראל לא השתתפו בחטא ובכל
זאת ה'
רצה
להענישם.
נעיין
בדף המקורות בשאלות ה"עקדת
יצחק"
ובתשובותיו
.
לוח :
ה"עקדת
יצחק ":
אם
החוטא פורש מן הציבור אזי אין החטא נתלה
בציבור וכן אם ישראל מסתלקים
מן החטא אין החטא נתלה בהם .
-
וכיצד
מראים שאתה פורש מן החטא ?
לוח :
המלבי"ם
: כשישראל
עומדים ליד החוטא –
הם נראים כמסכימים עמו –
ולכן חייבים לסור ממנו בפועל
!
בס"ד.
מחלוקת
קרח
ועדתו.פרק
טז'.
המלבי"ם
[טז
,
א'
–
ב'
]
חז"ל
לימדונו שמחלוקת שהיא לשם שמים ,
כל
כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה ,
כי
כולם מתכוונים לתכלית אחת –
לשם שמים .
אולם
מחלוקת שאינה לשם שמים ,
רק
מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו ,
אז
יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים שהתאחדו
לעמוד בצד אחד ,
כי
כל אחד מן היחידים מכוין תועלת עצמו ומתנגד
כוונת חברו ,
שהוא
גם כן מכוון תועלת עמצמו ,
כעניין
שהיה מחלוקת קרח ועדתו ,
כי
כל אחד מהעדה הרעה הזאת התכוון כוונה אחרת
מתנגדת לזולתו ,
שהנה
קרח רצה בכהונה גדולה ….
שלדעתו
אחר שעמרם שהוא הבכור לקהת נטל חלקו במה
שמשה [ בן
עמרם ] היה
מלך , ראוי
שהכהונה הגדולה תנתן לבן יצהר [קרח
] שהוא
בן שני לקהת .
אמנם
מחלוקת דתן ואבירם ואון בן פלת היה עניין
אחר , שהם
התלוננו על שניטלה הבכורה מראובן ,
שלפי
מה שהיה ראובן הבכור ראוי שיצא ממנו המלוכה
והכהונה כמו שאמר יעקב [בראשית
מט' , ג'
] "ראובן
בכורי אתה כחי וראשית עוני –
יתר שאת ויתר עוז "
, ש"שאת"
היא
הכהונה ,
ו"עוז"
הוא
המלוכה .
והתלוננו
על שנתנה הבכורה ליוסף .
[דבהי"א
ה' , א
–
ב ]….
והמאתיים
וחמישים איש טענו שהם "נשיאי
העדה , קריאי
מועד , אנשי
שם …."
ורצו
שהכהונה תנתן לנשיאי העדה הראויים לזה
כפי מעלתם ,
לא
שתנתן לשבט אחד כולו שיהיה בירושה מבלי
הבט על מעלת הכוהנים ושלמותם .
וגם
יש לומר –
כמו שאמר הרא"ע
–
שהי המאתיים וחמישים איש בכורות פטרי רחם
וטענו שהכהונה מגיע להם .
-
מה
היו המניעים למחלוקת קרח דתן ואבירם
ומאתיים וחמישים האיש ?
רמב"ן במדבר פרק טז פסוק א
והנכון
בדרש, שכעס
קרח על נשיאות אלצפן כמאמר רבותינו (תנחומא
קרח א), וקנא
גם באהרן כמו שנאמר ובקשתם גם כהונה (פסוק
י). ונמשכו
דתן ואבירם עמו,
ולא
על הבכורה,
כי
יעקב אביהם הוא אשר נטלה מראובן ונתנה
ליוסף, אבל
גם הם אמרו טענתם,
להמיתנו
במדבר (פסוק
יג), ולא
אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו (פסוק
יד). והנה
ישראל בהיותם במדבר סיני לא אירע להם שום
רעה, כי
גם בדבר העגל שהיה החטא גדול ומפורסם היו
המתים מועטים,
ונצלו
בתפלתו של משה שהתנפל עליהם ארבעים יום
וארבעים לילה.
והנה
היו אוהבים אותו כנפשם ושומעים אליו,
ואלו
היה אדם מורד על משה בזמן ההוא היה העם
סוקלים אותו,
ולכן
סבל קרח גדולת אהרן וסבלו הבכורים מעלת
הלוים וכל מעשיו של משה.
אבל
בבואם אל מדבר פארן ונשרפו באש תבערה ומתו
בקברות התאוה רבים,
וכאשר
חטאו במרגלים לא התפלל משה עליהם ולא בטלה
הגזרה מהם,
ומתו
נשיאי כל השבטים במגפה לפני ה',
ונגזר
על כל העם שיתמו במדבר ושם ימותו,
אז
היתה נפש כל העם מרה והיו אומרים בלבם כי
יבואו להם בדברי משה תקלות,
ואז
מצא קרח מקום לחלוק על מעשיו וחשב כי ישמעו
אליו העם:
וזה טעם
"להמיתנו
במדבר",
אמרו
הנה הבאת אותנו אל המקום הזה ולא קיימת
בנו מה שנדרת לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש כי
לא נתת לנו נחלה כלל,
אבל
נמות במדבר ונהיה כלים שם,
כי
גם זרענו לא יצאו מן המדבר לעולם,
ויבטל
מן הבנים מה שנדרת להם כאשר נתבטל מן
האבות. וזה
טעם תלונתם הנה במקום הזה אחר גזרת המרגלים
מיד:
-
מדוע
הם חולקים דווקא עכשיו ?
ילקוט
שמעוני
במדבר
פרק
טז'.
זהו שאמר
הכתוב אשרי האיש אלו בניו של קרח,
אשר
לא הלך בעצת רשעים שלא הלכו בעצת אביהם
שנאמר סורו נא מעל אהלי האנשים,
ובדרך
חטאים לא עמד שנאמר את מחתות החטאים האלה
בנפשותם,
ובמושב
לצים לא ישב זה קרח שהיה מתלוצץ על משה
ואהרן. מעשה
כינס עליהם כל הקהל שנאמר ויקהל עליהם
קרח את כל העדה,
התחיל
לומר לפניהם דברי ליצנות אמר להן אלמנה
אחת [היתה]
בשכנותי
ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת,
באת
לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור
יחדו, באת
לזרוע אמר לה שדך לא תזרע כלאים,
באת
לקצור ולעשות ערימה אמר הניחו לקט שכחה
ופאה, באת
לעשות גורן אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון
ומעשר שני,
הצדיקה
עליה את הדין ונתנה לו,
מה
עשה עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות
כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן
כיון שילדו בא אהרן ואמר לה תני לי את
הבכורות שכך אמר לי הקב"ה
כל הבכור אשר יולד וגו'
הצדיקה
עליה את הדין ונתנה לו את הולדות,
הגיע
זמן גזיזה וגזזה אותן אמר לה תני לי ראשית
הגז [שכן
אמר הקב"ה
וראשית גז צאנך תתן לו]
אמרה
אין בי כח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן
ואוכלתן,
כיון
ששחטה אמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקיבה
אמרה אפי'
אחר
ששחטתי אותן לא נצלתי מידו ואמרה הרי הן
עלי חרם אמר לה כולו שלי הוא שכך אמר הקב"ה
כל חרם בישראל
לך יהיה,
נטל
והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה,
כדין
כולהון עבדין להא ביותא עלובתא ותולין
בהקב"ה.
-
כיצד
שכנע קרח את ישראל לחלוק על משה ואהרון
?
בס"ד.
האיש
אחד
יחטא
?
…פרק טז'
פסוק כב'.
א. רמב"ן
במדבר
פרק
טז
פסוק
כא
-
הבדלו מתוך העדה הזאת.
יש לשאול,
אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע,
ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף.
-
אבל הטעם, כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן,
וכאשר לקחו קרח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן,
אז קרא קרח לכל העדה ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא,
וייטב הדבר בעיניהם ונקהלו כלם לראות אולי יישר בעיני האלהים ותשוב העבודה לבכוריהם, וזה טעם ויקהל עליהם קרח את כל העדה (פסוק יט).
והנה נתחייבו כליה שהיו מהרהרים אחרי רבם,
והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים.
ומשה ואהרן למדו עליהם זכות,
שלא חטא במעשה אלא קרח,
והוא הגורם והוא המפתה אותם,
וראוי הוא שימות לבדו לפרסם ולהודיע ענשו לרבים:
-
וזו דרך מבקשי רחמים שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם,
מפני שהוא חייב על כל פנים.
ב. בעל "עקדת יצחק" [שער שבעים ושמונה ,
הספק העשירי]
.
-
"האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף"
– ומה תמיהה זו ,
והלא בעגל לא חטאו כולם ,
ונאמר "
הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם"
, וכן בשיטים היה חרון אף ה'
בישראל בכלל ,
ובעכן נאמר "
הלוא עכן בן זרח מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוא [=לבדו]
בעונו"
ונאמר בו "חטא ישראל וגם עברו את בריתי..
ועל כולם היה הקצף ,
וכבר חוייב זה מקשר הכללות –
היותו על יחס כללות האדם עם חלקיו ,
כי החולה באחד מאיבריו ייאמר על כולו שהוא חולה … -
ותשובתו :
כאשר המידה לקצוף על הכלל בחטא היחיד כעכן וזולתו ,
הנה יהיה זה כאשר יהיה האחד ההוא נכלל בכללם ונקשר בקיבוצם ,
כי אז לא ייאמר שחטא האיש ההוא לבדו ,
אלא שחטא הכלל .
אומנם כאשר החוטא ההוא פירש עצמו מן הציבור וכבר לקח עצמו לצד אחד לחלוק עליהם ,
כבר יצא מכללם ולא ייאמר עוד שהחטא ההוא יהיה כללי ,
שהוא כאבר הפורש מן החי ,
שאין לו עוד שום קשר עם גופו .
-
ולזה באה תשובה נכונה מאת ה'
, כי כמו שהם [=קורח ועדתו]
פירשו עצמם מן הכלל במחשבתם ,
כן יינזרו הכלל מהם ויסתלקו מסביבותם בפועל
.
ג.
המלבי"ם [טז,כד]
"דבר אל העדה לאמר :
"העלו"
: השיב לו ה'
שהוא קוצף עליהם על שהם עומדים אצל הרשעים האלה שנראה כאילו מסכימים למעשיהם וצריך
שיעשו
מעשה
בפועל להראות שמתרחקים מהם ומהמונם…..
והם מובדלים ומרוחקים מהם .
שאלות על פרק טז'
.
-
מי הם כל החולקים על אהרון ומשה ?
[א –
ב] -
מה הם טוענים ?
[ב]
-2 טענות . -
במה צריכים קרח וחבריו להסתפק ?
[ח–י] -
מה אמרו דתן ןאבירם כשמשה קרה להם ?
-
מה אמר משה לקרח ועדתו לעשות למחרת ?[טז –
יז]
-
מה עשה קרח למחרת ?
[יט]
-
מה אמר ה'
למשה לעשות אחרי שקרח הקהיל את כל העדה ?
מדוע?
[כא] -
כיצד יתברר אם ה'
שלח את משה או לא ?
[כח –
לא] -
מה נבלע בתוך האדמה ?[לב –
לג]
-
מה היה סופם של 250
האיש ?[לה].