במדבר פרק כ"א – לימוד הרמב"ן

ברוך קורצוייל

מיועד לכיתה י

רמב"ן במדבר פרק כ"א:

"וישב ממנו שבי – אינה אלא שפחה אחת, לשון רש"י מדברי רבותינו.
נתעוררו החכמים בזה,
מפני דעתם שלא יהיו ישראל מנוצחים כלל מאויב זולתי בעת קלקלתם,
כגון במלחמת עמלק הראשונה מפני שאמרו היש ה' בקרבנו (שמות יז ז),
ובשניה מפני חטאם במרגלים שהזהירם משה ממנה (לעיל יד מא – מה),
אבל בכל מלחמת מצוה לא נפקד מהם איש כל ימי משה.
ולפיכך פירשו הכתוב הזה, וישב ממנו השבי שהיה בידו,
והיא השפחה הזו ששבו אותה ישראל מהם,
כלשון בכור השבי (שמות יב כט)
שהוא בכור השפחה,
כי לא אמר וישב ממנו אנשים או נשים וטף:

ועל דרך הפשט,
ענין הכתוב כי לא הרג מהם הכנעני הזה שום אדם, אבל שבה מהם מעטים וכאשר נתן השם אותו בידם השיבו את הכל, ולא נפקד מהם איש. והזכיר הכתוב (הזה)
[זה],
להודיע כי מפני שראו ישראל מתחלה כי גבר הכנעני נדרו הנדר הזה להחרים כל שללם לה' וישמע השם בקולם.
ויתכן שנאמר עוד,
כי קצף השם על הכנעני הזה בעבור שבא מארץ מרחקים להלחם בישראל ולא ירא אלהים,
ורצה שיהיה לחרם,
על כן הגביר אותו מתחלה כדי שידרו להחרימו לה'
"

שאלות:

1. כיצד פירש רש"י את תוצאות הקרב?

2. האם לפי חז"ל עם–ישראל הפסיד בקרב במלוא המובן?

3. באיזה הקשר אנו מוצאים בתנ"ך שעם–ישראל מנוצח ח"ו?
   הבא דוגמאות.

4. מהו הדיוק בפשט הפסוקים עליו פרשנות חז"ל נשנעת?

5. סכם:
   לפי הרמב"ן,
   מדוע ראו חז"ל לנכון לפרש כך את הפסוקים?

6. מה הצעתו של הרמב"ן לפי הפשט?
   האם עם–ישראל הפסיד בקרב?
   עד כמה?

7. מה המסר מכל הסיפור לפי הרמב"ן?

8. בסוף דבריו, מציע הרמב"ן הצעה פרשנית מחודשת. לפי גישתו שם,
   האם עם–ישראל הפסיד? נמק.

9. הסבר מדוע הצעתו האחרונה היא 'מחודשת'.