נושא:
במדבר,
פרשת בהעלותך:
דף פרשת שבוע –
ממדרשי חז"ל

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ד–ט

בהעלותך
–
ממדרשי
חז"ל

(1) ילקוט שמעוני ויקרא – פרק יד' – רמז תקסה'

(ותדבר מרים ואהרן במשה).
והגיד לכהן – ידקדק הכהן כיצד בא הנגע לביתו.
לאמר – יאמר לו הכהן דברי כבושים:
בני,
אין הנגעים באים אלא על לשון הרע ! שכן מצינו במרים שלא נענשה אלא על לשון הרע. שנאמר:
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם וגו'. זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים וכו'. מה ענין זה לזה ?! אלא ללמדך – שלא נענשה אלא על לשון הרע. והרי דברים קל וחומר.
ומה אם מרים שלא דברה – אלא שלא בפניו של משה, כך נענשה ! על אחת כמה וכמה המדבר בגנותו של חברו בפניו !!

ר"ש בן אלעזר אומר: אף על גסי הרוח נגעים באים, שכן מצינו בעוזיהו.
שנאמ:ר וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וגו'.

(2) ילקוט שמעוני דברים – פרק א' – רמז תשצא'

וחצרות.
אמר להם: לא היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות ?! אם למרים הצדקת לא נשאתי לה פנים בדין, ק"ו לשאר בני אדם ! דבר אחר: ומה מרים שלא דברה אלא באחיה הקטן ממנה כן נענשה,
המדבר במי שגדול הימנו על אחת כמה וכמה. ד"א:
ומה מרים כשדברה – לא שמע כל בריה אלא המקום בלבד,
כענין שנאמר:
וישמע ה', כך נענשה.
המדבר בגנותו של חברו ברבים – על אחת כמה וכמה:

(3) ילקוט שמעוני דברים – פרק כד' – רמז תתקלז'

זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים.
וכי מה ענין זה לזה ? סמכו הענין לו, ללמדך:
שאין נגעים באים אלא על לשון הרע ! והרי דברים ק"ו.
ומה מרים שלא דברה אלא (בפניו)
[שלא בפניו] של משה,
ולהנאתו של משה, ולשבחו של מקום,
ולבנינו של עולם, כך נענשה ! המדבר בגנותו של חברו ברבים – על אחת כמה וכמה !

שאלות

1. על מה לוקים בצרעת? 2. איזה קל וחומר היה צריך ללמוד ממרים?

(4) מדרש תנחומא צו' פרק יג'

והעם לא נסע עד האסף מרים. כבוד זה חלק לה המקום – בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור.
שנאמר:
(שמות ב) ותתצב אחותו מרחוק.
היא עכבה שעה אחת, וכל ישראל עכבו בשבילה שבעת ימים !

(5) ילקוט שמעוני במדבר – פרק יא' – רמז תשלז'

ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים. כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכים פרע הקב"ה לבניו,
באברהם כתיב: ואל הבקר רץ אברהם.
וכתיב:
ויגז שלוים וכו'
(כדכתוב בפ' וירא).
ויגז שלוים מלמד שהיתה פורחת כגיזים האלו של צמר. ויגז שלוים מן הים. יש אומרים:
הרגה בירידתה יותר ממה שהרגה באכילתה.
ויטש על המחנה כדרך יום כה כלפי צפון,
וכדרך יום כה כלפי דרום. רבי שמעון אומר כדרך יום כה מלמעלן וכדרך יום כה מלמטן.
וכאמתים על פני הארץ.
מלמד:
שהיתה פורחת ועולה על רום מן הארץ שתי אמות – כדי שלא יהו מצטערין עליהן בשעת לקיטתן.
כתיב שליו וקרי סליו,
צדיקים אוכלין אותו בשלוה ורשעים אוכלין אותו ודומה להן כסילוין.

שאלות

3. "מידה כנגד מידה",
היכן?
4. כיצד בא לידי ביטוי שהקב"ה נותן למי שמגיע ביד רחבה?

(6) ילקוט שמעוני במדבר – פרק יא' – רמז תשלז'

אלדד ומידד מי היו ? אלדד – זה אלידד בן כסלון,
מידד – זה קמואל בן שפטן. ולפי שמעטו את עצמן,
ואמרו:
אין אנו כדאים להיות במנין הזקנים,
נמצאו יתרים על הזקנים בחמשה דברים.
הזקנים לא נתנבאו אלא למחר.
שנאמר:
ואל העם תאמר. והם נתנבאו מה שעתיד להיות בסוף מ' שנה.
הזקנים לא נתפרשו שמותן,
ואלו נתפרשו שמותן.
הזקנים פסקה נבואתן,
שהיתה משל משה, שכן הכתוב אומר:
ואצלתי מן הרוח אשר עליך, אבל אלו היתה נבואתן משל הקב"ה.
שנאמ:ר ותנח עליהם הרוח,
הזקנים לא נכנסו לארץ ,ואלו נכנסו לארץ.

שאלות

5. "אלדד ומידד",
מי הם היו ?
6. במה הייתה גדולתם לעומת שאר המתנבאים?