בס"ד
קהל היעד: ילדי בי"ס יסודי ממ"ד.
הכותב:
יהודה רוזנברג.
דף פרשת שבוע – פרשת חוקת.
שלום ילדים יקרים!
מה נלמד מפרשת השבוע?
פעמים רבות אנו מרגישים פגועים.
נכנסתי רגע מאוחר לכיתה, ולא מרשים לי להיכנס לכיתה.
עשר דקות מאוחר יותר מגיע תלמיד אחר,
נכנס לכיתה, ומתקבל כאילו לא איחר כלל.
לא שתפתי את הכלים מהארוחה,
ומיד קיבלתי הערה מאמא. אחי לא שוטף כמעט אף פעם כלים,
ובכל זאת אף פעם לא צועקים עליו!
למה???
אני חושב כי אם צעקו עלי – זה סימן שאני דווקא כן טוב.
ואילו על מי שלא צעקו – סימן שהוא פחות טוב!
נשמע מוזר? אסביר!
יש ילד שלא מתנהג אף פעם יפה,
צעקנו עליו פעם,
פעמיים שלוש, ובסוף נשברים, אומרים "אין מה לעשות הוא פשוט ילד רע",
ומפסיקים לצעוק עליו.
אך ילד טוב,
אנו מכירים אותו כילד טוב,
כי כמעט תמיד הוא מתנהג מאוד יפה.
ואם הילד הזה לא מתנהג יפה – אנו מקווים שאם נעיר לו – הוא יתנהג יותר יפה,
כי הוא מסוגל להתנהג יפה.
או דוגמא אחרת:
האם אפשר לצעוק על אדם עיוור "תסתכל לאן אתה הולך! למה פגעת בי?"
ברור שלא, הרי הוא מסכן – הוא לא רואה.
אך אם אדם שכן רואה לא נזהר,
לו כן נעיר.
בפרשת השבוע אנו קוראים על משה ואהרן שהקב"ה אומר להם לדבר אל הסלע, כדי שיצאו ממנו מים. משה כועס, ומכה בסלע פעמיים.
העונש – משה ואהרן לא יכנסו לארץ!
האם מגיע עונש כל כך קשה על פעם אחת שהם כעסו?
מי מאתנו לא כועס לפעמים?
אם תמיד נקבל עונש כל כך חמור,
מה יקרה לנו?
אבל כמו שאמרנו – ממשה ואהרן מצפים להתנהגות הרבה יותר יפה ממה שמצפים מכל אדם רגיל. לכן העונש שהם מקבלים גם הרבה יותר קשה מאדם רגיל. כמו שאמרו חז"ל "הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה".
נזכור
ילדים
יקרים –
אם צועקים
עלינו –
נשמח. זה
סימן כי
מאמינים
שאנחנו
מסוגלים
יותר. לא
נתרגז, אלא
ננסה
להוכיח
כי הם
צודקים, ונשפר
את
ההתנהגות
שלנו!
חידון פרשת שבוע:
-
אסור לאכול אותה,
אבל הכניסו אותה למי פרה אדומה. (י"ט 6). -
הפכתי את עצמי לטמא, וקיימתי מצווה! (י"ט 9 – 10).
-
היא מתה, ולכן לא היה מים. מי מתה? (כ'
1 – 2). -
מי מת, וכולם ראו שהוא מת? (כ'
29). -
פסל חיה שריפא את המכה של החיה האמיתית. (כ"א 6 – 9).
-
איזה ספר של הקב"ה מוזכר בפרשתנו?
(כ"א 14). -
עיר שהשם שלה הוא שם מקצוע בבית הספר. (כ"א 26).
שבת שלום!
שלכם יהודה.