מתוך החוברת:
עיונים בספר במדבר

מאת:
יהודה איזנברג

נושא:
שאלות לעיון בספר במדבר,
ממוינים לפי פרקים

פרשת שלח

פרק י"ג

שאלה 1

סיפור המרגלים בפרקים יג –
יד מתחלק ע"י מחלקי הפרקים ל–
2 חלקים.
החלוקה לפרשות

(חלוקת המסורה)
מחלקת את הענין ל–
3 פרשיות פתוחות (פ).

א.
תן שם לשני החלקים לפי חלוקת הפרקים,
ולשלושת החלקים בחלוקת המסורה.

ב.
איזו מהחלוקות נראית לך יותר?
נמק!

ג.
חלק את עניין המרגלים חלוקה נוספת,
מפורטת יותר,
ותן שם לכל קטע שתקבע.

שאלה 2

מה בין רש"י ורמב"ן בביאור "שלח לך אנשים"
(2).

שאלה 3

השווה את תיאור מעשי המרגלים בפרקנו לתיאור בספר דברים פרק א.

נסה להסביר את ההבדלים!

שאלה 4

קבע את תאריך שליחת המרגלים.
עיין:
רש"י (יד,
33), (לג,
1), וספר יהושע (יד,
7), וברש"י.

הערה:
עיון מפורט בפרשת המרגלים תמצא בחלק שני.

פרק י"ד

שאלה 1

השווה את פסוקים 11
– 20 לשמות (לב,
9 – 14).

א.
מהן טענות ה'
בשני המקומות?

ב.
מהם הנימוקים השונים של משה בזכות ישראל בשני המקומות?

ג.
נסה להסביר את השינויים.
העזר ברמב"ן בפרקנו,
פסוק 17.

שאלה 2

מה בין רש"י לספורנו בביאור פסוקים 21
– 23?

שאלה 3

פרש את פסוק 21
לפי רש"י ולפי רמב"ן.

שאלה 4

"וינסו אותי זה עשר פעמים"
(22). עיין במקורות להלן ורשום את עשרת הניסיונות שניסו

ישראל את ה':

שמות (יד,
11 – 12);( טו,
24); (טז,
2); (טז,
20); (טז,
27 – 29); (יז,
2); (לב –
כל הפרק);
במדבר (יא,
1 – 3); )יא,
4 והלאה);
(יד,
10 – 12).

הערה:
רשימה זו היא ע"פ פירוש המשניות לרמב"ם במסכת אבות.
ועליה הוסף:
במדבר (טז,
3); )יז,
6); (כ,
1); (כא,
5).

מדוע לא מנה הרמב"ם את הדברים הנוספים ברשימתנו?

שאלה 5

איפה מצאנו את קיום ההבטחה המוזכרת בפסוקים 24,
30?

שאלה 6

מדוע לא הזכיר הכתוב את שכרו של יהושע בפסוק 24,
ומדוע קודם כלב ליהושע בפסוק 30?

העזר ברמב"ן לפסוק 24.

שאלה 7

בפסוק 25
יש הד לדברי המרגלים כיצד?

פרק ט"ו

שאלה 1

מלא את הטבלה של המנחות והנסכים:

שאלה 2

הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר …
ככם כגר יהיה לפני ה'
(15)

רמב"ם,
הלכות איסורי ביאה,
יב,
יז:

כל הגויים כולם כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצוות שבתורה,
והעבדים כשישתחררו,
הרי הם כישראל לכל דבר.
שנאמר:
"הקהל חוקה אחת יהיה לכם,
ומותרים להכנס בקהל ה'
מיד".

רמב"ם,
מורה נבוכים ג,
לד:

…
אי אפשר שיהיו התורות נתונות לפי עניני האנשים והזמנים המתחלפים,
כדמות הרפואה,
אשר רפואת כל איש מיוחדת לפי מזגו הנמצא בשעתו;
אבל צריך שתהיה ההנהגה התוריית מחלטת כוללת לכל –
… כי אילו היתה לפי האנשים –
היה נופל ההפסד בכל,
ו"נתת דבריך לשעורים".
ומפני זה אין ראוי שיקשרו הענינים המכוונים כוונה ראשונה מן התורה,
לא בזמן ולא במקום.
אבל יהיו החוקים והמשפטים מחלטים סתם וכוללים –
כמו שאמר יתברך:
"הקהל,
חקה אחת לכם!".

א.
מהם שני הרעיונות אותם לומד הרמב"ם מפסוקנו?

ב.
מה תשובה אפשר להשיב לאדם הטוען טענה זו:
אמנם אסרו חז"ל לקרוא בשבת לאור הנר,
שמא יטה הקורא את הנר.
אבל אני שומר מצווה,
ובטוח אני שלא אטה את הנר בקריאתי?

שאלה 3

קרא בעיון פסוקים 17
– 21 ופירוש רש"י וסכם את כל דיני הפרשת חלה הנלמדים מהפסוק.

הערה:
למרות הכתוב "בבואכם אל הארץ"
– קיימת הפרשת חלה מדרבנן גם בחוץ לארץ,
כדי

שלא תשכח תורת חלה מישראל.
(רמב"ם,
בכורים ה,
ז).
הכמות ממנה מפרישים (רש"י:
מ"ג

ביצים וחומש ביצה).
נוהגים למעשה שעד 1.2
ק"ג אין מפרישים 1.2
– 2.25 ק"ג מפרישים בלא

ברכה.
מ2.25
ק"ג ואילך –
בברכה.

שאלה 4

מהו הנושא של פסוקים 22
– 26? הוכח!

שאלה 5

חלק את הפסוקים 22
– 31 לדיניהם השונים.
סכם:

א.
מהם החטאים השונים והחוטאים השונים המוזכרים.

ב.
מהם הקרבנות או העונש במקרים השונים.

שאלה 6

"והנפש אשר תעשה ביד רמה"
(30)

חובות הלבבות,
שער התשובה ז:

וממפסידי (התשובה)
ההסכם על העבירה,
והוא ההתמדה על עשותה,
והאיחור מהניח אותה.
ולא תתכן תשובה על זה,
וכבר נאמר:
אין קטנה בעבירות עם ההתמדה,
ולא גדולה בהן עם בקשת הסליחה.
והוא שההתמדה מורה על בזותו דבר האלקים,
ושהוא מקל במצוותו והזהרתו ומזמן עצמו לענשו,
ובו נאמר "והנפש אשר תעשה ביד רמה –
ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה כי דבר ה'
בזה".

א.
איזה רעיון לומד בעל חוה"ל מפסוקנו?

ב.
איך פירש רש"י פסוק זה?
מה משמע מהענין כולו?

רמב"ם,
מורה נבוכים,
ג,
מא:

"עושה ביד רמה"
– הוא המזיד,
שיעז פניו ויעבור בפרהסיה,
שזה אינו עובר לתאבון לבד,
ולא לעשות מה שמנעה התורה לעשותו לרוע מדותיו לבד,
אבל לחלוק על התורה ולעמוד כנגדה.
ומפני זה אמר בו:
"את ה'
הוא מגדף".
והוא יהרג בלא ספק.
ולא יעשה זה אלא מי שעלה בלבו דעת אחר לחלוק בו על התורה.
ומפני זה בא הפרוש המקבל "בעבודה זרה הכתוב מדבר",
מפני שהוא חולק על פנות התורה:
כי לא עבד אדם כוכב כלל,
אלא מי שהאמין בו הקדמות …
וכן הוא הדין אצלי בכל עברה שיראה ממנה סתירת התורה או המחלוקת כנגדה.
ואפילו אכל אדם מישראל בשר בחלב,
או לבש שעטנז,
או הקיף פאת הראש לבזיון התורה –
מפני דעת שיתבאר ממנו שאינו מאמין שזאת התורה אמת –
הוא אצלי הנאמר עליו "את ה'
הוא מגדף"
– ויהרג מיתת כפירה,
לא מיתת עונש,
כאנשי עיר הנדחת.

ג.
מיהו "העושה ביד רמה"
לפי רמב"ם?

ד.
מהו עונשו,
ומדוע?

ה.
מהי מיתת כפירה,
ומהי מיתת עונש?

ו.
עיין היטב בפסוקים 30
– 31 וקבע איזה מהפירושים נראה לך קרוב יותר ללשון הפסוקים.
נמק!

שאלה 7

מהם התנאים המשפטיים הנדרשים להוציא להורג את המקושש?

שאלה 8

הגמרא בברכות דף יב אומרת כי בפרשת ציצית מזכרים 5
ענינים:

1.
ציצית.
2. יציאת מצרים.
3. עול מצוות.
4. דעת מינים.
5. הרהור עבירה והרהור עבודה זרה.

מצא את הפסוקים השונים המכוונים לכל ענין מהענינים!

שאלה 9

בביאור פרשת ציצית כותב אברבנאל:

ואמר "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם"
– להגיד שאף בהמשך הדורות,
אם לא ינהגו בני ישראל ללבוש מעילים,
יעשו על כל פנים בגד מארבע כנפות,
ויעשו להם ציצית.
ובזה התבאר טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בעל ארבע כנפות,
אינו חייב בציצית.

א.
איך פירש אברבנאל את המילה "לדורותם"?

ב.
במה מתנגד פירושו להלכה שבידינו?
עיין שלחן ערוך "אורח חיים"
(או:
"משנה ברורה")

סימן יז.

ג.
פרש את הפסוק בהתאם להלכה!

ד.
מה דעת אבן עזרא בבעיה זו?
(עיין בפירושו לפסוק 39).

שאלה 10

ולא תתורו אחרי לבבכם (39)

רמב"ם,
הלכות עבודה זרה,
ב,
ג:

…
ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה,
אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה,
מוזהרים אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב.
מפני שדעתו של אדם קצרה,
ולא כל הדעות יכולים להשיג האמת על בוריו.
ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו.
כיצד?
פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא,
שמא הוא,
שמא אינו.
מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור.
ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא אינה,
ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה,
ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו,
ונמצא יוצא לידי מינות.
ועל עניין זה הזהירה התורה ונאמר בה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים"
כלומר:
לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת.
כך אמרו חכמים:
"אחרי לבבכם זו מינות,
ואחרי עיניכם זו זנות"
ולאו זה,
אף על פי שהוא גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא,
אין בו מלקות.

א.
מהי הסכנה בעיסוק במחשבות מינות?

ב.
דמות ה"חוקר"
שמצייר רמב"ם נראית כקריקטורה.
מדוע?

ג.
מדוע אין מלקות על לאו זה?

רב סעדיה גאון,
האמונות והדעות,
הקדמה:

העיון האמיתי לא יתכן שימנעוהו ממנו.
ויוצרנו כבר צוה בו …
כאמרו:
"הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם הלא הבינותם מוסדות הארץ"
(ישעיהו מ)
… אבל מנעו שנעזוב ספרי הנביאים לצד,
ושנסמוך על מה שיצא לכל אחד ואחד בדעת עצמו …
כי כל המעיין מן הצד הזה אפשר שימצא,
ואפשר שיטעה.
ועד שימצא יהיה בלא דת,
ואם ימצא הדת ויחזיק בה,
לא יבטח מהעתקתו ממנה בספק שיעמוד לפניו,
ויפסיד עליו אמונתו.

ד.
רס"ג מוסיף על דברי רמב"ם,
ואומר שחקירה פסולה כאשר החוקר יוצא מנקודת מבט מסויימת,
ומותרת בנקודת מבט אחרת.
מהן?

ה.
האם רס"ג ורמב"ם חולקים זה על זה?

שאלה 11

למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי (40)

חובות הלבבות,
שער חשבון הנפש ה:

…
חשבון (הנפש)
חייב בו האדם,
כפי כח שכלו ומעלת הכרתו,
תמיד עם כל הרף עין.
ואם יוכל –
עם כל נשימותיו,
כדי שלא ייפרד ממנו המורא והפחד והבושת מאלקים,
יתברך,
המשקיף עליו תמיד.
וילמד ממה שצווה בו הא–ל את המלך,
באמרו:
"וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלויים,
והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו"
(דברים יז,
18) ואמר:
"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"
(יהושע א,
8) ואמר "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך"
(דברים ו,
6) ואמר:
"וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"
(דברים ו,8)
וחיזק הענין בציצית באמרו:
"והיה לכם לציצית …
למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי"
(במדבר ט,
40). ומה נשאר מעניני הזירוז על החשבון,
אשר הוא בענין זכרון הבורא,
שלא זרזנו בו?

א.
אילו מצוות צריכות להזכיר לאדם את חובתו לערוך חשבון נפש?

ב.
הידוע לך מאמר חז"ל על התועלת שמפיק מי מקיים מצוות תפילין,
ציצית ומזוזה?

שאלה 12

רש"י מוצא בפרשת ציצית רמזים רבים.
סכם את כל הענינים בפרשה ואת רמזיהם.
לדוגמה:

שאלה 13

סכם את נושאי פרשת שלח,
וקבע את הפסוקים השייכים לכל נושא.