נושא:
בראשית כב:
עקידת יצחק,
מערך שיעור
מחבר:
טליה וולפרט
כיתות:
ז
עקידת יצחק
מהלך השיעור:
-
פשט–
הכרת הסיפור,
קריאת הפסוקים,
הבנת מילים קשות. -
רש"ים נבחרים
-
עמדתו הנפשית של אברהם–
הניסיון הגדול בהקרבת בן יחיד,
שנולד בגיל 100,
ושהובטח ממנו זרע ודאי הביא את אברהם לקושי עצום ולקונפליקט פנימי שבסופו בחר להיענות לציווי.
מנגד–
אנו רואים שאברהם נוהג בקור רוח ובכניעה מוחלטת לציווי הא–ל.
2 הצדדים אלו מחדדים את היחס לדבר ה',
שמצד אחד צריך להיות קבלה מוחלטת,
אולם ההתלבטות היא דבר אנושי,
שרק מעצים את ההכרעה.
דווקא מורכבות זו מגלה את עצמת גדולתו של אברהם.
-
מהי מטרת הציווי? ומה אנו לומדים ממנו?
תשובות רבות נתנו לשאלה זו.
נתמקד בשיעור ב2
נקודות מרכזיות–
-
הצורך לעשות את רצון ה'
גם כשזה בא על חשבון רצונותינו.
ומכאן לדיון על מסירות נפש למען ערכים שחשובים לנו.
(ראו ברב יואל בן נון) -
'אל תשלח ידך אל הנער'
כמוקד העקדה.
מסר חשוב על הדרך לעבודת ה',
ששונה מעבודת המולך וקוראת לנו לחיות את עבודת ה',
ולא לפעול בניגוד למוסר הטבעי שלנו.
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ishak.htm
הרב
יואל בן
נון– עקדת
יצחק– עונש
או ניסיון
כמובן,
הקב"ה
אינו רוצה בקרבן אדם,
בשום
פנים –
אבל
הוא רוצה בנכונות להקרבה,
במסירות
הנפש,
בנביא
שעושה את חשבון הדור והדורות,
ומתעלם
מחשבונו הפרטי;
מתרחק
ומתנתק מ'נתיבות
הצדיקים',
שדואגים
לנפשם ומפקירים את העולם,
את
העם ואת הארץ,
גם
אם יכסו אותם המים הזֵדונים –
כך
אני מבין את כוונת התורה בניסיון העקדה.
אינני
מוצא דרך לפרש את פרשת העקדה בלי הנכונות
למסירות נפש בלי חשבון,
… גם
אינני רואה דרך לפרש את מציאות חיינו בלי
אותה הנכונות עצמה.
לא,
חלילה,
שה'
חפץ
בקרבנות אדם –
אלא
שהוא בוחר באלו שמוכנים לסכן את עצמם,
ואף
את בניהם,
כדי
להבטיח את המשך דרכו של זרע אברהם ויצחק,
כפי
שהתגבש בעם ישראל לדורותיו.
… לא
אוכל להימנע מלומר את אשר על לבי:
ה'
בחר
באברהם ובזרעו בעבור מסירות הנפש,
שאיננה
מחפשת הצלה אישית,
אלא
ישועה לדור ולארץ,
בלא
חשבון אישי ומשפחתי.
הראויים
להושיע את ישראל,
שעל
ידם נתן ה'
לעמו
זכות עמידה בארץ ישראל בדור הזה,
אינם
הצדיקים התמימים (באמת!)
אשר
דואגים לעצמם,
אלא
אלה שמשליכים את נפשם מנגד;
יְתֵרים
עליהם אבות ואימהות,
שאינם
עוצרים בעד בניהם מללכת להושיע את ישראל
ביחידות הקרביות ביותר,
ובחזיתות
המסוכנות ביותר.
-
פתיחה–
למדנו באלול על השופר.
מה מזכיר השופר?
(עקדת יצחק).
באיזה עוד הזדמנויות אנו מזכירים את עקדת יצחק (בסליחות,בפיוט 'עת שערי רצון'
(העוקד והנעקד')
שמושר בר"ה בין שחרית ומוסף לפני תקיעת שופר,
בתפילת מוסף של ר"ה).
נראה כי עקדת יצחק הוא אירוע משמעותי מאד בתודעתנו.
אנו מזכירים את העקדה בכל פעם שרוצים לבקש רחמים.
ננסה להבין מה היה שם,
מה אנו לומדים על אברהם,
ומה ניתן ללמוד לימנו.
לאברהם אבינו 10
ניסיונות,
ועקדת יצחק היא הניסיון האחרון והקשה ביותר.
-
הפעם (לשם שינוי)
נתן לבנות ללמוד את פשט היחידה לבד ורק אח"כ נעבור עליו יחד,
נרחיב ונעמיק.
כל אחת מקבלת את הפרק מצולם ומשלימה בדף את ההסברים למילים המודגשות.(ע"פ הקשר/
ידע כללי /ורש"י)
-
משימה אפשרית בזוגות–אחת מספרת לשנייה את סיפור העקדה בלי להיעזר בדף,
והשומעת צריכה לעקוב בפסוקים ולתקן במידת הצורך.
מטרת המשימה היא לפתח מיומנות של הבנת רצף אירועים מתוך פסוקים ותשומת לב לפרטים. -
עוברים יחד על הדף,
ותוך כדי מרחיבים עוד רש"ים.
(בע"פ):
(כשהבנות מעלות שאלות מהותיות על הפרק רושמים אותם על הלוח+מי שאלה.
נתייחס בהמשך לשאלות.)
-
"
אַחַר
הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה"-
אחרי איזה דברים?
רד"ק–
אחרי הסיפור עם אבימלך, רש"י (פירוש שני) אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב -
" וְהָאֱלֹהִים
נִסָּה
אֶת
אַבְרָהָם"-
תזכורת על מטרת הניסיונות– לבחון את הבראה ולהניס אותו–
לרומם אותו, להעצים אותו– הניסיון הוא לטובת המנוסה. -
"הִנֵּנִי"-לשון ענוה ולשון זימון.
הנה אני,
מוכן למשימה. -
אֶת
בִּנְךָ
אֶת
יְחִידְךָ
אֲשֶׁר
אָהַבְתָּ
אֶת
יִצְחָק–
אמר לו שני בנים יש לי אמר לו את יחידך אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו אמר לו אשר אהבת אמר לו שניהם אני אוהב אמר לו את יצחק ולמה לא גילה לו מתחלה שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו ותטרף וכדי לחבב עליו את המצוה וליתן לו שכר על כל דבור ודבור -
אֶרֶץ
הַמֹּרִיָּה
–ירושלים וְהַעֲלֵהוּ
שָׁם
לְעֹלָה–
הקריבהו שם כקרבן.
להסביר על המולך–
עבודת האל דרך הקרבת ילדים הייתה מקובלת. -
וַיַּשְׁכֵּם–נזדרז למצווה
וַיַּחֲבֹשׁ–
העמיס את החמור,
הוא בעצמו
וַיִּקַּח
אֶת
שְׁנֵי
נְעָרָיו
אִתּוֹ–
אליעזר וישמעאל -
בַּיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי
–
למה איחר מלהראותו מיד כדי שלא יאמרו הממו וערבבו פתאום וטרד דעתו ואילו היה לו שהות להמלך אל לבו לא היה עושה
-
וַיִּשָּׂא
אַבְרָהָם
אֶת
עֵינָיו
וַיַּרְא
אֶת
הַמָּקוֹם
מֵרָחֹק–
איך הוא ידע שזה המקום?
ראה ענן קשור על ההר -
וַיֵּלְכוּ
שְׁנֵיהֶם
יַחְדָּו–
אברהם שהיה יודע שהולך לשחוט את בנו היה הולך ברצון ושמחה כיצחק שלא היה מרגיש בדבר -
אֱלֹהִים
יִרְאֶה
לּוֹ
הַשֶּׂה
לְעֹלָה
בְּנִי–
כלומר יראה ויבחר לו השה ואם אין שה לעולה בני -
וַיֵּלְכוּ
שְׁנֵיהֶם
יַחְדָּו ואע"פ שהבין יצחק שהוא הולך להשחט וילכו שניהם יחדו בלב שוה.
רד"ק–כלומר בלב אחד,
כי קיבל הכל מאהבה למסור נפשו לאל ולהקריבה לפניו.
-
דף
עבודה על הרש"ים -
נשאל–
איך
אברהם קיבל את הציווי?איך
התייחס לציווי? ניתן
לראות בפסוקים ביטויים לקושי של אברהם
לבצע את הציווי,
וביטויים
להתמסרותו המוחלטת של אברהם למלא רצון
ה'.
נצייר
על הלוח טבלה,
נבקש
נימוקים והוכחות ונשבץ אותם.
|
קושי |
התמסרות |
הוכחות מהכתובים:
|
|
-
(להעתיק
מהלוח את השאלה ואת הטבלה עם 3
נימוקים
לכל עמודה)
נסכם–
אין סתירה בין 2
הצדדים,
ודווקא השילוב של שתיהן מגלה את עצמת גדולתו של אברהם.
אילו היינו מסתפקים בגישה הראשונה,
היינו בתחושה כי אברהם הוא אדם מיוחד שניכן בקור רוח,
כאשר מדובר בציווי אלוקי.
מידת ההזדהות שלנו עם דמותו היתה מועטת יותר,
שכן זוהי תכונה הקרובה לתכונות המלאכים.
דווקא חשיפת רגשותיו הסמויים של אברהם,
מעצימה את גדולתו,
ומוכיחה את אנושיותו,
וכך מקבלת הכרעתו לבצע את הציווי האלוקי הערכה כפולה ומכופלת.
אברהם ניכן בלב אבהי,
וקושי הציווי יוצר אצלו תחושות של הדחקה,
ותקווה לביטול הגזרה,
אולם אברהם מתגבר על רגשות אלו,
ומפגין קור רוח וציות מוחלט בביצוע הצו האלוקי.
-
בשלב
זה ניתן לערוך דיון על דברים שאנו מקריבים
למענם,
ואפילו
מוסרים את הנפש.
-
פה המקום להציף את השאלות החשובות שודאי כבר עלו–
מה ניתן ללמוד מעקדת יצחק?
מה מנסה ה'
ללמד את אברהם?
איך יתכן שה'
רוצה שאברהם יקריב את יצחק??
ישנם גישות והסברים שונים לשאלות אלו.
לאחר שדיברנו על מסירות הנפש של אברהם,
נציף כיוון שונה ומשלים:
(לא
מצאתי דרך טובה להציג עמדה זו,
וגם
לא מקורות שבשפה מספיק פשוטה לכיתה ח'
מקדמת)
בעקדת יצחק אנו לומדים מסר חשוב על הדרך לעבוד את ה'.
מוקד העקדה הוא 'אל תשלח ידך אל הנער'.
עבודת ה'
הרצויה קוראת לנו למסור את הנפש כשיש צורך אך אנו נדרשים,
בשונה מעבודת המולך,
לחיות את עבודת ה',
ולא לפעול בניגוד למוסר הטבעי שלנו,
שהוא ביטוי לרצון ה'.
"אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם,
כי
אז
אינה
עוד
יראת
שמים
טהורה"
(הראי"ה
קוק,
מוסר
הקודש,
ראש
דבר כ"ז)
ניסיון מס'
10
פ
עקדת יצחק, דף מס' 1
רק כ"ב–
עקדת
יצחק
קראי
את הפסוקים ובארי את המילים המודגשות:
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם ____________
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
__________
ב וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
__________
ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.
__________, __________, __________
ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק.
__________
ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.
ו וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי
הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.
___________, ____________
ז וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי בְנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה.
__________
ח וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה בְּנִי וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו.
ט וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד
אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים.
__________, ___________
י וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ.
יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
יב וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה
________
כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ
אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי.
___________
יג וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז
בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו ______________
וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.____________
יד וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה.
טו וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם.
טז וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ.
__
יז כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו.
_____________
יח וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי.
_________
יט וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע.
ע
עקדת יצחק, דף מס' 2
קדת
יצחק–
העמקה
-
" וַיְהִי
אַחַר
הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם ".
לאיזה
דברים
מתכוון הפסוק ?
( פסוק
א'
, פירוש
שני ברש"י)
____________________
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
-
היעזרי בדברי
רש"י
לפס' ב'
והשלימי:
ה'
ציווה
את אברהם:"
קַח
נָא
אֶת
בִּנְךָ". אמר
אברהם: יש
לי __________,
"אֶת
יְחִידְךָ",אמר
אברהם–יצחק
הוא בנה היחיד של ______
וישמעאל
הוא בנה היחיד של ______".
הוסיף
הקב"ה: "אֲשֶׁר
אָהַבְתָּ"
, אמר
אברהם:
"_______________________". אמר
לו: "אֶת
יִצְחָק "
-
מדוע
לא אמר ה'
לאברהם
מיד את שמו של יצחק ?
___________________________________________________________________
-
מה
ציווה ה'
את
אברהם?______________________________________________ -
היכן נצטווה
לעשות זאת .פרטי._________________________________________ -
פס'
ג'-
אברהם
השכים בבוקר כדי
________________________________________ -
"וְלֶךְ
לְךָ
אֶל
אֶרֶץ
הַמֹּרִיָּה
…
וַיַּרְא
אֶת
הַמָּקוֹם
מֵרָחֹק "(פס'
ד')
כיצד
ידע אברהם שהגיע למקום ?
(רש"י
)________________________________
________________________________________________________________
-
" וַאֲנִי
וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה
וְנָשׁוּבָה
אֲלֵיכֶם"
– על
פי דברי אברהם לנעריו לשם מה הולכים הוא
ויצחק ?
___________________________________________________ -
הביטוי "וַיֵּלְכוּ
שְׁנֵיהֶם
יַחְדָּו"
מופיע
פעמיים.
(פס'
ו'
ופס'
ח').
בפעם
הראשונה,
לפני
שיצחק מבין מיהו הקורבן,
הכוונה
היא שאברהם הולך ברצון ובשמחה כמו
__________–
שאינו
יודע מה מצפה לו.
בפעם
השנייה,
בפסוק
ח' מודגש
שאף על פי ש_______
יודע
שהוא הקורבן–
הוא
מקבל זאת ב ________. והם
הולכים יחדיו–בלב
אחד.
-
מתי
מבין יצחק שהוא המיועד לשמש כקרבן עולה
לה' ?
_____________________________________________________________ -
האם
יצחק ( שהיה
בן37 או 40 באותה
שעה!) שיתף
פעולה בלב שלם עם אביו ?
מנין
ניתן ללמוד זאת ?(
ח
ברש"י
)
______________________________________________
___________________________________________________________________
-
ר
גע
לפני שאברהם מבצע את הציווי,
קורא
אליו מלאך ואומר:
(פס'
י"ב)
"אל
__________________________ואל_________________________
כי______________________________________________________"
אברהם
רואה _________
שנאחז
בסבך בקרניו,
והוא
מעלה אותו לעולה במקום את ______.
ה'
מבטיח
שירבה את זרעו של אברהם כמו ______________
וכמו
החול שב___________
ושזרעו
ירש את הארץ מיד ___________.