בראשית טז' עינוי הגר ובריחתה מפני שרי
בס"ד
מחשבות ,הרהורים ופירושים מפי סופרים ומפי ספרים :חגי לב – מעלות
וש ָמה ָהגָר":
ָל ָדה לֹו ְו ָלה ִש ְפ ָחה ִמ ְצ ִרית ְ
ַאב ָרם לֹא י ְ
ְש ַרי ֵא ֶשת ְ
"ו ָ
*
פסוק זה הינו מצג של הפרק שלפנינו:
עלינו לעצור ולייחד זמן (גם בכיתה )…להקדים ולהסביר את המציאות הראלית החבויה מאחורי פסוק זה.1
הנוהג שבעולם הוא שאישה מכניסה עם נישואיה שפחה לבית בעלה ,ושפחה זו ממלאה חלק מחובות הבית המוטלות על גברתה.2
פעמים שהייתה מוסרת הגבירה את השפחה לבעלה כדי שתלד בן ,וכך תיבנה ממנה גבירתה.3
וש ָמה ָהגָר":
ָל ָדה לֹו וְ ָלה ִׁש ְפ ָחה ִׁמ ְצ ִׁרית ְ
ַאב ָרם לֹא י ְ
ְש ַרי ֵא ֶשת ְ
"(א) ו ָ
* פסוק זה הינו גם המשך ישיר למסופר בפרק טו' פסוקים א-ז.4
ֹאמר
ַאב ָרם ָאנ ִֹׁכי ָמגֵן ָל ְך ְש ָכ ְר ָך ַה ְר ֵבה ְמאֹד( :ב) ַוט ֶּ
ירא ְ
ַאב ָרם ַב ַמ ֲחזֶּה ֵלאמֹר ַאל ִׁת ָ
ַאחר ַה ְד ָב ִׁרים ָה ֵא ֶּלה ָהיָה ְד ַבר ה' ֶּאל ְ
"(א) ַ
ָרע וְ ִׁהנֵה
ָת ָתה ז ַ
ַאב ָרם ֵהן ִלי לֹא נ ַ
ֹאמר ְ
יעזֶּר( :ג) ַוט ֶּ
יתי הוא ַד ֶּמ ֶּשק ֱא ִׁל ֶּ
ובן ֶּמ ֶּשק ֵב ִׁ
ירי ֶּ
ֲר ִׁ
הֹול ְך ע ִׁ
ַאב ָרם ֲאדֹנָי ה' ַמה ִת ֶתן ִלי וְ ָאנ ִֹׁכי ֵ
ְ
יך
ֵצא ִמ ֵם ֶע ָ
יר ְש ָך זֶה ִכי ִאם ֲא ֶשר י ֵ
(ד) וְ ִׁהנֵה ְד ַבר ה' ֵא ָליו ֵלאמֹר לֹא ִי ָ
יֹורש א ִֹׁתי:
יתי ֵ
ֶּבן ֵב ִׁ
ַר ֶע ָך:
ֹאמר לֹו כֹה ִי ְהיֶה ז ְ
תוכל ִׁל ְסעֹר א ָֹתם ַוט ֶּ
ּכֹוכ ִׁבים ִׁאם ַ
וספֹר ַה ָ
ֹאמר ַה ֶּבט נָא ַה ָש ַמיְ ָמה ְ
חוצה ַוט ֶּ
ַטֹוצא אֹתֹו ַה ָ
יר ֶש ָך( :ה) ו ֵ
הוא ִי ָ
ָארץ ַהזֹאת ְל ִׁר ְש ָתה" :
יך ֵמאור ַּכ ְש ִׁדים ָל ֶּתת ְל ָך ֶּאת ָה ֶּ
את ָ
הֹוצ ִׁ
ֹאמר ֵא ָליו ֲאנִׁ י ה' ֲא ֶּשר ֵ
ַח ְש ֶּב ָה לֹו ְצ ָד ָקה( :ז) ַוט ֶּ
(ו) וְ ֶּה ֱא ִׁמן ַבה' ַוט ְ
הכתוב אינו מפרט האם סיפר אברם לשרי על התגלות והבטחת ה' לזרע ממעיו אם לאו.
אך בכל אופן ,לאור הפסוקים לעיל ,מובנת יותר לשון פתיחת הפרק שלנו וברורה התנועה הנפשית ששרי נמצאת בה ,שהיא :הרצון העז
להעמיד זרע לאברהם .תנועה זו מביא את שרי להציע לאברהם את העצה הבאה:
ַאב ָרם ְלקֹול ָש ָרי":
אולי ִׁא ָבנֶּה ִׁמ ֶּמנָה וַטִׁ ְש ַמע ְ
ֲצ ַרנִׁ י ה' ִׁמ ֶּל ֶּדת בֹא נָא ֶאל ִש ְפ ָח ִתי ַ
ַאב ָרם ִׁהנֵה נָא ע ָ
ֹאמר ָש ַרי ֶּאל ְ
"(ב) ַות ֶּ
5
ֲצ ַר ִני ה' ִמ(=מ' השלילה) ֶל ֶדת"
שרה מתמודדת בגבורה ובקבלת הדין עם מצבה בהכריזה מחדִ " :המֵה נָא ע ָ
6
אולי ִא ָבנֶה ִמ ֶםמָה ".
ומאידך לא מתייאשת ומכריזה ג"כ "בֹא נָא ֶּאל ִׁש ְפ ָח ִׁתי" מפני שַ " …
"
אולי ִא ָבנֶה ִמ ֶםמָה " ניתן לפרשו בשני מובנים ( .ראה בהערות לדעת מקרא מקורות לכל אחד מהמובנים)
ַ
.1
אבנה ואזכה גם אי לילד משל עצמי.7
.2
בן זה יחשב כבני והוא יהיה הזרע שבא ממני(.רד"ק) ואכן אצל לאה ורחל מצאנו שהן הן קראו בשמות לבנים שנולדו לשפחותיהן!
(ספורנו)
כתוצאה מכך נפרש את המילה הראשונה בפסוק ג"כ בשני אופנים:
אולי ִׁא ָבנֶּה ִׁמ ֶּמנָה " :
" ַ
.1
.2
אולי אזכה לבן ברצות ה' עלי ואולי לא.
אולי אתרצה בבנה של הגר ואולי לא.8
1
מומלץ לקרוא את מאמרו של הרב סמט "ותענה שרי– האם חטאה שרה אמנו בעינוי הזה?" / http://www.etzion.org.il/vbm/archive
2
אמנם כאן ,דרשו חכמים שהגר נתנה לשרי בבית פרעה .ואם כן היא הכניסה אותה לבית אברם אחר נישואיה ,אך העיקרון המשפטי דומה.
3
בדומה לכך מצאנו גם אצל האמהות לאה ורחל שמסרו את זלפה ובלהה .אמנם אפשרות זו נשללה לאחר מתן תורה .בה הותרה השפחה הכנענית רק לעבד העברי
שנמכר בגניבתו ולא לבעל הבית בן החורין ! (ראה שמות כא')
4
פרק טו' פסוקים ח-כא המתארים את ברית בין הבתרים התרחשו עוד קודם הגעת אברם לארץ כנען( .עפ"י מסורת חז"ל) בין ובין כך ,אני מציע לראות בהם פסוקים
הנתונים בהסגר ואינם חלק מהספור הרציף של השתלשלות הארועים.
5
ש ַמע ְבקֹלָּה" שם
שרָה ְׁ
תֹאמר ֵאלֶׁי ָך ָ
ַ
שר
שרָי ":לעומת הפסוק בבראשית כא' " :כֹל ֲא ֶׁ
ַאברָם לְקֹול ָ
ִּש ַמע ְׁ
עצה דייקא ולא דרישה כפי שמשתמע מלשון הכתוב " :וַי ְׁ
לשון ציווי .וההבדל הוא באות השימוש המלווה את הפועל לְקֹולְ /בקֹול .
6
ָאחיו( ":דברים כה' ,ט) וכן בא מכך האבן שעליה יושבת
ִבנֶה ֶׁאת בֵית ִּ
ֲשר לֹא י ְ
ָאיש א ֶׁ
ָשה ל ִּ
ְָׁאמרָה ָככָה יֵע ֶׁ
ְׁתה ו ְׁ
ִּמתֹו ֵאלָיו ְׁלעֵינֵי ַהזְׁקֵנִּים …וְׁעָנ ָ
ְׁשה יְׁב ְׁ
השווה ל "וְׁנִּג ָ
ָאבָניִם ִּאם בֵן הוא( "…שמות א' ,טז)
יתן עַל ָה ְ
ְׁא ֶׁ
ִּברִּיֹות ור ִּ
ַיֹאמר ְׁביַלֶׁדְׁכֶׁן ֶׁאת ָהע ְׁ
היולדת " :ו ֶׁ
7
ומפורסמים מקרים רבים כיום של נשים עקרות שהרו ללדת לאחר אימוץ ילד לביתם.
ָען
ַאב ָרם ְב ֶּא ֶּרץ ְּכנ ַ
ַאב ָרם ֶּאת ָהגָר ַה ִׁמ ְצ ִׁרית ִש ְפ ָח ָתהִׁ ,מ ֵקץ ֶּע ֶּשר ָשנִׁ ים ְל ֶּש ֶּבת ְ
ַת ַקחָ 9ש ַרי ֵא ֶּשת ְ
"( ג) ו ִ
ַת ֵתן
וִ
ישה לֹו ְל ִא ָשה" :
ַאב ָרם ִׁא ָ
א ָֹתה ְל ְ
היוזמה היא רק של שרה .לא של אברהם .משלב התכנון ועד שלב הביצוע.
שרה מעלה את מעמדה של הגר משפחה לאשה בנתינתה לאברם!
אך לאחר מכן ,הדברים מתפתחים באופן לא חיובי מצידה של שרי:
ֶּיה:
ַת ַקל ְג ִׁב ְר ָתה ְב ֵעינ ָ
ַת ֶּרא ִּׁכי ָה ָר ָתה ו ֵ
ַת ַהר ו ֵ
"(ד) ַו ָטבֹא ֶּאל ָהגָר ו ַ
ֶיך":
ובינ ָ
יני ֵ
ֶּיה ִי ְשפֹט ה' ֵב ִ
ָא ַקל ְב ֵעינ ָ
ַת ֶּרא ִּׁכי ָה ָר ָתה ו ֵ
יק ָך ו ֵ
ָת ִׁתי ִׁש ְפ ָח ִׁתי ְב ֵח ֶּ
יך ָאנ ִֹׁכי נ ַ
ַאב ָרם ֲח ָמ ִׁסי ָע ֶּל ָ
ֹאמר ָש ַרי ֶאל ְ
(ה) ַות ֶ
טענתה של שרי היא לאברהם ,ולכאורה למה?
נראה שהדבר פשוט שהרי מהרגע ששרי שחררה את הגר מלהיות שפחתה ,רק אברהם יכול לעמוד מול הגר ולהעמידה על מקומה.
תשובת אברהם לטענת שרי היא החזרת הגר להיות שפחת שרי ,וכך שרי יכולה לחזור למעמדה ולהעמיד את הגר על מקומה.
המילים המנחות בעימוד הבא הבא ,כמדומני ,מבליטים את התהליך שמתרחש בין שרי להגר ובין הגר לבין עצמה: …
או במילים אחרות :הכינויים בפרשיה זו מסייעים לדעת מיהי הגבירה ומיהי השפחה בכל שלב:
שלב א' שרה משווה את מעמד הגר למעמדה כאשה!
לדת בֹא נָא ֶּאל
ֲצ ַרנִׁ י ה' מ ֶּ
ַאב ָרם ִׁהנֵה נָא ע ָ
ֹאמר ָש ַרי ֶּאל ְ
וש ָמה ָהגָר( :ב) ַות ֶּ
ָל ָדה לֹו וְ ָלה ִש ְפ ָחה ִמ ְצ ִרית ְ
ַאב ָרם לֹא י ְ
ְש ַרי ֵא ֶשת ְ
(א)ו ָ
ַאב ָרם ֶּאת ָהגָר ַה ִם ְצ ִרית ִש ְפ ָח ָתה ִׁמ ֵקץ ֶּע ֶּשר ָשנִׁ ים ְל ֶּש ֶּבת
ַת ַקח ָש ַרי ֵא ֶשת ְ
ַאב ָרם ְלקֹול ָש ָרי( :ג) ו ִׁ
אולי ִׁא ָבנֶּה ִׁמ ֶּמנָה וַטִׁ ְש ַמע ְ
ִש ְפ ָח ִתי ַ
ישה לֹו ְל ִא ָשה:
ַאב ָרם ִׁא ָ
ַת ֵתן א ָֹתה ְל ְ
ָען ו ִ
ַאב ָרם ְב ֶּא ֶּרץ ְּכנ ַ
ְ
שלב ב' התורה מדגישה ששרה היא גם הגבירה ולא רק אשה !
יק ָך
ָת ִׁתי ִש ְפ ָח ִתי ְב ֵח ֶּ
יך ָאנ ִֹׁכי נ ַ
ַאב ָרם ֲח ָמ ִׁסי ָע ֶּל ָ
ֹאמר ָש ַרי ֶּאל ְ
ֶּיה( :ה) ַות ֶּ
ַת ַקל ְג ִב ְר ָתה ְב ֵעינ ָ
ַת ֶּרא ִּׁכי ָה ָר ָתה ו ֵ
ַת ַהר ו ֵ
(ד) ַו ָטבֹא ֶּאל ָהגָר ו ַ
ֶּה ָש ַרי
ַת ַענ ָ
ֲשי ָלה ַהחֹוב ְב ֵעינָיִׁ ְך ו ְ
ָד ְך ע ִׁ
ַאב ָרם ֶּאל ָש ַרי ִׁהנֵה ִש ְפ ָח ֵת ְך ְבי ֵ
ֹאמר ְ
ֶּיך( :ו) ַוט ֶּ
ובינ ָ
ֶּיה יִׁ ְשעֹט ה' ֵבינִׁ י ֵ
ָא ַקל ְב ֵעינ ָ
ַת ֶּרא ִּׁכי ָה ָר ָתה ו ֵ
וֵ
ֹאמר ָהגָר ִש ְפ ַחת ָש ַרי ֵאי ִׁמזֶּה ָבאת וְ ָאנָה
ַאך ה' ַעל ֵעין ַה ַמיִׁ ם ַב ִׁמ ְד ָבר ַעל ָה ַעיִׁ ן ְב ֶּד ֶּר ְך שור( :ח) ַוט ַ
ֶּיה( :ז) וַטִׁ ְמ ָצָאה ַמ ְל ְ
ַת ְב ַרח ִׁמ ָענ ָ
ו ִׁ
יה… :
ָד ָ
שובי ֶּאל ְג ִב ְר ֵת ְך וְ ִׁה ְת ַענִׁ י ַת ַחת י ֶּ
ַאך ה' ִׁ
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
ֹאמר ִׁמ ְענֵי ָש ַרי ְג ִב ְר ִתי ָאנ ִֹׁכי ב ַֹר ַחת( :ט) ַוט ֶּ
ֵת ֵל ִׁכי ַות ֶּ
שלב ג' הגר חזרה וקיבלה את מרות שרה כגבירתה .ולכן דווקא עכשיו התורה מסירה ממנה את 'חרפת' כנויה של הגר 'שפחה'…
ַאב ָרם ֶּבן ְשמֹנִׁ ים ָשנָה וְ ֵשש ָשנִׁ ים ְב ֶּל ֶּדת ָהגָר ֶּאת
ָל ָדה ָהגָר יִׁ ְש ָמ ֵעאל( :טז) וְ ְ
ַאב ָרם ֶּשם ְבנֹו ֲא ֶּשר י ְ
ַאב ָרם ֵבן וַטִׁ ְק ָרא ְ
ַת ֶּלד ָהגָר ְל ְ
(טו) ו ֵ
ַאב ָרם:
יִׁ ְש ָמ ֵעאל ְל ְ
8
9
על קריאת הפסוקים באופן השני למדתי ממאמרו של הרב עזרא ביק בבית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון/.פרשות השבוע /פרשת לך לך.
ושנֵָאה" (דברים כב ) .וכאן שרה היא היוזמת את הליקוחין .השווה
ֶׁיה ְׁ
ובא ֵאל ָ
שה ָ
לשון קיחה נסוב פעמים רבות על ליקוחין של איש את אישה " כִּי יִּקַח אִּיש ִּא ָ
לשופטים יד' ,ב-ג .שם שמשון מבקש מהוריו שיקחו לו אשה מבנות פלישתים.
* אל לנו לשכוח שבעסקנו באבות האומה ,איננו עוסקים בדמויות שקנאה ומידות דומות חלילה הדריכו אותן.
שרה שותפה לאברהם בקריאה בשם ה' .ועל-כן היא חרדה להמשכיות הקריאה הזו ולרצון להיות חלק ממנה.
מטרתה של שרה בסיפור הנ"ל הוא להחזיר את הגר למעמדה הנכון והוא שפחה ולא גבירה !
לא הגר שבאה ממצרים תוכל לחנך לקריאה בשם ה' .דווקא שרה שהייתה אחיינית אברם ,נישאה לו ויחד איתן
הלכה מכוח האמונה בציווי האלוקי לארץ כמען .דווקא היא הגבירה ממנה צריך לבוא הזרע.
נספח :
בביאור הרקע הראלי לפסוקים אלו כותב הרב סמט במאמרו:
' כשהאישה נתנה את אמתה לבעלה ,לא פקעה בכך בעלותה על אמתה ,אולם בפועל נשתנה מעמד האמה עקב היותה אשת
בעל הבית ,והיא תפקדה בבית כאישה בת חורין .זאת ,כל עוד שוררים יחסים תקינים בינה לבין גברתה (שהרי כל מעמדה
החדש נועד לכך שגברתה "תיבנה ממנה").
אולם אם האמה "משווה עצמה לגברתה" עקב היותה אם ילדיו של בעל הבית ,כלומר :אם מצבה המשפחתי החדש ,העדיף
על פני זה של גברתה ,העביר אותה על דעתה והשכיח ממנה את מעמדה האמיתי עד שהיא רואה עצמה כגברת הבית -אז
מעמיד החוק הזה לרשות הגברת האמתית כלי (מוגבל) להתמודד עם מצב זה :היא רשאית להחזיר את אמתה למעמדה
הקודם בבית ,כשפחה בפועל' .
נראה שסיטואציה זו היא שעמדה ברקע כתיבת הפסוק הבא במשלי ל' ,כא-כג:
תחת שלוש רגזה ארץ
ותחת ארבע לא תוכל שאת:
תחת עבד כי ימלוך
ונבל כי ישבע לחם,
תחת שנואה כי תבעל
ושפחה כי תירש גברתה.
( נשים לב ! שהמקרה שלנו הוא הרביעי וממילא החמור מכולם! )
ֶּיה":
ַת ְב ַרח ִׁמ ָענ ָ
ֶּה ָש ַרי ו ִׁ
ַת ַענ ָ
ֲשי ָלה ַהחֹוב ְב ֵעינָיִׁ ְך ו ְ
ָד ְך ע ִ
ַאב ָרם ֶּאל ָש ַרי ִהמֵה ִש ְפ ָח ֵת ְך ְבי ֵ
ֹאמר ְ
"(ו) ַוט ֶּ
ועל כך כותב הרב סמט :
'שרי מתלוננת באזני אברם ,והוא מסכים עמה ….כלומר :אף שהיא ניתנה לי לאישה (ועל כן שרה אינה רוצה לעשות דבר
שלא ברשותו) הרי היא "שפחתך" ,ואת רשאית לנהוג בה בהתאם לכך'…
ֶיה":
ַת ְב ַרח ִמ ָפנ ָ
ֶה ָש ַרי ו ִ
ַת ַעמ ָ
ֲשי ָלה ַהחֹוב ְב ֵעינָיִׁ ְך ו ְ
ָד ְך ע ִׁ
ַאב ָרם ֶּאל ָש ַרי ִׁהנֵה ִׁש ְפ ָח ֵת ְך ְבי ֵ
ֹאמר ְ
"(ו) ַוט ֶּ
' העינוי לא היה אלא החזרת הגר לשעבודה ולמעמדה הקודם כשפחה.
שעבודו של בן חורין והפיכתו לעבד נקרא אף הוא 'עינוי' בלשון המקרא ,כנאמר (שמות א' ,יא-יב)" :וישימו עליו שרי מסים
למען ענתו בסבלתם… וכאשר יענו אתו…" ,וזאת עוד לפני הנאמר בהמשך ,בפסוק יג" :ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך".
הטעם לכך ברור :עצם שלילת החירות מן האדם ,אף אם אינה כרוכה בעבודת פרך ובייסורים פיזיים כל שהם ,היא עינוי,
בייחוד במובן הנפשי'.
אם בחלק הראשון של הסיפור הדמויות העיקריות הינם שרי ואברם כאשר הגר משמשת כדמות רקע לסיפור.
בפסוקים הבאים ,הגר הינה הדמות העיקרית שעומדת מול מלאך ה'.10
מצג
ַאך ה' ַעל ֵעין ַה ַמיִׁ ם ַב ִׁמ ְד ָבר
"(ז) וַטִׁ ְמ ָצָאה ַמ ְל ְ
ַעל ָה ַעיִׁ ן
ְב ֶּד ֶּר ְך שור":
דו שיח מלאך ה' – הגר
ֹאמר ָ :הגָרִ ,ש ְפ ַחת ָש ַרי ֵאי ִׁמזֶּה ָבאת וְ ָאנָה ֵת ֵל ִׁכי ?
"(ח) ַוי ַ
ֹאמר ִׁ :מ ְענֵי ָש ַרי ְג ִב ְר ִתי ָאנ ִֹׁכי ב ַֹר ַחת!"
ַות ֶ
* מלאך ה' בא לכאורה רק לפתוח בדברים עם הגר .11ואעפ"כ מיד בראשית דבריו עם הגר כבר נוקט הוא עמדה .
" ָהגָרִ ,ש ְפ ַחת ָש ַרי ֵאי ִׁמזֶּה ָבאת וְ ָאנָה ֵת ֵל ִׁכי ?"
קרי :הגר בפי המלאך הינה שפחת שרי !
והגר מקבלת ג"כ קביעה זו ללא עוררין ,ומשיבה :
"מ ְענֵי ָש ַרי ְג ִב ְר ִתי ָאנ ִֹׁכי ב ַֹר ַחת!"
ִׁ
* הגר נשאלה שתי שאלות אך השיבה ,לכאורה ,רק על אחת!
הגר השיבה על השאלה ֵאי ִׁמזֶּה ָבאת?' אך לא השיבה לשאלה ' :וְ ָאנָה ֵת ֵל ִׁכי ?'
יתכן לומר ,שמלאך ה' לא נתן לה להמשיך בתשובתה שרצתה להשיב.
אלא קטע דבריה ואמר 12מיד:
יה! " :
ָד ָ
שובי ֶאל ְג ִב ְר ֵת ְך וְ ִׁה ְת ַענִׁ י ַת ַחת י ֶּ
ַאך ה' ִ :
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
" ַוט ֶּ
יתכן אף לומר שביקשה הגר להמשיך למצרים ,לבית אביה .
ונראה שעל זה רומז הפסוק הכפול שבמצג שבראש עמוד זה:
ַאך ה' ַעל ֵעין ַה ַמיִׁ ם ַב ִׁמ ְד ָבר
"(ז) וַטִׁ ְמ ָצָאה ַמ ְל ְ
ַעל ָה ַעיִׁ ן
ְב ֶּד ֶּר ְך שור":
הגר בבריחתה משרי כיוונה ללכת אל המדבר .אך הגר כיוונה גם להמשיך ולרדת דרך שור המובילה מצרים !
10
חלוקה (ספרותית )…זו חשובה לא בשביל המומנטום הספרותי שלה .אלא כמסייעת ונותנת כלים לתלמיד 'לפרק' סיפור ארוך לפסקאות קצרות וללמוד לנתחם
פיסקה פיסקה לחוד ולאחר מכן ב'מבט על' מלמעלה .מיומנות שלענ"ד מחויבת בלימוד תנ"ך בכל גיל ,ואנו צריכים לבנות מדרג עד לרכישתה אצל התלמיד ואכמ"ל.
11
'איכה ?! 'אצל אדה"ר' .אי הבל אחיך' אצל קין .
12
אותו מלאך או מלאך אחר כדרשת חז"ל שמספר מלאכים דיברו כאן .ולענ"ד המלאך הראשון הוא הוא שפתח עימה בדברים וגם אמר לה את הדיבור הראשון שהכל
בכלל שליחות אחת היא.
חד -שיח מלאך ה' אל הגר
חד – השיח שלפנינו מתייחד בכך שאינו רק מונולוג ארוך.
אלא הדובר חוזר ופותח דבריו מספר פעמים בלי שהצד השני קטע את דבריו והפסיקם.
ַאך ה' '.
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
ואם כך ,נשאלת השאלה מדוע צריך להזכיר מספר פעמים רצוף ' ַוט ֶּ
תופעה ספרותית זו ,המכונה 'ויאמר ויאמר' מופיעה בתנ"ך בכמאה מופעים לערך…
ומכל מקום היא משאירה לנו מקום להתגדר ולפרש את שחבוי בין קפלי הפסוקים.
יה:
ָד ָ
שובי ֶּאל ְג ִׁב ְר ֵת ְך וְ ִׁה ְת ַענִׁ י ַת ַחת י ֶּ
ַאך ה' ִׁ :
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
(ט) ַוי ֶ
ַר ֵע ְך וְ לֹא יִׁ ָס ֵפר ֵמרֹב:
ַאר ֶּבה ֶּאת ז ְ
ַאך ה' ַ :ה ְר ָבה ְ
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
(י) ַוי ֶ
ָך ָה ָרה וְ י ַֹל ְד ְת ֵבן
ַאך ה'ִׁ :הנ ְ
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
(יא) ַוי ֶ
ֵך:
וְ ָק ָראת ְשמֹו יִׁ ְש ָמ ֵעאלִּׁ 13כי ָש ַמע ה' ֶּאל ָענְ י ְ
(יב)
ָאדם יָדֹו ַבּכֹל וְ יַד ּכֹל בֹו
וְ הוא יִׁ ְהיֶּה ֶּע ֶּרא ָ
וְ ַעל ְענֵי ָכל ֶּא ָחיו יִׁ ְשּכֹן:
נראה בפשטות שהגר שתקה לאחר כל אחד מהדיבורים ולא התרצתה לשוב עד הדיבור השלישי בו הובטח לה שהינה יולדת בן.
והבן הזה יהיה
14
ָאדם ' = אדם בן חורין ( .נראה שכך הבין האב"ע)
' ֶּע ֶּרא ָ
' יָדֹו ַבּכֹל וְ יַד ּכֹל בֹו '= עוסק במסחר( .ספורנו)
' ַעל ְענֵי ָכל ֶּא ָחיו יִׁ ְשּכֹן ' = נשיאות ושלטון.
ֳאי'
ַאתה ' ֵאל ר ִ
יה ָ
ַת ְק ָרא ֵשם ה' ַהד ֵֹבר ֵא ֶל ָ
(יג) ו ִ
ַאח ֵרי ר ִֹאי:
יתי ֲ
ָאמ ָרה ֲהגַם ֲהלֹם ָר ִא ִ
ִּׁכי ְ
(יד)
*
ַעל ֵּכן ָק ָרא ַל ְב ֵאר ְ ' :ב ֵאר ַל ַחי ר ִֹאי'
ובין ָב ֶּרד:
ִׁהנֵה ֵבין ָק ֵדש ֵ
מעניין הוא שהגר קוראת אמנם בשם.
קוראת בשם להתגלות ולמקום ההתגלות ,ובזה הולכת היא בדרכו של אברהם אדונה שהלך וקרא בשם 15בהליכתו בארץ כנען.
ָל ָדה ָהגָר יִׁ ְש ָמ ֵעאל:
ַאב ָרם ֶשם ְבנֹו ֲא ֶּשר י ְ
ַאב ָרם ֵבן ו ִַי ְק ָרא ְ
ַת ֶּלד ָהגָר ְל ְ
(טו) ו ֵ
אך נמנעת לקרוא בשם לבנה כפי שצוותה ודווקא אברהם עושה זאת.
ואלי משמעות דבר זה ,הוא רצונה שבן זה יחשב לבנו ממשיכו של אברהם.
ַאב ָרם:
ַאב ָרם ֶּבן ְשמֹנִׁ ים ָשנָה וְ ֵשש ָשנִׁ ים ְב ֶּל ֶּדת ָהגָר ֶּאת יִׁ ְש ָמ ֵעאל ְל ְ
(טז) וְ ְ
13
יש לציין שלקמן בפסוק טו אברהם הוא שקוראהו בשם זה ! ויש להתבונן מדוע הכתוב מציג זאת באופן הזה .קיאת שם בתנ"ך אינו דבר של מה בכך ואכמ"ל.
14
ראה במאמר הנ"ל של הרב סמט בביאור של הביטוי 'פרא אדם' ובסימוכין לכך.
15
שרְׁפון
ת ְׁ
ֵיהם ִּ
שר ֶׁ
ַא ֵ
ֵבֹתם ו ֲ
ְׁתם ֶׁאת ַמצ ָ
ְׁש ַבר ֶׁ
חֹתם ו ִּ
ְׁב ָ
ְׁתם ֶׁאת ִּמז ְׁ
ִּתצ ֶׁ
שם= פרסום .קריאה בשם בתורה למקומות עניינה פרסום האלוקות בא אתה מאמין .כדוגמת(" :ג) וְׁנ ַ
ש ְב ֵטיכֶם
לֹהיכֶם ִמכָל ִ
ִב ַחר ה' ֱא ֵ
שר י ְ
לֹהיכֶׁם(:ה) כִי ִאם ֶאל ַה ָמקֹום ֲא ֶ
ש ָמם ִמן ַה ָמקֹום ַההּוא(:ד) לֹא ַתעֲשון כֵן ַלה' ֱא ֵ
תם ֶאת ְ
ְא ַב ְד ֶ
יהם ְׁת ַגדֵעון ו ִ
לֹה ֶׁ
ְׁסילֵי ֱא ֵ
ָב ֵאש ופ ִּ
את ָש ָםה( ":דברים יב') ואכמ"ל .
ּוב ָ
ת ְדרְשּו ָ
ְשכְנֹו ִ
שם ל ִ
שמֹו ָ
לָׂשּום ֶאת ְ
העמקה
* 'מבט על ' בפרשיה זו חושף זוג מילים ומשפחות מילים מנחות ניגודיות ראיה/שמיעה
וכן מילים שונות בעלי מצלול דומה הנראה מכוון עינים /עינוי .16
יך ָאנ ִֹׁכי
ַאב ָרם ֲח ָמ ִׁסי ָע ֶּל ָ
ֹאמר ָש ַרי ֶּאל ְ
ֶיה( :ה) ַות ֶּ
ַת ַקל ְג ִׁב ְר ָתה ְב ֵעינ ָ
ַת ֶרא ִּׁכי ָה ָר ָתה ו ֵ
ַת ַהר ו ֵ
"(ד) ַו ָטבֹא ֶּאל ָהגָר ו ַ
ַאב ָרם ֶּאל ָש ַרי ִׁהנֵה
ֹאמר ְ
ֶּיך( :ו) ַוט ֶּ
ובינ ָ
ֶיה יִׁ ְשעֹט ה' ֵבינִׁי ֵ
ָא ַקל ְב ֵעינ ָ
ַת ֶרא ִּׁכי ָה ָר ָתה ו ֵ
יק ָך ו ֵ
ָת ִׁתי ִׁש ְפ ָח ִׁתי ְב ֵח ֶּ
נַ
ַאך ה' ַעל ֵעין ַה ַמיִׁ ם ַב ִׁמ ְד ָבר
ֶּיה( :ז) וַטִׁ ְמ ָצָאה ַמ ְל ְ
ַת ְב ַרח ִׁמ ָענ ָ
ֶה ָש ַרי ו ִׁ
ַת ַעמ ָ
ֲשי ָלה ַהחֹוב ְב ֵעינ ִָי ְך ו ְ
ָד ְך ע ִׁ
ִׁש ְפ ָח ֵת ְך ְבי ֵ
ֹאמר ִׁמ ְענֵי ָש ַרי ְג ִׁב ְר ִׁתי ָאנ ִֹׁכי
ֹאמר ָהגָר ִׁש ְפ ַחת ָש ַרי ֵאי ִׁמזֶּה ָבאת וְ ָאנָה ֵת ֵל ִׁכי ַות ֶּ
ַעל ָה ַע ִין ְב ֶּד ֶּר ְך שור( :ח) ַוי ַ
ַאר ֶּבה
ַאך ה' ַה ְר ָבה ְ
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
יה( :י) ַוי ֶ
ָד ָ
שובי ֶּאל ְג ִׁב ְר ֵת ְך וְ ִׁה ְת ַענִׁ י ַת ַחת י ֶּ
ַאך יה' ִׁ
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
ב ַֹר ַחת( :ט) ַוי ֶ
ָך ָה ָרה וְ י ַֹל ְד ְת ֵבן וְ ָק ָראת ְשמֹו ִי ְש ָמ ֵעאל ִּׁכי ָש ַמע ה' ֶּאל
ַאך ה' ִׁהנ ְ
ֹאמר ָלה ַמ ְל ְ
ַר ֵע ְך וְ לֹא יִׁ ָס ֵפר ֵמרֹב( :יא) ַוי ֶ
ֶּאת ז ְ
יה
ַת ְק ָרא ֵשם ה' ַהד ֵֹבר ֵא ֶּל ָ
ָאדם יָדֹו ַבּכֹל וְ יַד ּכֹל בֹו וְ ַעל ְענֵי ָכל ֶּא ָחיו יִׁ ְשּכֹן( :יג) ו ִ
ָע ְניֵךְ( :יב) וְ הוא יִׁ ְהיֶּה ֶּע ֶּרא ָ
ובין
ַאח ֵרי ר ִֹאי( :יד) ַעל ֵּכן ָק ָרא ַל ְב ֵאר ְב ֵאר ַל ַחי ר ִֹאי ִׁהנֵה ֵבין ָק ֵדש ֵ
יתי ֲ
ָאמ ָרה ֲהגַם ֲהלֹם ָר ִא ִ
ֳאי ִּׁכי ְ
ַאתה ֵאל ר ִ
ָ
ַאב ָרם ֶּבן ְשמֹנִׁ ים ָשנָה
ָל ָדה ָהגָר יִ ְש ָמ ֵעאל( :טז) וְ ְ
ַאב ָרם ֶּשם ְבנֹו ֲא ֶּשר י ְ
ַאב ָרם ֵבן וַטִׁ ְק ָרא ְ
ַת ֶּלד ָהגָר ְל ְ
ָב ֶּרד( :טו) ו ֵ
ַאב ָרם":
וְ ֵשש ָשנִׁ ים ְב ֶּל ֶּדת ָהגָר ֶּאת ִי ְש ָמ ֵעאל ְל ְ
ֳאי"!
ַאתה ֵאל ר ִ
יה ָ
ַת ְק ָרא ֵשם ה' ַהד ֵֹבר ֵא ֶּל ָ
* המשתמע מכך ,הגר תרגמה את ההתגלות האלוקית בערוץ הראיה .ועל כן" :ו ִ
אע"פ שבפועל ההתגלות אליה הייתה בערוץ השמיעה בלבד,
ועל כן " :וְ ָק ָראת ְשמֹו ִי ְש ָמ ֵעאל ִּׁכי ָש ַמע ה' ֶּאל ָע ְניֵךְ" :
קרי :הגר סברה שהאלוקים בחר בבנה להיות הממשיך של אברהם ואין זה כך שהרי "ביצחק יקרא לך זרע".
מגדיר את הדברים יפה הרב יונתן גרוסמן במאמרו:17
"פועל הראייה מבטא לעיתים במקרא בחירה באדם מסוים .כביכול 'ראיה סלקטיוית' הבוחנת אחד על פני אחרים…18
ַח ָדו ( ":בראשית פרק כב' ,ח )
ֵיהם י ְ
ֵלכו ְשנ ֶּ
ַאב ָר ָהם ֱאל ִֹׁהים יִׁ ְר ֶּאה לֹו ַה ֶּשה ְלע ָֹלה ְבנִׁ י ַוט ְ
ֹאמר ְ
כך גם כשאמר אברהם ליצחק בנו ַ ":וט ֶּ
אין מדובר רק בראיה טכנית אלא בבחירה [יראה ויבחר לו השה -רש"י במקום] ועל שום ראיה זו קורא אברהם שם למקום "ה'
יראה" (בראשית כב' ,יד) וכדברי רש"י במקום" :ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קרבנות"
16
להרחבה על ראיה לעומת שמיעה זוג מנחה ניגודי במקר א ראה מאמרו של הרב יונתן גרוסמן בבית המדרש הוירטואלי של הר עציון /שעורים בתנ"ך /שעורי בדרכי
העיצוב המקראי /שעור מס.41 .
17
ראה לעיל הערה 41
18
ְׁבנָיו לִּי ֶׁמלֶׁך" ( שמ"א טז' ,א ) הוראת הפועל 'ראיתי' בהקשר זה היא
יתי ב ָ
ָא ִּ
ַח ִּמי כִּי ר ִּ
ִּשי בֵית ַהל ְׁ
ָח ָך ֶׁאל י ַ
של ֲ
ֵך ֶׁא ְׁ
ש ֶׁמן וְׁל ְׁ
ְׁנ ָך ֶׁ
כך למשל ,אומר ה' לשמואל ַ " :מלֵא קַרְׁ
'בחרתי'.