נושא:
בראשית פרק ל"ד:
מעשה דינה
מחבר:
מירב קוינט
כיתה:
חט"ב
פרק ל"ד:
מעשה דינה
פסוקים א' –
ז'
: אונס דינה והתגובות על המעשה
שכם החיוי מבצע מעשה מזעזע בדינה. לאחר המעשה הוא ממשיך להחזיק אותה בביתו ומעוניין להתחתן איתה.
התגובות:
1. יעקב מחריש.
2. האחים מתעצבים וכועסים מאד.
פסוקים ח' –
י"ב:
הצעת חמור ושכם
משפחת יעקב יהפכו להיות אזרחים ויתאחדו עם תושביה בקשרי חיתון וכלכלה ובתמורה יאפשרו לשכם התחתן עם דינה.
שאלה:
מה תהיה תגובת יעקב והאחים? צריך לזכור שדינה היא בת ערובה שם, כיצד יחלצו אותה?
פסוקים י"ג–
י"ט:
התנאי של בני יעקב
האחים מסכימים להצעה של שכם בתנאי ששכם משפחתו וכל עירם יעשו ברית מילה. חמור ושכם מקבלים מיד את התנאי.
שאלה:
מה מטרת התנאי? האם באמת האחים מסכימים ששכם יתחתן עם דינה בתמורה לברית?
פסוקים כ' –
כ"ד:
הצעת חמור ושכם לאנשי עירם
שכם וחמור משכנעים את אנשי עירם להתאחד עם משפחת יעקב בתמורה לברית המילה. אנשי העיר משתכנעים ומלים את עצמם.
(אפשר להראות לבנות בע"פ את ההבדל בין שתי ההצעות ואת הפוליטיקה הממולחת בהם נוקטים חמור ושכם)
פסוקים כ"ה – ל"א:
סוף הסיפור
1.
שמעון ולוי מגיעם לעיר ביום השלישי של המילה, הורגים כל זכר בעיר ומחלצים את דינה.
2. בני יעקב לוקחים את השלל.
3.
יעקב כועס על מעשה שמעון ולוי והם משיבים לו.
מדוע
יעקב כועס על שמעון ולוי?
רמב"ן
לפס'
י"ג
"במרמה":
ויש
כאן שאלה,
שהדבר
נראה כי ברצון אביה (יעקב) ובעצתו
ענו,
כי
לפניו היו,
והוא
היודע מענם כי במרמה ידברו,
ואם
כן למה כעס?
ועוד:
שלא
יתכן שיהיה רצונו להשיא בתו לכנעני אשר
טמא אותה! והנה,
כל
האחים ענו המענה הזה במרמה,
ושמעון
ולוי לבדם עשו המעשה,
והאב
ארר אפם להם לבדם.
והתשובה, כי
המרמה היתה באמרם להמול להם כל זכר,
כי
חשבו שלא יעשו כן בני העיר,
ואם
אולי ישמעו לנשיאם ויהיו כלם נמולים –
יבואו
ביום השלישי בהיותם כואבים ויקחו
את בתם מבית שכם,
וזאת
עצת כל האחים וברשות אביהם;
ואיל
שמעון
ולוי רצו להנקם
מהם,
והרגו
כל אנשי העיר..
ויתכן
שהיה הכעס ליעקב,
שארר
אפם על שהרגו אנשי העיר אשר לא חטאו לו,
והראוי
להם שיהרגו שכם לבדו,
וזהו
מה שאמר הכתוב "ויענו
בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה
וידברו אשר טמא את דינה אחותם",
כי
כולם הסכימו לדבר לו במרמה,
בעבור
הנבלה שעשה להם.
בשלב הזה של השיעור ניתן לבנות לשאול שאלות. נשיב תשובות דרך שתי התייחסויות.
שאלות מנחות לקטע.
-
מה היתה הרמאות בתשובתם של בני יעקב לחמור? מה היתה כוונתם האמיתית בעניין המילה?
-
מה היתה כוונתם של שמעון ולוי, בשונה משאר האחים?
-
מה סבר יעקב שכן צריך לעשות?
-
לסיכום–
מדוע כעס יעקב על שמעון ולוי?
הרמב"ן י"ג:
האחים מציבים את תנאי המילה כדי ששכם וחמור לא יסכימו לתנאי ואז ישחררו את דינה.
("במרמה").
אם כן יקבלו את התנאי הם יחדרו ביום השלישי לעיר על מנת חלץ את דינה.
מטרתם של שמעון ולוי הא היא להינקם בעיר ולכן הרגו את כל אנשיה ועל זה כועס יעקב.
מהר"ל:
יעקב מתייחס למשפחתו כמשפחה.
("והחריש יעקב")
בניו מתייחסים למשפחתם כעם. ("כי נבלה עשה בישראל")
לדעת יעקב הפגיעה היא פגיעה פרטית ולכן צריך לפגוע רק באנשים הפוגעים (שכם וחמור)
לדעת הבנים הפגיעה היא לאומית ולכן זו עילה למלחמה בין שני העמים: ישראל וחיוי. במלחמה הורגים "כל זכר" (אפשר לתת דוגמא ממלחמת לבנון השנייה – יצאנו למלחמה בגלל חטיפת גולדווסר ורגב ולא ניסינו להרוג רק את החוטפים)