בראשית פרק מד, פרשת הגביע ונאום יהודה (דף מספר 12)

אוגוסט 2, 2026 · מאת דומיניץ יהודה · דפי עבודה

נושא:
בראשית
פרק מד,
פרשת
הגביע ונאום יהודה (דף מספר 12)

מחבר:
יהודה דומיניץ

כיתה:
יא

ב

דף מספר 12

ראשית פרק מד פרשת
הגביע ונאום יהודה

פסוקים א' –
יז'__________________________________________________________

פסוקים יח' – סוף
הפרק
____________________________________________________

אברבנאל:

על כל הניסיון שעשה יוסף לאחיו בעלילת המרגלים,
עוד נשאר ספק בלבו,
האם היה להם אהבה עם בנימין,
או אם היו עדיין שונאים את בני רחל אמו.
ולכן רצה להביא את בנימין בפרט בניסיון הגביע ולראות אם ישתדלו להצילו.

אבל חשב עם זה,
אולי יחשבו אחיו שיהיה אמת שבנימין גנב את הגביע,
כמו שרחל גנבה את התרפים לאביה,
ואולי מפני זה יאמרו 'הנפש החוטאת היא תמות'
ואל ידרשו בעדו,
בכל כוחם,
לא לשנאתם אותו,
כי אם לבושתם מרוע המעשה.
הנה מפני זה צווה יוסף להשיב עם הגביע כסף שברו וכן כספיהם של כולם,
שבזה יכירו הם,
שלא הייתה אשמת בנימין ורשעתו,
כי אם עלילת האדון,
ובידיעתם זו,
אם יחמלו עליו וישתדלו להוציאו מעבדותו,
יודע שהם אוהבים אותו ויהיו בעיני יוסף בעלי תשובה גמורים וייטיב עימהם כמו שעשה.

  1. מדוע יוסף מעמיד את האחים בנסיון הגביע?
    _______________________________________________________

  2. מדוע יוסף ציווה להחזיר להם את כספם?__________________________________________________________

רמב"ם,
הלכות

תשובה
פרק
ב:

איזו היא תשובה
גמורה

זה
שבא לידו דבר שעבר בו,
ואפשר
בידו לעשות,
ופירש
ולא עשה מפני התשובה,
לא
מיראה ולא מכישלון כוח.

  1. הסבר בלשונך מהי
    תשובה גמורה
    ?
    ______________________________________________________________

לימוד מיומנות קל
וחומר

  1. מהו קל
    וחומר
    ?_______________________________________________________________________________

    1. עיין בפסוקים ו' וז'
      ובדברי רש"י
      שם
      . ה'קל'
      בדברי
      האחים
      ____________________________________________
      ה'חומר'
      בדברי
      האחים
      ____________________________________________________________________

    2. מה רוצים האחים להוכיח בטיעון
      זה
      ?_________________________________________________________

  2. עיין בפסוקים יב' יג'
    האם הכתוב מזכיר עימות בין
    האחים
    ? _____ מה עובדה זו
    מלמדת אותנו
    ?_______________________

  3. עיין בפסוק טז. מי
    מראה מנהיגות
    ?____________________.

  4. הָאֱלֹקים
    מָצָא
    אֶת
    עֲוֹן
    עֲבָדֶיךָ 
    ועיין בספורנו – לאיזה עוון יהודה מתייחס
    בדבריו
    ?_________________________________

  5. עיין בפרק מב (אותו
    למדנו לאחרונה
    ) היכן עוד
    מצאנו דברי חרטה וחשבון נפש של
    האחים
    ?____________________________

_______________________________________________________________________________________________

  1. יהודה עומד במצב בלתי אפשרי
    מול המשנה למלך שמבקש
    לקחת את אחיו
    בנימין
    לעבד
    . יהודה זוכר את הערבות
    שנטל על עצמו
    .

אם אתה היית עומד מול יוסף
באילו דרכים היית מנסה לשכנע אות
?מה
היית אומר לו
?

_______________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________________________

פסוקים יח' – סוף הפרק נאום יהודה

יח) וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה:

(יטאֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח:

(כ) וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ:

(כא) וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו:

(כב) וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹנִי לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת:

(כג) וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי:

(כד) וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי:

(כה) וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל:

(כו) וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ:

(כז)
וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי:

(כח) וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה:

(כט)
וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה:

(ל) וְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ:

(לא) וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה:

(לב)
כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים:

(לג) וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו:

(לד) כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי:

  1. סמן במרקר אדום את כל הביטויים המעוררים רחמים ובמרקר ירוק את כל הביטויים המזכירים חנופה.

  2. כיצד מכונה כאן בנימין?בן כמה היה בנימין באותה תקופה. כמה ילדים היו לו לפי רש"י באותה תקופה?

_______________________________________________________________________________________________

_______________________________________________________________________________________________

  1. מהי המילים שחוזרות על עצמן ?________________________________________________________________

  2. מה זה מלמד אותנו?__________________________________________________________________________

בנאום יש שימוש רב במילים היוצרות אווירה של כבוד
וחנופה 
(13
פעמים
 לשון
עבד7
פעמים לשון

אדוני), לצד מילים וכינויים המעוררים רחמים (כינויים של בני משפחה,
וביניהם 
14
פעמים

לשון אב,
בן,
קטן.
). 

 

ואולם,
חז"ל ם מצאו רמזים בסגנון הכתובים לכך שהייתה לו גם מגמה תקיפה יותר:

בראשית רבה פרשת ויגש צג,
ו:

ר'
יהודה
אומרהגשה
למלחמה 
'ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה'
(
דב"א
יט).

ר'
נחמיה
אמר הגשה
לפיוס  מד"א[כמו שנאמר]'ויגשו בני יהודה אל יהושע'
(
יהושע
יד).

רבנן אמרי הגשה
לתפלה
,
המד"א
'ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה'
אלהי
אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל וגו'(מלכים א יח).

ר"א פשט לה אם
למלחמה
אני
בא,
אם

לפיוס
אני
בא,
אם

לתפלה
אני
בא.

חז"ל מצאו  הוכחות מן הכתובים ,
לכך
שהמילה 'נ.ג.ש.'
מופיעה
בהקשר של מלחמה,
פיוס
ותפילה ויהודה מוכן לכל אלו

להעמקה:
דברי החכמים מזכירים את הכנותיו של יעקב למפגש עם עשיו דורון,
תפילה
ומלחמה

הערה למורה:
לצערנו
לא נלמד השנה את המפגש בין יעקב לעשיו,
זו
הזדמנות לחזור לפרק לב ולקרוא שם את רש"י על פסוק ט'.

בדרך זו מפרש רש"י את תחילת פסוק י"ח

 (יח)
וַיִּגַּשׁ
אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה 

רש"י (שם):

ויגש אליו וגו'. דבר
באזני
אדני 

יכנסו
דברי באזניך:

ואל
יחר
אפך
– מכאן
אתה
למד
שדבר
אליו
קשות
 

כיצד מוכיח רש"י מן הכתובים שדיבר קשות

 

הערה למורה:
'
דבור'
בלשון
התורה הוא דבר קשה בניגוד ל'אמירה'

ורש"י מביא לכך הוכחה מבראשית פרק מ"ב:  

רש"י שמות פרק לב פסוק ז

וידבר 
לשון קושי הוא,
כמו
(בראשית מב זוידבר אתם קשות:

תוכן הנאום:

מבחינת תוכנו נחלק הנאום לשלושה חלקים:

א.     
פסוקים יטכג:
חזרה על דברים הידועים ליוסף

ב.     
פסוקים כדלב:
סיפור הדברים שהתרחשו בבית יעקב,
ואינם ידועים ליוסף

ג.      
פסוקים לגלד:
הצעתו של יהודה לקבל את עונשו של בנימין

 

ע"פ נחמה ליבוביץ,
ניתן
לחלק בדרך נוספת:

יטכט:
אירועי העבר

ללב:
העתיד (מה יקרה אילו…)-
מסקנת אירועי העבר

לגלד:הצעת יהודה

 

בשתי החלוקות,
מילת
המעבר היא "ועתה"

 

נחמה לייבוביץ מנתחת את תוכן הנאום ומטעימה בנוגע לחלקו הראשון כך:

לכאורה אין זה אלא סיפור העובדות
למה על יהודה להזכיר ליוסף את הידוע לו יפה?
ומיד ניווכח שאין בזה אלא זעקת המרגיש בהתעללות,
טענת החף מפשע הרוצה לומר,
כי פחים נטמנו לרגליו ואין הוא מעז לומר זאת בגלוי….

כא וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו:

וכי אמר יוסף מילים אלה?
ומה כוונתם?
ושוב נראה כאן כעין טענה ותביעה מוסתרת
(
עיונים בספר בראשית,
עמ'
345)

 

מומלץ לעיין בדבריה בשלמות (שם,
עמ'348-344
). 

 

נעמוד על התכנים המרכזיים בעלי המשמעות:

  • תכנים
    הקשורים
    לחנופה
    וכבוד
    למלכות
    :
    יהודה לא מזכיר את האשמת הריגול ודבר המאסר בכדי לשמור על כבודו של השליט המצרי ולא לעורר את רוגזו

  • תכנים
    שמטרתם
    לעורר
    רחמים
    :
    "
    וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ
    אָבִי אֵלֵינוּ אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם
    יָלְדָה
    לִּי
    אִשְׁתִּי 
    :וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וָאֹמַר אַךְ טָרֹף טֹרָף וְלֹא
    רְאִיתִיו
    עַד
    הֵנָּה
    :
    וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם
    אֶת
    שֵׂיבָתִי
    בְּרָעָה
    שְׁאֹלָה
    "
    (
    פסוקים כזכטשיחה מרגשת זאת לא שמענו במפורש מפי יעקב אבינו,
    וכפי
    שכותבת נחמה לייבוביץ'
    כנראה
    לא נאמרה מעולם ("וכי במעמד עשרת בניו בני לאה בני זלפה ובני בלהה יאמר:
    '
    אתם
    ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי'?
    אשתי
    האחת,
    האמיתית,
    האהובה?
    האם
    לא נענש דיו על אשר אהב את יוסף מכל אחיו?",
    שם,
    עמ'
    347-346
    ).

  • תכנים
    תקיפים
    דברי האשמה מרומזים
    מדוע
    היה חשוב לך לברר פרטים על המשפחה?
     (
    רש"י בפסוק יט:
    " '
    אדני
    שאל את עבדיו'
    מתחלה
    בעלילה באת עלינו,
    למה
    היה לך לשאול כל אלה,
    בתך
    היינו מבקשים?
    או
    אחותנו אתה מבקש?
    ואף
    על פי כן 'ונאמר אל אדוני',
    לא
    כחדנו ממך דבר");
    יהודה מזכיר ליוסף,
    מה
    שלא נזכר במפורש בכתוב,
    שהבטיח
    לשמור על בנימין 
    (
    פסוק כא:
    "
    וַתֹּאמֶר
    אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה
    עֵינִי
    עָלָיו")
    וכי זו שמירה?!

 להעמקה:

 

בראשית רבה פרשת ויגש פרשה צג

א"רחייא בר אבא כל הדברים שאת קורא,
שדיבר
יהודה ליוסף בפני אחיו,
עד
שאת מגיע 'ולא יכול יוסף להתאפק',
היה
בהם פיוס ליוסף,
ופיוס
לאחיו,
ופיוס
לבנימין.

פיוס
ליוסף
,
לומר ראו היך הוא נותן נפשו על בניה של רחל.פיוס
לאחיו
,
לומר ראו היאך הוא נותן נפשו על אחיו.
פיוס
לבנימין
,אמר לו כשם שנתתי נפשי עליך כך אני נותן נפשי על אחיך.

המדרש הזה מדגיש את המגמה הפייסנית שבנאום

⬇ הורדת הקובץ (Word)