נושא:
בראשית,
פרשת ויצא:
דף פרשת שבוע
קהל היעד:
ילדי היסודי בממ"ד.
כותב:
יהודה רוזנברג
בס"ד
דף פרשת שבוע – פרשת ויצא.
שלום ילדים יקרים!
מה נלמד מפרשת השבוע?
האם עונש הוא דבר חיובי וטוב,
או דבר שלילי,
ורע?
מי אוהב לקבל עונש?
אני מאמין שאף לא אחד.
אבל מתברר לפעמים כי דווקא העונש הוא שעוזר לנו!
ילד משתולל,
נותן מכות,
צועק ומתרגז.
אנו מנסים להרגיע אותו,
שואלים אותו "למה אתה כל כך כועס?
מה קרה?"
אבל הוא כל כך מרוגז,
עד שאפילו לא יכול לענות.
ואז מגיע המבוגר (אבא,
אמא,
המורה או המנהלת)
וצועקים עליו,
תופסים אותו ביד חזק,
ולא נותנים לו לזוז.
ואם גם אז הילד לא נרגע,
אין ברירה,
צריך לפעמים לתת סטירה קטנה…
ואז למרבה ההפתעה,
הילד הנרגז …
נרגע.
לצערנו,
פעמים רבות טוב לנו,
ולא מתחשק לנו לעזוב את מה שאנחנו עושים,
גם אם יש דבר הרבה יותר חשוב לעשות עכשיו.
אבל למה להפסיק לשחק במחשב?
יש מחר מבחן?
לא נורא נלמד יותר מאוחר…
. ואז מגיע הערב,
אני עייף,אוכל ארוחת ערב,
וכל כך חבל,
אבל אני נרדם!
מגיע המבחן,
והציון לא כל כך משמח …
.
לפני המבחן הבא,
נותנת אמא (או אבא)
"אל תשחק,
לפני שתסיים ללמוד למבחן!".
הפעם,
כמובן הציון היה ממש מושלם.
גם בפרשת השבוע שלנו,
פרשת ויצא,
אנו פוגשים ביעקב אבינו המתחתן עם לאה ורחל,
ואחר כך מקבל את בלהה וזלפה,
ונולדים 12
השבטים.
לאחר לידתו של יוסף,
אומר יעקב ללבן שהוא רוצה לקחת את רחל ,
לאה,
הילדים והשפחות וללכת לישראל.
לבן לא אומר "לא!".
הוא מסכים,
הוא אפילו נחמד ואומר "נקבך שכרך עלי ואתנה"
– אתה יעקב עבדת כל כך קשה בשבילי,
אתה רוצה ללכת,
תגיד לי מה מגיע לך ממני.
פתאום יעקב לא מבקש כסף והולך.
הוא מציע ללבן להישאר ולעבוד וכל הכבשים ה"עקודים והנקודים"
יהיו ליעקב,
והלבנים ללבן.
לבן מקבל את ההצעה,
ויעקב לא חוזר לארץ ישראל.
רק כאשר הוא מרגיש שלבן מרוגז אליו,
וחושב שיעקב נעשה עשיר על חשבונו (על חשבון לבן),
הוא מפחד מלבן,
ואז הוא מחליט לברוח!
קשה מאוד לאמר זאת,
אבל כדאי ללמוד מיעקב,
יותר טוב לעשות מה שצריך לעשות,
לפני העונש שעלול להגיע (לעלות לארץ ישראל,
לפני שיפחד שלבן יעשה לו דברים רעים)…
חידון פרשת שבוע.
חידון בכפל משמעות (מילה עם שני הסברים).
-
האור שהולך ומגיע.
(כ"ח 10). -
עבר ועתיד באותה מילה,
רק השאלה איך אותה תקרא!
(כ"ח 21). -
הבטחה של שבעה ימים.
(כ"ט 27). -
עצרה,
ולא ישבה,
ולא שכבה.
(כ"ט 35). -
יעשה אותי זבל עם הרבה סבלנות.
(ל'
20). -
רימה ולקח בלי רשות.
(ל"א 19
–
20). -
ערמת אבנים בים.
(ל"א 46).
שבת שלום!
שלכם יהודה.