בס"ד
יאיר גול
כיתה ט אמית חצור
בבא בתרא דף ז–ח
גמרא ב"ב דף ז–ח–
שאלות חזרה למבחן
"כופין
אותו
לבנות
בית
שער
ודלת
לחצר"
-
מהו אותו בית שער ולשם מה בונים אותו?
ת.
בית שער הוא ביתן לשומר שיושב בפתח החצר ומרחיק את בני הרחוב מלהכנס ולהציץ בחצר.
ש.
את מי כופים ומדוע?
ת.
מכריחים את כל מי שגר בחצר לשלם על בניית בית השער,
כי כולם זקוקים לו
-
מה מקשה הגמרא מהסיפור של החסיד על דין המשנה?
ת.
הגמרא מקשה שבמשנה רואים שזה טוב לעשות בית שער לחצר,
ואילו בסיפור על החסיד שבנה בית שער ולכן אליהו לא התגלה אליו רואים שבית שער הוא דבר לא טוב שמונע מהעניים להכנס ולבקש צדקה.
-
מהם ארבעת התשובות לשאלת הגמרא?
(במבחן יספיק לדעת תשובה אחת)
ת.
1. בית שער מבפנים זה בסדר (כי אפשר לשמוע את העני שדופק על השער),
אך מבחוץ זה לא טוב.
2. בית שער בלי דלת–
טוב,
ואילו בית שער עם דלת–לא טוב.
3. בית שער בלי מנעול בדלת–
טוב,
ובלי מנעול–
לא טוב.
4. בית שער עם מנעול שניתן לפתוח מבחוץ–
טוב,
עם מנעול הנפתח מבפנים–
לא טוב.
ש.
באיזו חצר כופים לעשות בית שער לפי רשב"ג ולפי רבנן?
מדוע?
ת.
לפי רבן שמעון בן גמליאל–רק בחצר שליד רחוב ראשי שבה יש חשש שבני רשות הרבים יכנסו או יציצו
לפי חכמים–
בכל חצר,
גם הנמצאת ברחוב צדדי,
כי גם בה לפעמים יש עומס ואנשים עלולים להכנס לחצר.
"כופים
אותן
לבנות
לעיר
חומה
דלתים
ובריח"
ש.
את מי כופים לבנות בעיר חומה ומדוע?
ת.
כופים את כל בני העיר להשתתף בבנית החומה ושעריה ומנעוליה,
כי כולם זקוקים להגנה מפני אויבים וגנבים.
ש.
באיזו עיר כופים לעשות חומה לפי רשב"ג ולפי רבנן?
מדוע?
ת.
לפי רשב"ג–
רק בעיר הסמוכה לספר (לגבול)
שבה יש סכנה גדולה,
ולפי חכמים בכל הערים שגם לשם עלול האויב להגיע
"כשהן גובין לפי נפשות גובין או לפי שבח ממון גובין"
-
הסבר את הספק של הגמרא.
ת.
הגמרא שואלת האם כשגובים כסף לבניית החומה,
האם התשלום מתחלק לפי מספר הנפשות בכל בית (כי כל אחד מהם צריך הגנה),
או לפי כמות הכסף שיש לכל משפחה (כי הגנבים עלולים להגיע יותר לבית משפחה עם הרבה כסף)
ת.
מה עונה הגמרא?
ש.
שגובים לפי כמות הממון.
"איכא
דאמרי:
כשהם
גובים
לפי
שבח
ממון
או
לפי
קירוב
בתים
גובים?"
ש.
לפי השיטה השניה מה שאלת הגמרא?
ומה היא עונה?
ת.
האם גביית הכסף לבניית החומה מתחלקת לפי כמות הממון או לפי קרבת החומה,
ועונה רבי יוחנן שגובים לפי קרבת הבית והמשפחה לחומה (שאז הם יותר חשופים לסכנה).
ש.מה פירוש "רבנן
לא
בעי
נטירותא"?
ת.
הפירוש הוא שחכמים לא צריכים שמירה כלומר שתלמידי חכמים נשמרים ע"י התורה ולכן הם לא צריכים לשלם את הוצאות שמירת העיר כמו תשלום לחומה ולשומרים.
ש.
מהם שני הפסוקים מהם לומדים שחכמים לא צריכים שמירה?
ת.
1. "אספרם–
מחול ירבון"-
מעשיהם של ת"ח הם יותר מחול,
וכמן שחול מגן ממי הים כך תורתם מגינה עליהם.
2."אני חומה ושדי כמגדלות"-
ת"ח הם כמן המגדל שמעל החומה שודאי מגן על העיר ולא זקוק לשמירה.
ש.
מדוע רב נחמן בר יצחק אמר לרב הונא בר רב נחמן שהטיל מס על החכמים שהוא עבר על איסור מהתורה מהנביאים ומהכתובים?
ת.
מכיוון שבשלושתם יש מקורות לכך שאין להטיל מס על תמידי חכמים.
"כריא חדתא"
ש.
מה פירוש "רב פפא רמא כריא חדתא איתמי"?
ת.
הפירוש שרב פפא הטיל את הוצאות כריית באר המים שבעיר גם על משפחות של יתומים.
ש.
האם ת"ח צריכים להשתתף בהוצאות כריית הבור?
ת.
כן,
מכיוון שגם הם זקוקים לשימוש במים.
אבל אם בני העיר צריכים לחפור בעצמם–
פוטרים
ש.
מדוע רבי יהודה השיא פתח בהתחלה את מחסני התבואה רק לתלמידי חכמים?
ת.
מכיוון שלא רצה לתת לעמי הארץ , כי חשב שהם אשמים בבצורת,
כי "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ".
ש.
מדוע בסופו של דבר פתח לכולם את המחסנים?
ת.
מכיוון שרבי יונתן בן עמרם לא רצה להנות מכך שהוא תלמיד חכם וביקש מרבי שיפרנסו ככלב וכעורב,
והוא חשש שאולי עוד ת"ח מסתירים את עצמם ורעבים ללחם.
ש.
מה היה הסיפור של דמי כלילא בטבריה,
ומה המסר שלו.
הסיפור הוא : 1. המלך הטיל מס על אנשי טבריה למימון הכתר (כלילא)
שלו.
2. תושבי העיר איימו על רבי שאם תלמידי החכמים לא ישתתפו במס–
הם יברחו מהעיר.3.
רבי לא התיר להטיל את המס גם על הת"ח מכיוון שחשב שהפורענות של המס באה בגלל עמי הארץ,
כמו כל פורענות.
4. תושבי העיר מימשו את האיום וברחו חציים מהעיר ובאורח פלא ירד המס בחצי.
5. לאחר איום נוסף ברחו שאר אנשי העיר עמי הארץ,
וכשהאחרון ברח בוטל המס לגמרי.
המסר הוא דברי רבי"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ".