נשוא:
גמרא,
בבא מציעא כד עמוד ב:
מבנה מפורט של סוגיית רבי חנינא מצא גדי שחוט
מחבר:
אייל מימון
כיתה:
ה
בע"ה
מבנה מפורט של סוגיית רבי חנינא מצא גדי שחוט
תחום
התוכן:
כד:
ר'
חנינא
מצא
גדי
שחוט
–
עד
המשנה.
|
התהליך: |
בלשון |
בלשוננו: |
|
הסיפור |
ר' |
ר' |
|
בירור א – התר משום מציאה |
אמר רבי אמי: |
אמר רבי אמי: |
|
בירור ב – התר משום כשרות |
משום שחיטה כרבי חנניא בנו של רבי יוסי הגלילי, דתניא: הרי שאבדו לו גדייו ותרנגוליו והלך ומצאן שחוטין, ר' אמר רבי, נראין דברי רבי יהודה כשמצאן באשפה ודברי רבי חנניא בנו של רבי יוסי הגלילי כשמצאן בבית. |
מותר לו לאכול את הגדי כדברי רבי חנניא בנו של ר"י הגלילי, אמר רבי, |
|
נסיון ליישב מהסיפור את הספק החמישי בדברי רשב"א |
מדהתירוהו לו משום שחיטה רובא ישראל נינהו! שמעת מינה הלכה כר"ש בן אלעזר אפי' |
מכך שהתירו לר' |
|
דחיית נסיון היישוב |
אמר רבא: רוב כנענים ורוב טבחי ישראל. |
אמר רבא: |
|
סיפור שני |
רבי אמי אשכח פרגיות שחוטות בין טבריא לציפורי. אתא לקמיה דר' |
רבי אמי מצא גוזלים שחוטים בין טבריא לציפורי, |
|
סיפור שלישי |
רבי יצחק נפחא אשכח קיבורא דאזלי ביה אזלויי. אתא לקמיה דר' |
רבי יצחק הנפח מצא פקעות שטווים מהן רשתות ציד ודייג במקום שציידים מצויים. |
מלים
בארמית (בדוק במילון שלך והעתק לשם את המלים שאין לך):
-
טבחי
–
שוחטים. -
אשכח
–
מצא.
-
קיבורא
– פקעת. -
אזלויי
– טווים,
ציידים שעושים מכמורות.
(מלה יחידאית!)