נושא:
גמרא,
בבא מציעא,
דף כד עמוד א (גולש לב)מבנה מפורט התא שמע השני
מחבר:
אייל מימון
כתה:
ה
בע"ה
מבנה פרטי של נסיון הישוב השני בסוגית "וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר".
תחום
התוכן:
כד.
תא
שמע
מצא
בה
אבידה
–
כד:
ויהיב
בה
סימנא
ושקיל.
|
התהליך: |
בלשון הגמרא: |
בלשוננו: |
|
הבאת משנה שיכולה ליישב את הספק הראשון: |
ת"ש "מצא בה אבידה אם רוב ישראל חייב להכריז אם רוב כנענים אינו חייב להכריז". |
בא שמע: |
|
הסקת מסקנה מהמשנה |
מאן שמעת ליה דאמר אזלינן בתר רובא? |
מי שמעת לו שהולך אחר רוב – כלומר, אתה לומד ממנה שמה שרשב"א אומר "מקום שהרבים מצויים שם" |
|
נסיון דחייה ראשון של המסקנא |
הא מני? רבנן היא. |
(אפשר לומר ש) |
|
נסיון להסקת מסקנה אחרת מהמשנה |
תפשוט מינה דמודו ליה רבנן לרשב"א ברוב כנענים! |
תפשט ממנה – |
|
דחיה של המסקנה האחרת |
אלא, לעולם רשב"א היא, ואפי' |
(אפשר לומר אחרת – ש)לעולם המשנה היא לפי רשב"א, |
|
קושיא על נסיון הדחיה השני |
אי בטמון מאי עבידתיה גביה? והתנן: "מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו, מגולה נוטל ומכריז"! |
אם מדובר בטמון – מה מעשהו אצלו? |
|
נסיון תירוץ ראשון על הקושיא |
כדאמר רב פפא, באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה. |
(אפשר לומר כאן שמדובר במציאוּת) |
|
נסיון ישוב נוסף של המשנה (הת"ש) |
ואיבעית אימא, לעולם רבנן. מי קתני הן שלו? אינו חייב להכריז קתני, ויניח וייתי ישראל ויהיב ביה סימנא ושקיל. |
ואם תרצה אמור שלעולם משנתנו היא לדעת חכמים. |
מלים
בארמית (בדוק במילון שלך והעתק לשם את המלים שאין לך):
ביה
–
בו.
גביה – אצלו,
בידו,
לו.
ואיבעית
אימא
(מונח)
– ואם תרצה אמור.
בא בדרך כלל כאפשרות ישוב נוספת.
יהיב – נותן (ו – הופכת כאן לעתיד – ויתן)
ייתי – יבוא.
מודו – מודים (ד – ש)
מני – מי היא (לפי מי היא)
עבידתיה – מעשהו.
שקיל – לוקח,
נוטל.
(ו – הופכת כאן את המלה לעתיד – ויקח)