נשוא:
גמרא,
בבא מציעא , מבנה מפורט של סוגיית מציאה בכותל חדש
מחבר:
אייל מימון
כיתה:
ה
בע"ה
מבנה מפורט של סוגית מציאה בכותל חדש
תחום
התוכן:
כו.
בכותל
חדש
–
קא
משמע
לן.

|
התהליך: |
בלשון הגמרא: |
בלשוננו: |
|
ציטוט מהמשנה |
בכותל חדש – מחציו ולחוץ שלו, מחציו ולפנים של בעל הבית: |
מציאה הטמונה בכותל חדש שנמצאת בצד החיצוני שייכת למוצא ושנמצאת בצד הפנימי שייכת לבעל הבית. |
|
הלכה מרב אשי באותו ענין |
אמר רב אשי: סכינא – בתר קתא, וכיסא בתר שנציה. |
אמר רב אשי: |
|
שאלה על משנתנו – לאור דברי רב אשי |
ואלא מתניתין, דקתני "מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית" |
ואלא משנתנו, |
|
ישוב השאלה |
מתניתין באודרא ונסכא. |
משנתנו עוסקת במוכין וחתיכות כסף – שאין להן צורה מוגדרת ואין צד מסוים שבו מחזיקים אותם. |
|
הבאת מאמר חכמים העוסק באותו נושא |
תנא: "אם היה כותל ממולא מהן – חולקין". |
שנה החכם: |
|
תמיהה על מאמר זה |
פשיטא! |
פשוט שכך! |
|
ישוב התמיהה |
לא צריכא דמשפע בחד גיסא, מהו דתימא אשתפוכי אישתפוך? קא משמע לן. |
לא נצרך לומר את זה אלא במצב בו הקיר עומד נטוי ומשופע בצד אחד, |
מלים
בארמית (העתק למִלון מה שאין,
תקן את הערך נסכא אם צריך):
קתא
–
קת,
ידית.
בתר
–
אחר.
כיסא
–
כיס,
ארנק.
שנציה
–
השרוך שלו שקושר וסוגר אותו.
(ל)גאו – (ל)פנים.
(ל)בר
– (ל)חוץ.
אודרא – מוכין.
נסכא
–
חתיכת כסף יצוקה (ולא צלחת כסף,
כמו שבטעות נכתב בעבר).
משפע – משופע.
גיסא – צד.
מהו
דתימא
(ביטוי) – מהו שתאמר.