גמרא, בבא מציעא כו: ואמר רבא ראה סלע – משום לא תוכל להתעלם בלבד.

התהליך:

בלשון הגמרא:

בלשוננו:

שיטת רבא בנטל אבידה לפני יאוש כדי לגוזלה.

ואמר רבא: ראה סלע שנפלה, נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה, עובר בכולן – משום לא תגזול ומשום השב תשיבם ומשום לא תוכל להתעלם. ואע"ג דחזרה לאחר יאוש, מתנה הוא דיהיב ליה ואיסורא דעבד עבד.

ואמר רבא:
אם אדם ראה מטבע שנפלה ממישהו ולקח אותה עוד לפני שהבעלים הספיק להתייאש – על מנת שלא להחזיר אותה,
הוא עובר על שלש מצוות – על לא תגזול,
על "השב תשיבם"
ועל "לא תוכל להתעלם".

ואף על גב שלאחר שהמאבד התייאש ממנה,
המוצא החזיר אותה לבעלים,
ההשבה לבעלים היא מתנה שנותן לו והאיסור שהוא עשה – עשה.

שיטת רבא בנטל אבידה לפני יאוש כדי להחזירה ולאחר יאוש לגוזלה.

נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה, ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה, עובר משום השב תשיבם.

לקח את המטבע לפני שהבעלים התייאש ממנה מתוך כוונה להחזיר לבעלים,
ולאחר שהבעלים התייאש התכוון לקחת את המטבע לעצמו – ביטל מצוות "השב תשיבם".

שיטת רבא בהמתין בנטילת האבידה עד לאחר יאוש.

המתין לה עד שנתיאשו הבעלים ונטלה, אינו עובר אלא משום לא תוכל להתעלם בלבד.

לא הרים את המטבע שנפלה מיד,
אלא חיכה שהבעלים יתייאש – ואז הרים את המטבע לעצמו – עבר על איסור "לא תוכל להתעלם"
בלבד.