נשוא:
גמרא,
בבא מציעא כז עמוד א:
שור וחמור – למה לי?
מחבר:
אייל מימון
כיתה:
ה
בע"ה
שור
וחמור
–
למה
לי?
|
התהליך: |
בלשון הגמרא: |
בלשוננו: |
|
שאלה על הנאמר במשנה |
מאי "בכלל כל אלו"? |
למה המשנה מתכוונת במלים "בכלל כל אלו" |
|
תשובה לשאלה |
אמר רבא: בכלל "כל אבדת אחיך". |
אמר רבא, |
|
הרחבת שאלת המשנה על הריבויים בפסוק |
אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא שור חמור שה ושמלה? |
המשנה הסבירה רק למה מרבים שמלה, |
|
תשובה לשאלה למה הפסוק מרבה חמור |
צריכי, דאי כתב רחמנא שמלה, הוה אמינא הני מילי בעדים דגופה וסימנין דגופה, אבל חמור בעדים דאוכף וסימנין דאוכף אימא לא מהדרינן ליה? כתב רחמנא חמור, |
צריכים לכתוב גם חמור, |
|
תשובה לשאלה למה הפסוק מרבה שור |
שור ושה דכתב רחמנא למה לי? |
שור ושה שכתבה התורה – למה לי? |
מ
תיקון השור והחמור
שור וחמור שייכים לחיצוניות הנגלית של המציאות,
ותיקונם הוא בתורה הנגלית ובמעשה המצוות בריבוי כמות.
השור החוזר בתשובה נעשה "רב תבואות בכח שור".
הרבה תבואה,
פירות רבים הוא מביא לעולם. פירות הם תולדות,
ואין תולדותיו של אדם אלא מצוות ומעשים טובים.
הוא פועל בשטח בכחות עצומים,
מקים מפעלי חסד ומוסדות תורה בתנופה רבתי.
חמור בעל תשובה נעשה "יששכר חמור גרם",
מושך בעול תורה בהתמדה עצומה עד שזוכה לכתר תורה,
יושב בסנהדרין ושופט את העם.
כשרואים בחור ישיבה עם ספרים גדולים תחת היד,
אומרים עליו שהוא 'חמור נושא ספרים'. ובאמת נכון שהוא בא בכחו של החמור,
ועל ידי שתמיד ישא את הספרים עמו "כחמור למשוי"
ותמיד יהגה בהם,
יזכה להיות "יששכר חמור גרם"
ולהורות בישראל.
ובכל זה עדיין אנו עסוקים בגליא שבתורה, במעשה המצוות הפשוט ובלימוד הנגלות לנו ולבנינו.
[לחיות עם הזמן שמות קנח–קנט – ותן לחכם ויחכם עוד]
לים
בארמית וראשי תיבות (העתק למִלון מה שאין):
ה"מ
–
הני מילי – דברים אלו.
ל"ל – למה לי?
רחמנא
–
הרחמן,
כינוי לה'
– וכינוי לתורה שה'
נתן (ושהוא,
היא ואנחנו – הכל אחד).
(ד)אי
–
(ש)אם.
הוה
אמינא
–
הייתי אומר.
הני
מילי – דברים אלו.
המשמעות:
במה דברים אמורים.
אימא
–
אֹמַר,
אֱמֹר.