גמרא, בבא מציעא פתיחה לפרק אלו מציאות, דפי עבודה

נושא:
גמרא,
בבא מציעא,
פתיחה לפרק אלו מציאות

מחבר:
יהודה שקלנובסקי

כיתות יעד:
ז–ח

פ

שמות
פרק
כג,
ד

כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:

דברים
פרק
כב,
א –
ג

לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ:

וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ:

וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם:

תיחה לפרק "אלו מציאות"

א. כיצד נקרא המאבד בספר שמות ובספר דברים? מה אפשר ללמוד מכך?

ב. מהן המצוות (עשה ולא תעשה) שישנן במצוות השבת אבידה?

עשה: .
לא תעשה: .

ג. אילו הלכות בדיני השבת אבידה אפשר ללמוד מהפסוקים?

טעם
המצווה
(ספר
החינוך
מצוה
תקלח)

שורש מצוה זו ידוע,
כי יש בזה תועלת הכל וישוב המדינה.
שהשכחה בכל היא מצויה,
גם בהמתם וכל חייתם בורחים תמיד הנה והנה,
ועם המצוה הזאת שהיא בעמנו יהיו נשמרות הבהמות והכלים בכל מקום שיהיו בארצנו הקדושה כאילו הן תחת יד הבעלים,
וכל פקודי ה'
ישרים משמחי לב.

ד. כתוב בלשונך, מהו טעמה של מצות השב ת אבידה?

ה. אילו מצוות נוספות קיימות במצוות השבת אבידה חוץ מהשבת חפץ של הזולת?

ספר
החינוך

ספר
החינוך הוא חיבור על תרי"ג
מצוות על–פי
מנין הרמב"ם,
לפי
סדר פרשות השבוע.
הדיון
בכל מצוה בספר החינוך כולל ארבעה חלקים:
הגדרת
המצוה ומקורה בתורה שבכתב ושבעל–פה
וכן עיקר תוכנה,
טעמה
['משורשי
המצוה'],
עיקרי
פרטי דיניה,
וכן
העונש עליה,
מי
חייב בה ומתי והיכן המצוה נוהגת.

הספר
נתחבר בספרד במאה הי"ג
בידי תלמיד
חכם
מבית מדרשו של הרמב"ן,
המכנה
את עצמו בהקדמה 'איש
לוי ברצלוני';
… נראה
שהמחבר היה אחד מתלמידי הרשב"א.
הספר
נדפס לראשונה בוונציה שנת רפ"ג
[1523],
ומאז
פעמים רבות.
בספר
המקורי היתה בכל פרשה הפרדה בין מצוות
עשה ומצוות לא–תעשה,
אך
בדפוסים המאוחרים סודרו כל המצוות לפי
סדר הפרשה מה שגרם לשינויים במספרי
המצוות,
וכך
מקובל עד היום ברוב הדפוסים.
(מתוך
פרויקט השו"ת)

"מצא
פירות
מפוזרין
–
הרי
אלו
שלו"
(כא
ע"א)

השלם את הטבלה הבאה:

השלם:

למסקנת
הגמרא:
המקרה שעליו
מדברת המשנה הוא ב ואם מצא שם כמות
של פירות בשטח של

, הבעלים לא
יחזור לקחת אותם וזה נחשב ולכן הם שלו.

בנק
מילים:
מכנשתא דבי דרי, 4 אמות על 4 אמות,
אבידה מדעת, קב

ואם כן,
במשנה מדובר
בדרך נפילה / הינוח
(הקף
את התשובה הנכונה).

חשוב:
מה יכולה להיות
הסיבה שבגללה אדם לא יחזור לאסוף כמות של
קב בשטח של 4 אמות?

א.

ב.

סיכום
סוגיית
"מצא
פירות
מפוזרים"
וספקותיו
של
ר'
ירמיה
(כא
ע"א)

א. השלם
בטבלה הבאה את לשון הגמרא לתחילת וסיום
כל אחד מספקותיו של ר' ירמיה:

ב. מהם שני צדדי הספק בכל הספקות של ר' ירמיה?

ג. מהי תשובת הגמרא לספקות אלו?

ד. מהי המשמעות המעשית של תשובה זו?

ה. הסבר את המושגים הבאים:

1. יאוש –

2. הפקר –

3. מכנשתא דבי דרי –

4. אבידה מדעת –

ו. "חצי
קב
בשתי
אמות".

1. צייר את המקרה שעליו מדובר.

2. למד את תוס' ד"ה "חצי קב בשתי אמות מהו".

1. כיצד הבין תוס' את המקרה בשאלתו?

2. צייר את שתי האפשרויות שמציע תוס'.

3. הסבר את החידוש שבכל אפשרות.

שאלות
חזרה
–
דף
כא

בעז"ה,
אחרי
סוכות (יום
שלישי,
כג
תשרי)
יערך
מבחן בגמרא מתחילת הפרק עד לדף כא ע"ב
במילים "אגב
דחשיבי משמושי ממשמש בהו,
וכדרבי
יצחק"
(שורה
29).

מי
שיענה על כל
שאלות
החזרה בצורה
מסודרת ע"ג
דף פוליו
יקבל בונוס של
10
נקודות
במבחן.

המבחן יכלול גם צילום של קטע מתוך דברי הגמרא ואתם תדרשו לפרק אותו לחלקים ולתת כותרת לכל חלק ולהסביר את דברי הגמרא (משום כך, חייבים ללמוד היטב את דברי הגמרא!!!)

1. מה המשותף לכל המקרים שבמשנתנו?

2. מדוע בכל המקרים הדין הוא "הרי אלו שלו"?

3. מדוע במקרה של יאוש בעלים החפץ שייך למוצאו?
   עיין ברש"י ד"ה 'מצא פירות מפוזרין'.

4. הסבר מדוע בכל
   אחד
   מהמקרים שבמשנה אין בו סימן?

5. במה שונה דין כריכות ברשות הרבים משאר המקרים שבמשנה?
   מדוע בכל זאת הם שלו?
   (עיין ברש"י ד"ה 'ברה"ר').

6. "כל שיש בו שינוי"
   – הסבר במה שונה מקרה זה משאר המקרים שבמשנה.

7. הסבר את שאלת הגמרא "וכמה".

8. הסבר את תשובתו של ר'
   יצחק.

9. "היכי דמי"
   – הסבר את שאלת הגמרא.

10. מהי "מכנשתא דבי דרי"?

11. הסבר את תשובתו של רב עוקבא בר חמא.

12. "בעי רבי ירמיה"
    – מהם שני צדדי הספק שבהם הסתפק ר'
    ירמיה בכל ארבעת המקרים (באופן כללי).

13. פרט את הספק בכל אחד מארבעת המקרים שבהם הסתפק ר'
    ירמיה.

14. מהי מסקנת הגמרא בבעיות של ר'
    ירמיה?
    כיצד יש לנהוג להלכה?

15. הסבר מהו "יאוש שלא מדעת".
    ומה סוברים אביי ורבא ומה טעמיהם.

16. מה הדין אם אדם מצא אבידה שיש בה סימן לפני יאוש בעלים ואח"כ שמע שהבעלים התייאשו?
    נמק!

17. "זוטו של ים ושלוליתו של נהר"
    – הסבר את המקרה,
    הדין והטעם.

18. מה ניסתה הגמרא להוכיח מ"פירות מפוזרים"
    וכיצד נדחתה הראיה?

19. הסבר כנ"ל לגבי "מעות מפוזרות"
    ו"עיגולי דבילה".

לימוד
פורה,
מועיל
ומוצלח!!!!!

שטף
נהר קוריו עציו ואבניו (כב.)
– ע"פ
הסבר רש"י

השלם
את
הדין
במקרים
הבאים:

1. אי אפשר להציל אפילו ע"י הדחק –

2. אפשר להציל בקלות –

3. אפשר להציל ע"י הדחק –

שטף
נהר קוריו עציו ואבניו (כב.)
– ע"פ
הסבר תוס'
ד"ה
'שטף'

השלם:

א. בשאלה הגמרא הבינה שמדובר בחפץ ש בו סימן ומכאן הקשתה ל .

ובתשובה הסבירה הגמרא, שמדובר בחפץ ש בו סימן.

ב. ברישא נכתב: "אם נתייאשו הבעלים" – כיצד אנו יודעים שהם התייאשו?

ג. בדיוק כתבה הגמרא: "הא סתמא לא" – באיזה מקרה מדובר?

ד. מדוע מקרה זה נחשב "יאוש שלא מדעת"?

ה. בתשובה כתבה הגמרא: "כשיכול להציל" – באיזה מקרה מדובר?

ו. בתשובה האחרונה כתבה הגמרא: "ביכולין להציל על ידי הדחק" – באיזה מקרה מדובר?

שאלות
חזרה בסוגיית
"יאוש
שלא מדעת"
(כא
ע"ב
– כב ע"ב)

• כדאי
  ללמוד כל פעם קטע אחד של ת"ש
  ואחר כך לענות על השאלות של הקטע.

1. הסבר
   מהו "יאוש
   שלא מדעת".

2. מה
   סוברים אביי ורבא?

3. מה
   הדין בחפץ שיש בו סימן?
   מדוע?

4. מהם
   "זוטו
   של ים ושלוליתו של נהר"?
   מה
   הדין במקרה זה?
   מדוע?

5. באיזה
   מקרה יש מחלוקת בין אביי ורבא?
   מהו
   טעמו של כל אחד מהם?

6. "פירות
   מפוזרין"

   1. מה
      מקשה מכאן הגמרא?
      (על
      מי השאלה?)

   2. מהי
      תשובת הגמרא?

7. "מעות
   מפוזרות"

   1. מה
      מקשה מכאן הגמרא?
      (על
      מי השאלה?)

   2. מהי
      תשובת הגמרא?

8. "עיגולי
   דבילה וככרות של נחתום"

   1. מה
      מקשה מכאן הגמרא?
      (על
      מי השאלה?)

   2. מהי
      תשובת הגמרא?

9. "ולשונות
   של ארגמן"

   1. מה
      מקשה מכאן הגמרא?
      (על
      מי השאלה?)

   2. מהי
      תשובת הגמרא?

10. "המוצא
    מעות בבתי כנסיות"

    1. מה
       מקשה מכאן הגמרא?
       (על
       מי השאלה?)

    2. מהי
       תשובת הגמרא?

***ג.
במה
שונה מקרה זה מהמקרה שבשאלה 7?
(עיין
בתוס' ד"ה
"ת"ש
המוצא מעות")

11. "מאימתי
    כל אדם מותרים בלקט"

    1. הסבר
       מהו "לקט".

    2. מהם
       ה"נמושות"?
       (מח'
       ר'
       יוחנן
       וריש לקיש).

    3. הסבר
       את המקרה שבמשנה הזו.

    4. מה
       מקשה מכאן הגמרא?
       (על
       מי השאלה?)

    5. מהי
       תשובת הגמרא?

12. "קציעות
    בדרך ואפילו בצד שדה קציעות"

    1. מהם
       המקרים שברישא של המשנה ומהו המקרה בסיפא
       של המשנה?

    2. על
       מי קשה מהרישא ועל מי קשה מהסיפא?
       הסבר!

    3. כיצד
       מסביר אביי את הרישא?

    4. כיצד
       מסביר רבא את הסיפא?

    5. מה
       ההבדל שבין תאנים לתמרים ורימונים?
       כיצד
       הבדל זה משפיע על הדין?

13. "הגנב
    שנטל מזה ונתן לזה"

    1. מה
       מקשה מכאן הגמרא?
       (על
       מי השאלה?)

    2. מהי
       תשובת הגמרא?

    3. מה
       ההבדל בין:
       גנב,
       גזלן,
       ליסטים
       מזוין?

14. "שטף
    נהר קוריו"
    (ע"פ
    הסבר תוס'
    ד"ה
    'שטף')

    1. הסבר
       את המקרה
       שברישא:
       "אם
       נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו".
       

    2. מה
       הגמרא מדייקת ממקרה זה?
       

    3. מה
       קשה מכאן על רבא?

    4. כיצד
       עונה על כך הגמרא?
       (באיזה
       סוג של חפץ מדובר?)

    5. מה
       מקשה על כך הגמרא מהסיפא של התוספתא?
       ומה
       מתרצת?
       

    6. סכם:
       מה
       יהיה הדין בכל אחד מהמקרים הבאים ומדוע?

1.
ראו
הבעלים ולא רדפו.
2. ראו
הבעלים ורדפו.
3. לא
היו שם הבעלים בשעת השיטפון.

15. "כיצד
    אמרו התורם שלא מדעת תרומתו תרומה"

    1. תאר
       את המקרה.

    2. "אם
       אין חושש משום גזל – תרומתו תרומה".
       מהן
       שתי האפשרויות שעל פיהן אפשר לדעת שאין
       בעל הבית חושש משום גזל?

    3. מה
       מקשה מכאן הגמרא על אביי?
       (מה
       הקשר שבין סוגיית יאוש שלא מדעת למקרה
       שלנו?
       – העזר
       ברש"י
       ד"ה
       'לא
       הוה ידע')

    4. כיצד
       מסביר רבא את המקרה כדי שלא יהיה קשה
       לאביי?
       תאר
       כעת את כל המקרה.

    5. כיצד
       למדים ששלוחו של אדם כמותו?

    6. מדוע
       חייבים להעמיד את המקרה שלנו בשליח
       לתרום?

    7. ספר
       את הסיפור של שלושת האמוראים שהגיעו
       לבוסתן של מרי בר איסק.

    8. "כלך
       אצל יפות מהן ויש יפות מהן – תרומתו
       תרומה".
       מדוע
       משפט זה מועיל לענין תרומה ואינו מועיל
       אצלנו?

    9. מתי
       אנו בטוחים שהאריס נותן משל עצמו ומתי
       זה בספק?
       (תוס')

    10. מדוע
        מר זוטרא לא אכל מהפירות ואילו אמימר
        ורב אשי אכלו?
        (תוס')

    11. מהי
        האפשרות הנוספת להסביר את התנהגות
        האמוראים?
        מדוע
        היא נדחית?
        (תוס')

16. "עודהו
    הטל עליהן ושמח"

    1. כיצד
       פרי מוכשר לקבל טומאה?
       (ג'
       תנאים:
       נרטב,
       תלוש,
       נוח
       לו בנתינת המשקה)

    2. הסבר
       את המקרה שברישא ובסיפא של התוספתא.

    3. מה
       מקשה הגמרא מהסיפא?
       על
       מי הקושיה?

    4. כיצד
       מתרצת הגמרא את השאלה?
       

    5. מה
       הפירוש של "לדעת"
       בהכשר
       פרי לקבל טומאה?
       (העזר
       ברש"י
       ד"ה
       'לדעת')

    6. כיצד
       ההסבר הזה מבאר את המקרה שברישא?
       

17. "מנין
    לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת"

    1. הסבר
       את הלימוד של ר'
       יוחנן
       מהפסוק,
       להתיר
       אבידה ששטפה נהר.

    2. מה
       הכוונה "איסורא"
       ו"היתרא"?

    3. מה
       מקשה מכאן הגמרא על רבא?
       האם
       לרבא יש תשובה?
       (*** ראה
       תוס' ד"ה
       'תיובתא')

18. כיצד
    פוסקת הגמרא במחלוקת אביי ורבא?

19. "יע"ל
    קג"ם"
    – מהם
    6
    המקרים
    הללו?
    (העזר
    ברש"י).
    כמי
    הלכה במקרים אלו?

20. מה
    מקשה הגמרא על רבא מהתמרים שהשירה הרוח?
    מה
    עונה הגמרא?

21. האם
    שאלה זו קשה רק לרבא?
    אם
    כך,
    מדוע
    תלתה זאת הגמרא בדברי רבא?
    (רש"י
    ד"ה
    'היכי
    אכלינן להו')

22. ב

    תושלב"ע

    אילו מקרים יהיה אסור לקחת את התמרים
    שהשירה הרוח?
    מדוע?

א – ב לסוגיית "יאוש שלא מדעת"

השלם בכל אות את
התשובה הנכונה מתוך הסוגיא. נסה
להבין את כל ההקשר של הענין.

"סימן
העשוי
להידרס"
(דף
כב
ע"ב)

שלב א: הסבר המשנה

שלב ב: קושיית הגמרא על רבא

• לפי רבה מדובר במשנה בכריכות שאין / שיש בהם סימן.

• לפי רבא מדובר במשנה בכריכות שאין / שיש בהם סימן.

שלב ג: תשובת הגמרא

לפי רבא אף שאין
סימן בגוף החפץ, יש
סימן מקום, כלומר
מקום נפילת החפץ.

שאלות להבנה:

1. מדוע הסימן שבכריכות עשוי להידרס? (ראה ברש"י ד"ה 'העשוי להדרס")
   

2. הסבר מה הכוונה ש"סימן העשוי להידרס" לא נחשב סימן:

3. מהי רשות היחיד שעליה מדובר כאן? (רש"י ד"ה 'ברה"י')
   

4. מדוע רש"י פירש כך ולא כמו הגדרת רשות היחיד הרגילה?
   

5. למד את רש"י בד"ה 'ה"ג אי דלית בהו סימן' וכן ד"ה 'מכריז מקום'.

נניח שנמצא שעון. מה מכריזים המאבד והמוצא של השעון:

1. אם יש בשעון סימן

2. ומה הם מכריזים אם
   אין בו סימן אך יש סימן מקום?
   (השלם בטבלה)

6. הסבר לפי דברים אלו את שאלת הגמרא: "אי דלית בהו סימן, ברשות היחיד מאי מכריז"?
   

7. למד את תוס' ד"ה 'אי דליכא'.

נניח שנמצא שעון. מה מכריזים המאבד והמוצא של השעון:

1. אם יש בשעון סימן

2. ומה הם מכריזים אם
   אין בו סימן אך יש סימן מקום?
   (השלם בטבלה)

8. הסבר לפי דברים אלו את שאלת הגמרא: "אי דלית בהו סימן, ברשות היחיד מאי מכריז"?
   

"לימא כתנאי"
(דף לג ע"א)

הסבר א בסוגיא:

"לימא כתנאי" –

1. סברוה:

2. רב זביד משמיה דרבא:

3. רבה

המחלוקת:

1. הסבר מה הכוונה "סימן הבא מאיליו".
   

2. מדוע "סימן הבא מאיליו" לא נחשב סימן?

3. מה מקשה רב זביד משמיה רבא על ההסבר הראשון מדין "ככרות של בעל הבית ברשות הרבים"?
   

הסבר
ב
בסוגיא:

"לימא כתנאי" –

1. סברוה:

2. רב זביד משמיה דרבא:

3. רבה

המחלוקת:

בסוף הסוגיא מביאה הגמרא שתי
הלכות בשמו של רב זביד משמיה רבא. מהן?

סיכום שני הסברי הגמרא ב"לימא כתנאי"
(דף כג ע"א)

הסבר
א:

מצא
עיגול ובתוכו חרס, ככר
ובתוכו מעות:

ר'
יהודה
– חייב
להכריז.
ת"ק
– הרי
אלו שלו.

הסבר
ב:

מצא
עיגול ובתוכו חרס, ככר
ובתוכו מעות:

ר'
יהודה
– חייב
להכריז.
ת"ק
– הרי
אלו שלו.

מילים
ארמיות
בסוגיית
"סימן
העשוי
להידרס":