נושא
הדף:
גמרא,
בבא
קמא,
דף
נז
סוגית
לסטים
מזוין
מיועד:
לכיתות י–יב
מחבר:
יעקב
קורצמן
בע"ה חשון תשס"ה שם:________________
"כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו רבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות"
(מסילת ישרים פרק ה)
דף
נז. – נז:
טענת
לסטים
מזוין
תוס'
ד"ה כגון
1. הגמרא אומרת שלדעת רב יוסף,
למרות ששומר אבדה הוא שומר ____, הרי שתתכן מציאות שיטען השומר טענת גנב ביחס לאבדה ויתחייב בקרן בכפל.
שאם יטען השומר טענת לסטים מזוין, יתחייב בכפל
בקרן,
היות ולדעת רב יוסף לסטים מזוין הוא גנב
גזלן.
2. תוס'
מקשה על סוגייתנו,
מדוע הגמרא צריכה העמיד את רב יוסף בלסטים מזוין ולהידחק ולומר שהוא גנב,
הרי ניתן היה לתרץ את רב יוסף באופן אחר!
מהו האופן האחר?___________________________
__________________________________________________________________________
3. תוס'
מציין שאמנם בסוגייתנו,
ששאל אביי את רב יוסף מטוען טענת גנב באבדה,
לא קשה קושיית תוס', שהרי ניתן לתרץ את הקושיא של אביי בשני אופנים,
והגמרא בחרה באחד משני האופנים.
– מהם שני האופנים?
(שורה 6
בתוס')_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
4. תוס'
ממשיך ואומר שאם אכן סבורים אנו שומר שכר מתחייב בכפל לא רק בטענת לסטים מזוין,
אלא גם בטענת __________ , הרי שאת קושית הגמרא "לא אם אמרת בשומר חינם שכן משלם תשלומי כפל"
היה ניתן להקשות לא רק על רב יוסף אלא גם על האמורא שהקשה על רב יוסף – מדוע? _____________
__________________________________________________________________________
אך אומר תוס'
שאין בכך קושיא,
היות ולא תמיד מקשה הגמרא גם על המקשן "ולטעמיך".
5. אולם בשורה 7
אומר התוס' "אך בההוא ק"ו שאין עליו תשובה קשה",
כלומר,
עד עתה היה ניתן ליישב את הקושי שמתעורר בסוגיתנו גם אם נאמר ששומר שכר משלם כפל בטענת ______________, אולם יש בעיה ליישב את קושיית הגמרא על רב יוסף בדף נז:, שהגמרא מקשה מברייתא על רב יוסף –
מה היתה קושיית הגמ' מהברייתא?
________________________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
6. הסיבה לכך שיש קושי לאור הברייתא הנ"ל (ק"ו שאין עליו תשובה") היא שהגמרא במסכת בבא מציעא מציינת שהתנא של הברייתא אומר שזהו ק"ו שאין עליו תשובה היות והוא סובר שלסטים מזוין גנב
גזלן,
ומקשה על כך התוס', והרי אם נאמר ששומר שכר מתחייב בכפל לא רק בלסטים מזוין,
אלא גם בטענת _________________, הרי שניתן לומר שזהו ק"ו שיש
שאין עליו תשובה!
7. 4 שורות מהסוף, מביא התוס' נסיון לתירוץ הקושיא – מהו?______________________________
__________________________________________________________________________
8. תוס'
מביא 2 סיבות מדוע אי אפשר לתרץ את הקושיא,
ולדחות את נסיון התירוץ. הדחייה הראשונה לנסיון התירוץ היא:
____________________________________________________________
__________________________________________________________________________
והדחייה השניה שמביא תוס' היא שגם אם מדובר במקרה לא מצוי,
הרי שאין לשומר מניעה מלטעון כזו טענה בבית דין בנסיון לפתור את עצמו מתשלום, הרי אנו לא עוסקים כאן מקרה שאכן הארוע התרחשב במציאות, אלא במקרה שבו השומר טוען כזו טענה בבית דין,
והעובדה שגנבה באונס זה מצב נדיר, לא צריך למנוע את השומר מלטעון טענה כזו בבית דין!
9. תוס'
מביא את דברי ר"י בשורה 3
מהסוף,
שמתרץ באופן הבא:
____________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
10. לדעת ר"י כל הסיבה ששומר שכר יכול להפטר בטענת לסטים מזוין היא _____________________
__________________________________________________________________________
11. מדוע מציין התוס'
שהתירוץ של ר"י הוא "דוחק"?
____________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
12. עיין בפסקי הרא"ש פרק ו'
סימן ה – הרא"ש עומד על הבדל שיש בין גנבה באונס לבין ליסטים מזוין (7 שורות מסוף פסקה ה – "משמע לעולם הוא חייב…")_____________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
13. מה יהיה לדעתך הדין לפי התוס' במקרה שבו לא מדובר בגנבה באונס, אלא באבדה באונס?
נמק!
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
14. עיין בדברי קצות החושן בסימן שג, ובאר מה סובר "הקצות"
בענין,
ומה טעמו?
ונראה דהיינו דוקא בגניבה הוא דחייב אפילו אם היתה ע"י אונס גדול או שבא עליו חולי ואונס אחר שאינו יכול לשמור,
ומשום דכל גניבה קרובה לאונס ואפ"ה חייבו רחמנא,
וליסטים מזויין למאן דאמר גנב הוא נמי ראוי לחייבו כיון דכל גניבה חייב אפילו באונס אלא דגלי קרא לפטור שבויה וכמ"ש תוס',
אבל אבידה ע"י אונס כגון שבא עליו חולי או אונס אחר שאינו יכול לשמור הרי
הוא
פטור
כיון
דאבידה
קרובה
לפשיעה
לא
חייבו
הכתוב
ע"י
אונס.
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
דף נז:
– תוס'
ד"ה נמצא
15.
מה
הכוונה
"טענת
גנב
בבעלים"?____________________________________________________________
__________________________________________________________________________
16. התוס'
מתלבט האם יש דין כפל במקרה של גניבה בבעלים – תוס'
אומר שאם אין יש כפל הרי שלא קשה על הברייתא ("וזהו ק"ו שאין עליו תשובה") וגם אם יש אין כפל במקרה של גנבה בבעלים, מתרץ התוס' כי יכלה אמנם הגמרא לומר על האמורא שהקשה על רב יוסף "ולטעמיך"
אך לא תמיד מקשה הגמרא "ולטעמיך"
ולכן אין בכך קושיא – מה הכוונה "ולטעמיך"?____________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
17. ביחס לספק של תוס', האם יש דין כפל בטענת גנבה בבעלים – מה הסברא לומר שיש כפל ומה הסברא לומר שאין כפל (על פי האור שמח, הלכות גנבה ,
ד,
י)_____________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________