נושא
הדף:
גמרא,
בבא
קמא,
תוספות
ד"ה
"פשיטא"
מיעד:
לחטיבת ביניים ולבית הספר העל יסודי
מחבר:
יעקב
קורצמן
תוספות ד"ה "פשיטא"
דף עבודה מאת יעקב קורצמן
לחטיבת ביניים ולבית הספר העל יסודי
בבא קמא, דף נו עמ'
ב
דברי הירושלמי ורש"י
1. (א)
עיין ברש"י ד"ה כיון דאפקוה – מדוע פשוט לגמרא שהליסטים יהיו חייבים במקרה שהוציאו את
הבהמה ויצאה והזיקה?
_________________________________________________________
__________________________________________________________________________
(ב)
רש"י מדגיש שהיה כאן מעשה קנין– מדוע?
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
(ג)
האם החיוב של הליסטים הוא רק ביחס ליצאה והזיקה או גם ביחס לנזק שנגרם לבהמה נמק!
__________________________________________________________________________
(ד)
על פי תוס'
(והירושלמי)
, מתי יהיו הליסטים פטורים למרות שהוציאו את הבהמה? ומדוע?
______
__________________________________________________________________________
קושיית
התוס'
–
מהו
מקור
החיוב
של
גזלן?
(שורה
3-4)
2. תוס'
שואל מנין שהליסטים יתחייבו בנזקי הבהמה – ומדוע תוס'
מתקשה בעניין, האם לא ברור שבכך שהוציאו הליסטים את הבהמה יש להם אחריות לנזקיה?!
_________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
נסיון
ללמוד
את
מקור
החיוב
של
גזלן
משומר
(שורה
4
–
22)
3. שומר מתחייב על הבהמה עצמה היות והוא שומר עליה,
אך מדוע מתחייב שומר בנזקים שהבהמה גורמת?
_____________________________________________________________________
4. אם הגזלה נפגעת בצורה בלתי הפיכה (גזל פרות והרקיבו,
בהמה ומתה, כסא ונשבר וכדו')
על הגזלן לפצות את הנגזל ולתת לו חפץ
בע"ח כעין שגזל – מהו מקור החיוב של הגזלן במקרה זה?
___________
__________________________________________________________________________
5. לאור האמור בשאלות 3 ו – 4 דלעיל,
הגזלן הוא במידה מסויימת כמו שומר שניהם מתחייבים בנזקים כלפי הבעלים או הנגזל – מדוע אם כן אי אפשר ללמוד מדין שומרים את מקור החיוב של הגזלן?
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
נסיון
נוסף
ללמוד
את
מקור
החיוב
של
הגזלן
(שורה
22
–
25)
6. בשור תם מתחייב בעל השור לשלם נזק שלם
חצי נזק לניזק,
כאשר התשלום מתבצע מגופו של השור
מנכסיו של בעל השור. וכאשר גוזל הליסטים שור תם ושור זה גרם נזקים,
הרי שלשיטת ר'
יהודה ור"מ אם הבעלים שמר __________________
הוא פטור אך אם הבעלים שמר ______________
הוא חייב.
7. אם הבעלים של השור התם (שנגזל)
חייב לשלם על הנזקים הרי שעליו לקבל לצורך כך את השור,
כלומר יש על הגזלן חובה להשיב את השור, אך הוא לא יכול להשיב את השור,
היות והשור משועבד לניזוק לצורך תשלום חצי הנזק.
לאור האמור, מנסה התוס' לטעון,
שבמקרה שהגזלן לא יכול לקיים את חובת ההשבה בשור שגזל, הרי שהוא חייב להחזיר שור כעין שגזל ("והשיב את הגזלה")
ועל כן הגזלן קונה את השור הנגזל בקנייני גזלה,
ועליו להשיב לנגזל שור חלופי.
ואם הגזלן קונה את השור,
הרי שהשור "שלו"
שהוא קנה, יצא והזיק, ועליו לשלם את הנזק!
8. איך דוחה תוס'
את הנסיון הנ"ל ללמוד משור תם שהזיק?
________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
שו"ת אגרות משה חלק חו"מ א סימן צד
ובעצם הדבר הנה פשטות לשון הרמב"ם משמע מפורש שהחיוב הוא מטעם לחייב
על
מעשה
ממונו שכתב:
"כל נפש חיה שהיא ברשותו של אדם שהזיקה הבעלים
חייבין
לשלם
שהרי
ממונם
הזיק",
לא הזכיר כלל הא דשמירה משמע שהחיוב אינו מצד שלא שמר אלא מצד שהוא מעשה ממונו כאופן ב'
שכתבתי.
וגם מלשון התוס'
ב"ק דף נ"ו ד"ה פשיטא,
דהוצרכו לומר דלענין
נזקין
איקרו
בעלים
כל
מי
שבידו
לשומרה ולא כתבו דלענין נזקין כיון שבידו לשומרה ולא שמר חייב חזינן
שעיקר
החיוב
הוא
משום
שהוא
בעלים"
תירוץ
ראשון
לקושיית
תוס'
(שורה
25
–
31)
9. תוס'
מגיע למסקנה שיש לחייב את הגזלן על נזקי הבהמה שגזל מכח "סברה"
– מהי הסברה?
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
10. (א)
עיין בקטע מדברי האגרות משה,
האגרות משה מדייק מהתוס'
שהסיבה שאדם מתחייב בממון שהזיק,
היא היותו הבעלים של הממון – איך מדייק זאת האגרות משה מדברי התוס'?
______________________________________________________________________________________________________
(ב מה ההגיון בכך שהבעלות תהווה גורם המחייב אדם לשלם על ממון המזיק?
______________
למתקדמים
11. האם סברא הוא מקור הלכתי שיכול לחייב מדאוריתא – הרי אין כאן ראיה מהתורה או מגמרא מפורשת?!
לצורך כך עיין במסכת סנהדרין דף עד.
שורה 7 מלמטה בנוגע לכך ששפיכות דמים היא יהרג ובל יעבור,
וכן במסכת ברכות דף לה.
6 שורות מלמטה)
השוואה לשותף שתפס גם את חלק חברו (שורה 31 –36)
12.
במקרה ושור תם הזיק, לדעת ר' עקיבא הניזק והמזיק "שותפים"
בעל כרחם בשור התם מכח גזרת הכתוב.
במקרה ובו הניזק מחליט לתפוס את השור התם שהזיק,
הרי שהוא מונע מהמזיק לשמור על השור,
ואף על פי כן קובע התוס' שרמת האחריות של הניזק בחצי השור ששיך למזיק הוא כשל שומר שכר
שומר חינם
שואל.
מדוע רמת האחריות של הגזלן ביחס לבהמה שגזל היא גבוהה יותר מאשר רמת האחריות של הניזוק שמונע מהמזיק מלהחזיק ולשמור בחצי השור ששיך לו? ____________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
תירוץ נוסף לקושיא הראשונה ודחיה נוספת להשוואה (שורה 36 – 37)
13. מדוע הגזלן מתחייב באונסין – הרי הוא לא אשם אם הבהמה מתה באונס?!
__________________
__________________________________________________________________________
14.
משמעותו של החיוב הגזלן באונסין הוא, שמרגע הגזלה נחשבת הבהמה בבעלותו של הגזלן כל עוד הוא לא מחזיר את הגזילה. על הגזלן ישנו חיוב להשיב את הבהמה ואם מסיבה כלשהי הבהמה לא קיימת או ניזוקה עליו להחזיר בהמה אחרת או את שוויה הכספי.
ועל כן דינו שונה משותף שתפס את חלקו של השותף שני וכן יש בכך תירוץ לקושיית תוס'
הראשונה – לגזלן יש מעין בעלות על הגזלה, ומכוח אותה הבעלות מתחייב הגזלן בנזקי הבהמה שהרי ממונו הזיק.
שאלה למחשבה
15.
רואים אנו שהליסטים מתחייבים אפילו בנזקים שהבהמה גורמת במקרה שהוציאו את הבהמה במטרה לגוזלה. ומדוע אם כן,
במקרה של הפורץ כותל בריא בפני בהמת חברו חייב בדיני אדם על הכותל (על פי רש"י ותוס' בסוגייתנו – אך ראה תוס'
בסנהדרין וראשונים נוספים שמחייבים את הפורץ על הבהמה עצמה)
אך פטור על הנזקים שהבהמה גורמת! (למעט שיטת הרמב"ם שמחייב)
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
