גמרא, ביצה, דף טז ע"ב: שאלות קריאה והבנה

שם:_______________ ציון : ______________ (מיועד לעל יסודי)

שאלות קריאה והבנה (משורה 14 עד שורה 28) יש לקרא בעיון את העמוד ולהיעזר בפירוש רש"י

מסכת ביצה פרק שני– יום טוב דף טז עמוד ב מאת דוד דהאן

12

אמר רב הונא …עירובי
תבשילין….

1. עירובי תבשילין צריכים דעת
   …הסבר דברי רב הונא (לפי רש"י)

______________________________________________________________________________

2. הסבר : דעת מניח
   (עיין ברש"י)

_______________________________________________________________________________

3. איך היו עושים ….

   1. אביו של שמואל
      __________________________________________________________

   2. רבי אמי ורבי אסי
      _________________________________________________________

   3. רבי יעקב בר אידי
      _________________________________________________________

4. לפי מעשה החכמים ,האם
   צריך דעת מי שהניחו לו (עירוב)?הסבר
   למה?

_______________________________________________________________________________

5. עד היכן "מגיעה"
   דעתו של מניח העירוב?

______________________________________________________________________________

6. ספר בלשונך מעשה "שמואל
   והעיוור"

   1. מה היה "מקצועו"של
      העיוור?__________________________________________________

   2. למה העיוור היה עצוב
      ?______________________________________________________

   3. מה הציע לו שמואל?
      ________________________________________________________

   4. שמואל היה רגיל לערב עבור …
      _________________________________________________

   5. למה העיוור היה עצוב בפעם
      השניה ? _____________________________________________

   6. מה היית תגובתו של שמואל?
      __________________________________________________

7. למה שמואל אסר את עירובו לעיוור
   בשנה הבאה ?

לפי רש"י
:_______________________________________________________________________

לפי הרב זרחיה הלוי:
______________________________________________________________

שיטה מקובצת מסכת ביצה דף טז/ב

לדידך אסור….
והרב זרחיה הלוי פירש דההוא סמיא לא הוה מנהרדעא אלא שעל ידי עירוב הוה אתי לפרקא ולעולם לא סמך על עירובו דשמואל.
והאי דאמר לזה סמוך אדידי לא שיסמוך על עירובו אלא שיסמוך על המתוקן שלו ויאכל עמו כיון שלא עירב במקומו כי חשב שמואל דאנוס היה.
ולשנה אחרת ראה שלא עירב גם כן אמר לו פושע אתה ולא תאכל עמי כההיא דאמר רב חסדא ושלחו מנות לאין נכון לו למי שלא היה לו להניח.

8. קרא בעיון וענה לשאלות :

רמב"ם יד החזקה–
הלכות שביתת יום טוב פרק ו

(ז)
ו(המניח)
אינו צריך להודיע לאלו שזיכה להן מערב יום טוב;
אבל הן צריכין לידע שכבר זיכה להן אחר ועירב להן,
ואחר כך יסמכו עליו ויבשלו ויאפו,
אף על פי שלא ידעו אלא ביום טוב,
הרי אלו מותרין.
ויש לו לאדם לערב על כל העיר ועל כל הקרוב אליה בתוך התחום,
ולמחר מכריז ואומר,
כל מי שלא הניח עירובי תבשילין,
יסמוך על עירוביי:

1. על מי חייב אדם לערב ?
   ________________________________________________________

2. מתי הוא מכריז על עירובו?
   ______________________________________________________

3. באילו תנאים אפשר לסמוך על
   עירוב של אחר ?
   _________________________________________