נושא:
גמרא,
ברכות י: למוד בחברותות
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כתות יעד: ט
בית
המדרש
–
כיתה
ט'1
בעקבות השיחה, שקיימנו אתמול, אנו ניגש היום ללימוד בחברותות סוגיא חדשה.
הסוגיא שנלמד מתחילה במשנה שבדף י ע"ב ומסתיימת באמצע דף יא ע"א במילים: "ש"מ דאפילו בדרך נמי קרי"
(בנקודותיים שבאמצע העמוד).
הסוגיא עוסקת בנושא "עוסק במצוה – פטור מן המצוה",
אך סביב הנושא הזה הגמ'
עוסקת בביאור מחלוקתם של ב"ה וב"ש המופיעה במשנה.
לכן תוך כדי הלימוד יש לשים לב למעבר שבין הנושאים השונים ולא להתבלבל.
הלימוד יעשה בצורה מדורגת כאשר אנו נעסוק בשלבי הסוגיא אחד לאחד תוך כדי ענייה על שאלות מכוונות וממקדות.
כדאי לרשום לעצמך את הדברים שלמדת!
שלב
א
–
לימוד
המשנה
-
קרא את המשנה והגדר לעצמך במה נחלקו ב"ה וב"ש (לא מה סוברת כל שיטה, אלא מהו נושא מחלוקתם). העזר ברש"י על המשנה.
-
ב"ה וב"ש נחלקו כיצד לדרוש את הפסוק המופיע בפרשה הראשונה של ק"ש:
"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".
השלם בטבלה שלפניך את ההסבר של כל שיטה לכל חלק מהפסוק. שים לב לכך שבשלב זה לא תוכל למלא את כל הטבלה ונשלים אותה כאשר נלמד את הגמרא.
|
|
בית שמאי |
בית הלל |
|
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ |
|
|
|
וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ |
|
|
|
וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ |
|
|
שלב
ב – מתחילת הגמרא עד המילים:
"ובשעת קימה קימה ממש"
(שורה 5 מראש העמוד)
-
מהו הנושא של קטע זה?
-
מדוע ב"ש לא הסבירו את המילים וּבְשָׁכְבְּךָ
וּבְקוּמֶךָ
כפי שהסבירו אותם ב"ה?
שלב
ג – מהמילים "וב"ש האי ובלכתך בדרך" עד המילים "הכא טריד טרדא דרשות" (2
שורות לפני סוף הסוגיא).
בקטע זה עוסקת הגמרא בנושא חשוב מאד, שהוא מרכז הסוגיא: "עוסק במצוה – פטור מן המצוה"
-
הגמרא מסבירה בתחילה מה לומדים ב"ש מהמילים וּבְלֶכְתְּךָ
בַדֶּרֶךְ.
(בסוף הסוגיא תתייחס הגמרא לשיטת ב"ה ומהו המקור לדעתם להלכה שלמדו ב"ש ממלים אלו). למד את הגמרא עד המילים "ואת האלמנה חייב" (שורה 9 מלמעלה).
השלם בטבלה שלעיל, בשיטת ב"ש,
את ההסבר למילים בְּשִׁבְתְּךָ
בְּבֵיתֶךָ
וּבְלֶכְתְּךָ
בַדֶּרֶך. -
אנו מגדירים שאותו חתן הנושא אשה בתולה נחשב כעוסק במצוה – מה זה קשור לענין ק"ש?
-
למד את המשך הגמרא מהמילים "מאי משמע" עד המילים "הא דמצוה פטירת"
(שורה 15 מלמעלה).
הגמרא בקטע זה עוסקת ללמדנו כיצד למדים מהמילים בְּשִׁבְתְּךָ
בְּבֵיתֶךָ
וּבְלֶכְתְּךָ
בַדֶּרֶך
שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. מהו ההסבר? (העזר ברש"י). -
מדוע צריך פסוק מיוחד לפטור את החתן, והרי הוא בכלל עוסק במצוה, שכבר הבאנו פסוק מיוחד בשבילם? למד את רש"י ד"ה 'ובלכתך בדרך פרט לחתן'. מהי תשובתו?
-
למד את המשך הגמרא עד המילים "הכא טריד טרדא דרשות" (2
שורות מסוף הסוגיא). בקטע זה עוסקת הגמרא לבאר מה ההבדל בין חתן שנושא אשה בתולה לנושא אלמנה. מהו ההבדל? -
הגמרא שואלת שאולי נפטור מק"ש אדם שטרוד מחמת שטבעה ספינתו בים. מה הבינה הגמרא בשלב זה לסיבת דין של פטור חתן? ומה הבינה בתשובתה? (העזר ברש"י ד"ה 'אלמה אמר רבי אבא' להבין את ההוכחה מיחזקאל הנביא).
-
לסיכום:
למדנו (מהפסוק בְּשִׁבְתְּךָ
בְּבֵיתֶךָ)
שאדם שעוסק במלאכת מצוה פטור מקיום מצוה אחרת באותו זמן (ק"ש),
משום שהוא טרוד בזמן זה במעשה מצוה המונע ממנו לקיים את המצוה האחרת. והתחדש לנו שלא רק למי שעוסק ממש במלאכת מצוה יש דין של עוסק במצוה, אלא גם למי שרק טרוד במחשבת מצוה יש דין של עוסק במצוה (מהמילים וּבְלֶכְתְּךָ
בַדֶּרֶך הפוטרות חתן הנושא בתולה). אמנם סתם טירדא של עניני חולין אינה מגדירה את האדם כעוסק במצוה (מדוע לא? עיין ברש"י ד"ה 'טריד טרדא דמצוה').
שלב
ד – סיום הסוגיא
-
הגמרא שואלת כיצד יודעים ב"ה שחתן הנושא בתולה מוגדר כעוסק במצוה?
מדוע אי אפשר לומר שהם למדים זאת מהמילים שלמדו מהם ב"ש?
(העזר בטבלה).
מהי תשובת הגמרא?
(העזר ברש"י ד"ה 'וב"ה אמרי לך'). -
מנין יודעים ב"ה את הדין שעוסק במצוה פטור מן המצוה? השלם בטבלה.
שלב ה
לאחר שסיימנו את הסוגיא שבגמרא אפשר לגשת ולהעמיק בה עוד ולהגדיר היטב את ההלכה שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.
-
שאלות
למחשבה:
א.
האם אדם שהולך בחג הסוכות בשביל לפדות שבויים יהיה פטור מישיבה בסוכה?
ב.
חייל המשרת בצבא, האם הוא פטור מלהתפלל, והרי הוא עוסק במצוה?
עיין בתוס'
שלפניך,
מתי באמת העוסק במצוה פטור מקיום מצוה אחרת?
-
למד את דברי הריטב"א.
מה חידשו לנו חכמים בדין עוסק במצוה פטור מן המצוה?
למי שהגיע עד לכאן: אני מאד מקווה שנהנת מהלימוד העצמי ואשמח לשמוע מהי דעתך על דרך לימוד זו.
בהצלחה!