סייעתא מסכת
גיטין |
סיכומים
נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
מה:-מו.,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות:
המוציא
את
אשתו
משום
שם
רע
– לא
יחזיר
מיועד לכיתות:
י"א–י"ב
מחבר:
בעז
פש
גיטין
מה:
– מו.
"המוציא
את אשתו משום שם רע –
לא
יחזיר…"
וכו'.
(ראה
כל המשנה)
4
דעות
במשנה:
ת"ק,
ר"י,
ר"מ
ור"א.
-
ת"ק "משום
שם רע – לא
יחזיר.
משום
נדר –
לא
יחזיר"
הטעם –
או
משום קילקולא (שמא,
לאחר
שתנשא לאחר ימצאו הדברים בדאים או יותר
הנדר,
ויאמר
אילו הייתי יודע כן – לא
הייתי מגרש).
או
משום קנסא –
שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות
ובנדרים.
-
ר"י "כל
נדר שידעו בו רבים –
לא
יחזיר,
ושלא
ידעו בו רבים יחזיר"
הטעם –
משום
קנסא,
ונדר
ברבים (שאין
לו הפרה)
– פריצות
הוא וקנסוה.
-
ר"מ "כל
נדר שצריך חקירת חכם –
לא
יחזיר.
ושאינו
צריך חקירת חכם (אלא
הבעל יכול להפר)
– יחזיר."
הטעם –
משום
קילקולא,
ולכן
כשהוא עצמו היה יכול להפר –
אינו
יכול לטעון אילו הייתי יודע וכו',
שהנה
מדוע בעצמך לא הפרת?…
אבל
שכהוא אינו מפר –
אלא החכם,
אזי
יש לחוש שיטעון אם הייתי יודע שהחכם יתיר
–
הייתי בחפץ לב שולח אותך לבי"ד
(אע"פ
שזה קצת ביזיון לאשה)
– ולא
הייתי מגרשך…
ולכן
תקנו שלא יחזיר!
-
ר"א "לא
אסרו זה (שצריך
חקירת חכם)
אלא
מפני זה (שאינו
צריך חקירת חכם)
הטעם –
משום
קילקולא,
וההסבר
שונה.
דווקא
בנדר שהבעל יכול להפר יש לחוש שמא יאמר
לא ידעתי שביכולתו להפר,
ואם
הייתי יודע –
לא הייתי מגרש,
וכאן
יש לאסור מלהחזיר.
אמנם
בנדר שצריך חכם –
מעיקר הדין אין לחוש,
כי
אדם אינו מוכן שתתבזה אשתו בבי"ד
ולכן לא יוכל לטעון וכו'
אלא
שמשום לא פלוג אסרו בכל מקרה להחזיר.