גמרא, גיטין, נב ע"ב-נג ע"א, דף סיכום לבגרות בקיאות: היזק שאינו ניכר

אוגוסט 2, 2026 · מאת פש בעז · דפי עבודה

סייעתא מסכת
גיטין
|
סיכומים
הרב
זוהר מיכאלי

נושא
הדף
:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
נב
:-נג.,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות
:
היזק
שאינו
ניכר

מיועד לכיתות:
י"אי"ב

מחבר:
בעז
פש

גיטין
נב
:
נג.

היזק
שאינו ניכר

משנה:
"
המטמא
והמדמע והמנסך

בשוגג
פטור

במזיד
חייב".

הסבר
המשנה

רבי
יוחנן

חזקיה

היזק
שאינו ניכר

לא שמיה היזק
.

ולכן

מעיקר הדין

היה צריך להיפטר גם במזיד
.

אלא

כדי שלא ילך כל אחד ויטמא טהרות חברו
ויאמר פטור אני

חייבוהו במזיד
.

היזק
שאינו ניכר

שמיה היזק
.

ולכן

מעיקר הדין

היה צריך להתחייב גם בשוגג
.

אבל

כדי שילך ויודיעו

פטרוהו בשוגג

(כי
אם יידע שיחייבוהו

לא יודיע
, ויבא
חברו לאכול איסור
).

קושיות
על חזקיה

  1. הכהנים
    שפגלו במקדש חייבין במזיד מפני תיקון
    העולם
    .
    והרי
    לפי חזקיה החיוב הוא מעיקר הדין
    .

תשובה:
הפירוש
כך הוא

חייבין במזיד

הוא בשוגג פטורין

והפטור בשוגג הוא מפני תיקון העולם
.

  1. העושה
    מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת

    פטור מדיני אדם
    .
    והרי
    לפי חזקיה צריך לחייבו
    .

תשובה:
מדובר
ששקל משהו כנגדן
,
והסיח
בשל זה דעתו משמירתן
,
והרי
זה פחות מהיזק שאינו ניכר

זה גרמא בניזקין שפטור
.

  1. גזל
    מטבע ונפסל

    אומר
    לו הרי שלך לפניך
    .
    והרי
    לפי חזקיה

    הרי הוא גזל
    ,
    וצריך
    להחזיר כמו ששילם
    .

תיובתא!

לימא
כתנאי
(הגמ'
רוצה
להעמיד מחלוקת חזקיה וחכמים במחלוקת
תנאים
)

"המטמא
והמדמע וכו
'
אחד
שוגג ואחד מזיד חייב דברי ר
"מ,
ר'
יהודה
אומר בשוגג פטור במזיד חייב
".

נאמר
שר
"מ
סובר כמו שאמר חזקיה
,
שהיזק
שאינו ניכר שמיה היזק
(אלא
שחולק על המשנה ואינו פוטר בשוגג
)
ור'
יהודה
סובר כמו שאמר ר
'
יוחנן
שהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק

והחיוב במזיד הוא קנס חכמים
.

דחיה

אפשר
לומר שלכו
"ע
היזק שאינו ניכר

לא שמיה היזק
.

אלא
שר
"מ
קונס שוגג אטו מזיד
,
ור'
יוהדה
לא קונס שוגג אטו מזיד
.

גיטין
נב
:
נג.

היזק
שאינו ניכר

(המשך)

א"כ
אחרי
הדחייה לכו
"ע
היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק

אלא

לרבי
יהודה
לא
קנסו שוגג אטו מזיד

לרבי
מאיר
קנסו
שוגג אטו מזיד

קושיא
(1)ר"י
סובר שהמבשל בשבת
,
אזי
בשבת עצמה לא יאכל אף אם בשוגג בישל
.

קושיא
(1)ר"מ
סובר שהמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא
יאכל
.

תשובה

ר
"י
באיסור דרבנן לא קונס שוגג אטו מזיד
,
אבל
באיסור דאורייתא

קונס
.

תשובה
ר"מ
באיסור דרבנן קונס שוגג אטו מזיד
,
אבל
באיסור דאורייתא

לא
.

שאלה
(2)
אבל
במשנה שנינו

מנסך שזה איסור תורה
,
ור"י
לא קונס
.

שאלה
(2)
אבל
במשנה שנינו

מנסך
, שזה
איסור תורה
, ור"מ
כן קונס
.

תשובה

היות וע
"ז
היא חמורה

ממילא בדלים ממנו ואין צורך לקנוס אע
"פ
שזה איסור תורה
.

תשובה

משום חומרא דע
"ז

קונס ר
"מ
אפילו שזה איסור תורה
.

שאלה
(3)
והרי
נוטע בשביעת
, שזה
מהתורה

ורבי יהודה סובר שבשוגג יקיים ובמזיד
יעקור
.

שאלה
(3)
והרי
נוטע בשביעית
, שזה
מהתורה

ור
"מ
סובר שבין שוגג בין במזיד יעקר
.

תשובה

במקומו של רבי יהודה הייתה שביעית
חמורה מאוד בעיניהם
,
ולכן
לא צריך לגזור
.

תשובה

שם יש סיבה מיוחדת

שישראל מונין לשביעית ונחשדו על
השביעית
.

שאלה
(4)
והרי
אגוזי פרך שהם דבר חשוב
,
ומדרבנן
לא בטלים אפילו באלף
,
שנפלו
לתוך תערובת והם ערלה
,
ואחר
כך נתפצעו

קסבר רבי יהודה שבין בשוגג ובין במזיד
לא יעלו
.

שאלה
(4)
והרי
באוכל תרומה טהורה בשוגג
,
והיה
צריך לשלם חולין טהורים
,
ושילם
חולין טמאים בשוגג

ר
"מ
סובר שתשלומין הם
,
ולא
גוזר אטו מזיד
.
והרי
שם זה איסור דרבנן

(עיין
דף עזר ת
"ש
אכל תרומה טמאה
)

תשובה

כאן יש סיבה מיוחדת
,
כי
אם תתיר בשוגג

יבא להערים
, יפצע
במזיד ויאמר

שוגג הייתי
!…

תשובה

שם בתרומה כוונת האדם הזה לטובה

לשלם מה שנתחייב ומדוע שנקנסהו

מה שאין כן בכל המקרים דלעיל
,
התעסקותו
בשוגג לא הייתה מתוך כוונה טובה באופן
מיוחד

שאלה
(5, 6, 7)
והרי
מי שזרק בשוגג דם שנטמא

לר
"מ
הורצה
, מה
שאין כן במזיד
, וכן
המעשר בשבת

לר
"מ
בשוגג יאכל
, מה
שאין כן במזיד
,
והוא
הדין המטביל כלים
,
והרי
כל אלה הם איסורים דרבנן

ומדוע אינו קונס
.

תשובה
כנ
"ל
בשאלה
4, הרי
כל כוונתו לרצות ולתקן
,
ומדוע
שנקנסנו
.

א.מ.

⬇ הורדת הקובץ (Word)