סייעתא מסכת
גיטין |
סיכומים
נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
סב:-סג:.,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות:
אדיבורא
דידיה
/
דידה
קסמיך
מיועד לכיתות:
י"א–י"ב
מחבר:
בעז
פש
גיטין
סב:
– סג:
אדיבורא
דידיה /
דידה
קסמיך
במסכת
בבא מציעא דף עו,
ישנה
בגמרא בעיא דלא איפשיטא,
והיא
–
השולח
שליח לחבירו לקבל עבורו דבר מה,
ומסר
לו כיצד מעוניין הוא לקבל,
והלך
השליח למי שנשתלח אליו,
ואמר
לו דברים הקשורים לקבלה ששולחו לא אמרם
–
והלה
מסר לו את מה שנתבקש למסור ואמר לו –
הילך
כמו שאמר משלחך –
מה כוונתו בזה,
האם
הוא מאמין לדברי השליח,
ועל
דעת
זה הוא נותן,
או
שכוונתו –
אני
נותן על דעת מה שאמר המשלח.
זו
הבעיה.
לפי
זה –
ההתייחסות
לשני המקרים הבאים לכאורה צריך להיות כך:
-
מקרה
1
–
|
הבעל – |
השליח – הבא |
האשה – התקבל |
א"ת
אדיבורא דידיה קסמיך –
הדין
יהיה –
לכשיגיע
גט לידה הרי זו מגורשת.
א"ת
אדיבורא דידה קסמיך –
הדין
יהיה –
לכשיגיע
גט לידי השליח הרי זו מגורשת.
-
מקרה
2
–
|
הבעל – |
השליח – התקבל |
האשה – הבא |
א"ת
אדיבורא דידיה קסמיך –
הדין
יהיה –
אפי'
לכשיגיע
גט לידה –
אינה
מגורשת.
א"ת
אדיבורא דידה קסמיך –
הדין
יהיה –
לכשיגיע
גט לידה –
הרי
זו מגורשת.
והנה,
רב
נחמן בשם רבה בר אבוה בשם רב
התייחס למקרה 2,
ופסק
שהדין שאפילו הגיע גט לידה –
אינה מגורשת.
הבינה
הגמרא –
שמדובר שרב סובר אדיבורא דידיה קסמיך.
בא
רב אשי ואמר –
לא,
מקרה
2
אינו
קשור כלל לנושא הנידון.
במקרה
זה אין לי עניין על מי הוא סומך,
אלא
יש כאן בעיה אחרת לגמרי,
והיא
שהשליח עקר את שליחותו,
וגילה
שכלל אינו חפץ בשליחות זו,
שליחות
דהולכה,
ולכן
אין כאן שליחות,
וממילא
אינה מגורשת!…
אמר רב
נחמן,
אמר
רבה בר אבוה,
אמר
רב:
האישה
שאמרה לשליח –
"הבא
לי גיטי"
השליח
שאמר לבעל –
אשתך
אמרה לי "הבא
לי גיטי"
הבעל
מסר לשליח ואמר לו –
"הילך
כמה שאמרה"
אפילו
הגיע גט לידה –
אינה
מגורשת!
|
הבנה |
|
הבנה |
|
אפשר |
|
הבעל |
קושיא
(משנתנו)
–
"האומר
התקבל גט זה לאשתי…
אם
רצה לחזור יחזור"
הא
אם לא רצה –
הגט תופס!
והרי
הבעל אינו עושה שליח לקבלה,
כי
אם האישה.
אלא
מוכרחים לומר –
כוונתו הייתה לגרשה,
ואם
היה יודע
שאינו
עושה שליח קבלה –
היה עושהו שליח הולכה.
ומדוע
שלא יאמר זאת גם רב נחמן?
|
תירוץ |
|
תירוץ |
|
במשנתנו |
|
במשנתנו |
קושיות
נוספות שבגמרא לא הובאו בדף העזר