נושא הדף: גמרא,
יאוש שלא מדעת
מחבר:
אפרים כדורי
כיתות:
ז–ח
יאוש שלא מדעת
דבר שיש בו סימן (אע"ג דשמעיניה דמיאש לבסוף) לא הוי יאוש,
דבאיסורא אתא לידיה
זוטו של ים ושלוליתו של נהר (אע"ג דאית ביה סימן) הוי יאוש,
דרחמנא שרייה
דבר
שאין בו סימן:
אביי
– לא הוי יאוש /
רבא
– הוי יאוש .
|
תירוץ |
קשה על |
קושיא |
הדין |
מקרה |
|
|
במכנשתא דבי דרי דאבידה מדעת היא |
אביי |
הא לא ידע דנפל מיניה?! |
הרי אלו שלו |
פירות מפוזרין |
1. |
|
כדרבי יצחק |
אביי |
הא לא ידע דנפל מיניה?! |
הרי אלו שלו |
מעות מפוזרות |
2. |
|
אגב דיקירי מידע ידע בהו |
אביי |
הא לא ידע דנפל מיניה?! |
הרי אלו שלו |
עיגולי דבלה וככרות של נחתום |
3. |
|
אגב דחשיבי משמושי ממשמש בהו וכדר' |
אביי |
הא לא ידע דנפל מיניה?! |
הרי אלו שלו |
לשונות של ארגמן |
4. |
|
א"ר |
אביי |
הא לא ידע דנפל מיניה?! |
הרי אלו שלו |
מעות בבתי כנסיות |
5. |
|
מעיקרא איאושי מיאש ואמרי עניים דהתם מלקטי ליה |
אביי |
נהי דעניים דהכא מייאשי, |
כל אדם מותרים |
לקט משילכו הנמושות |
6. |
|
קציעות אגב דחשיבי ממשמש בהו, תאנה נמי מידע ידיע דנתרא |
אביי |
|
מותרות משום גזל |
קציעות ותאנים בדרך |
7א. |
|
שאני זית הואיל וחזותו מוכיח עליו… |
רבא |
|
אסורים משום גזל |
זיתים וחרובים |
7ב. |
|
בלסטים מזוין |
אביי |
מי קא חזי ליה דמיאש?! |
מה שנטל נטל |
גנב שנטל מזה ונתן לזה |
8. |
|
ביכולין להציל על ידי הדחק: |
רבא |
טעמא דנתיאשו הבעלים, |
הרי אלו שלו, מפני שנתייאשו הבעלים |
שטף נהר קוֹריו עציו ואבניו |
9. |
|
דשויה שליח |
אביי |
בעידנא דתרם הא לא הוה ידע?! |
תרומתו תרומה |
תורם שלא מדעת |
10. |
|
כתיב כי יתן וקרינן כי יותן… |
רבא |
לא אמרינן – |
נגבו אע"פ ששמח, |
הכשר לקבל טומאה |
11. |
|
תיובתא דרבא תיובתא |
רבא |
איסורא דומיא דהיתרא… |
מותרת |
אבדה ששטפה נהר |
12. |
|
איכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו, |
[אביי] |
היכי אכלינן להו? |
|
תמרי דזיקא |
13. |
הלכתא
כוותיה
דאביי
ביע"ל
קג"ם
יאוש שלא מדעת – לא הוי יאוש
עד זומם –
למפרע הוא נפסל
לחי העומד מאליו – הוי לחי
קידושין שלא נמסרו לביאה – הוו קידושין
גילוי מילתא בגיטא – לאו מילתא היא
מומר
אוכל נבלות להכעיס –
פסול
לעד