–
איתמר – נאמר
התם – שם (התחלפות
ת' ב–ש')
מהיכא – מהיכן
נפקא – יוצא
דממעטא – שממעיט
תלמוד לומר – הפסוק מלמד אותנו
ב"ה–
נושא
הדף:
סוגית
תפילין בשבת–
מנחות
ל"ו
ע"ב
לכיתות:
ז'
מחבר
הדף:
גלעד
צורן
שמות
פרק יג
(ו)
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה':
(ז)
מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:
(ח)
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה'
לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
(ט)
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה'
בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה'
מִמִּצְרָיִם:
(י)
וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:
ס
רש"י
שמות פרק יג פסוק י
(י) מימים
ימימה –
משנה
לשנה:
אילו שתי מצוות מוזכרות בפסוקים
בדף הקודם?
.
על איזו מצווה לדעתך מדבר הפסוק
האחרון? נמק
.
.
מיהו התנא שהבנת כמותו?
.
למה לדעתך התנא השני הבין
שהפסוק האחרון עוסק במצווה אחרת ?
.
.
כמו איזה תנא מבינה הגמרא,
וכמו איזה תנא מבין רבה בר רב
הונא?
.
קראו את הפסוקים הבאים:
(טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם:
(יז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
(שמות פרק לא)
(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם:
(שמות פרק יג)
(ח)
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: (דברים פרק ו)
(י) זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר:
(יא)
וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם:
(בראשית פרק יז)
אילו מצוות מופיעות בפסוקים?
.
מה המשותף למצוות אלו?
.
חווה דעתך: מדוע
דווקא מצוות אלו הן אותות?
.
.
שולחן ערוך, אורח
חיים, סימן לא
א. בשבת וי"ט אסור להניח תפילין, מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם.
כמו איזה תנא השולחן ערוך פסק
להלכה?
.
מה הבעיה בכך שיהיו שני אותות
בו זמנית?
.