גמרא, מסכת סוכה, דף כט-ל: בוחן (מספר 2)

אוגוסט 2, 2026 · מאת שקלנובסקי יהודה · דפי עבודה

3

בס"ד

נושא
הדף
: גמרא, מסכת
סוכה
, דף כטל:
בוחן (מספר 2)

מיועד
לכיתות
:
זח

מאת:
יהודה
שקלנובסקי

שם:

בוחן
בגמרא

כט
:
ל.
(
מס'
2)

1. התורה כותבת את הפסוק: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:

אבי למד בכיתה,
שמפסוק זה נלמדות
4 הלכות
חשובות בהלכות ארבעת המינים
.
אבי קצת התבלבל
ואינו זוכר את הדברים בצורה מדוייקת
.

התאימו
בין המילה בפסוק לבין ההלכה הנלמדת ממנו
:

הָדָר צריך
שכל אחד יקח לולב בעצמו ואינו יוצא ידי
חובה על ידי אחר
(
)

לָכֶם צריך
להקפיד שארבעת המינים יהיו מהודרים
(
)

וּלְקַחְתֶּם אם
אין לך את כל
4 המינים
אי אפשר לקחת רק חלק מהם
(
)

וּלְקַחְתֶּם צריך
שארבעת המינים יהיו שלי לגמרי ולכן
'שאול'
פסול (
)

2. סמן
בשאלה הקודמת אילו מן ההלכות נכונות בכל
ימי חג הסוכות ואילו רק ביום הראשון
.
(
רשום 1
או 7).
מהי הסיבה להבדל?

3. הסבר
את המושגים הבאים
:

לולב
של אשירה

לולב
של עיר הנידחת

מה הדין
בלולבים אלו ומדוע
?

4. "לולב
הגזול והיבש פסול
"
מה קשה לגמרא
בחיבור של הגזול והיבש
?

5. מהי
הסיבה שבגללה פוסל ר
'
יוחנן בשם רשב"י
את הלולב הגזול בחג הסוכות
?
(
ביום הראשון
ובשאר הימים
, לפי
שיטת רש
"י)

ביום
הראשון
בשאר
הימים

6. הגמרא
הביאה משל ללמדנו את הדין של מצוה הבאה
בעבירה
. כתוב
את המשל והנמשל
.

7. מהי
שיטתו של ר
' יצחק
בר נחמני בשם שמואל בדין לולב הגזול
?

8. מה
מקשה
ומתרצת

הגמרא על שיטת ר
'
יצחק בר נחמני
בשם שמואל
?

שאלה

תשובה

שאלות בונוס:
(5
נקודות
לשאלה
)

  1. מדוע
    לא כתבה הגמרא שלולב של אשירה ועיר הנידחת
    פסול
    , משום
    מצוה הבאה בעבירה
    ?
    (
    תוס')

  2. כיצד
    מסביר
    הפני
    יהושע
    את
    שיטת ר
    '
    יצחק בר נחמני
    כך שלא יהיה קשה עליו מדין של מצוה הבאה
    בעבירה
    ?

ולולי
דברי
התוספות
היה
נראה
לי
לפרש
בענין
אחר
. דודאי שפיר מצי סבר שמואל מצוה הבאה בעבירה אפילו בדרבנן אלא שסובר דלא שייך מצוה הבאה בעבירה אלא היכא דאי אפשר לעשות המצוה אם לא ע"י העבירה, דכה"ג כתבו התוס'
לעיל בשמעתין, אלא דשמואל מיקל יותר דבגזלן גופא נמי לא שייך מצוה הבאה בעבירה אלא היכא שצריך לכוין לקנות הלולב והיינו ביו"ט ראשון כיון דשאול פסול א"כ על כרחך אי אפשר לו לצאת בשל חבירו אם לא שנתכוין לקנותו מש"ה הוי מצוה הבאה בעבירה,
משא"כ ביו"ט שני מתוך שיוצא בשאול וא"כ הרי אין צריך לכוין לשם קנייה דאפילו אם היה נוטלה על מנת להחזיר לאלתר יוצא וא"כ אין המצוה באה ע"י עבירה שמתכוין לקנותה מש"ה קאמר דיוצא נמי בגזול.

בהצלחה רבה!

⬇ הורדת הקובץ (Word)