גמרא, מסכת פסחים, פרק עשירי, דף קא, ב – שינוי מקום

בס"ד

נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
פסחים,
פרק
עשירי,
דף
קא,
ב
– שינוי
מקום

מיועד לכיתות: ה'-ח'

מחבר:
עמוס
הלל

שינוי מקום

מסכת פסחים פרק עשירי דף קא, ב

יתיב רב אידי בר אבין קמיה דרב חסדא, ויתיב רב חסדא וקאמר משמיה דרב הונא: הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך – לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום – לא.

א"ל רב אידי בר אבין: הכי תנינא ליה במתניתא דבי רב הינק, ואמרי ליה: במתניתא דבי בר הינק כוותיך

ואלא רב הונא מתניתא קמ"ל ?

רב הונא מתניתא לא שמיע ליה.

ותו יתיב רב חסדא וקאמר משמיה דנפשיה:
הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך – לא אמרן אלא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן,
אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן – אין צריך לברך.

מאי טעמא?

לקיבעא קמא הדר.

ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך.

מיתיבי:
בני חבורה שהיו מסובין לשתות, ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה, כשהן יוצאין – אין טעונין ברכה למפרע, כשהן חוזרין – אין טעונין ברכה לכתחלה.

בד"א (במה דברים אמורים)?

שהניחו שם זקן או חולה, אבל לא הניחו שם לא זקן ולא חולה, כשהן יוצאין – טעונין ברכה למפרע, כשהן חוזרין – טעונין ברכה לכתחלה.

מדקתני עקרו רגליהן – מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקינן, וטעמא – דהניחו שם זקן או חולה הוא, דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה, אבל לא הניחו שם זקן או חולה – כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין – טעונין ברכה לכתחלה.

קשיא לרב חסדא.

אמר רב נחמן
בר יצחק:מאן
תנא עקירות –רבי
יהודה.

דתניא:
חברים
שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת
או לבית המדרש,
כשהן
יוצאין – אין
טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין –
אין
טעונין ברכה לכתחלה.

אמר רבי
יהודה: במה
דברים אמורים –
בזמן
שהניחו שם מקצת חברים,
אבל לא
הניחו שם מקצת חברים,
כשהן
יוצאין – טעונין
ברכה למפרע וכשהן חוזרין –
טעונין
ברכה לכתחלה.

מהלך הגמרא

.

באורי מילים

יתיב – ישב

בר – בן

קמיה – לפני

וקאמר – ואמר

משמיה – משמו
( של אדם מסויים)

הא – זה

דאמרת – שאמרת

הכי – כך

תנינא –
שנינו

במתניתא – במשנתנו

דבי – של בית
מדרשו

ואמרי – ואומרים

ליה – לו

כוותיך – כמותך

קמ"ל – (קא משמע לן) בא
להשמיע לנו

שמיע – שמע ,
ידע

דנפשיה – משם עצמו

מאי טעמא – מה טעם,מה
הסיבה

לקיבעא –
לקביעות

קמא – ראשונה

הדר – חוזר

מיתיבי – מקשים, פתיחה
לקושייה מקור מוסמך על מקור פחות בדרגתו,
לדוגמא: מברייתא
על אמורא

קשיא – קשה

השלם את המשפטים

1.עמרי שרון הוא ה_____ של
אריאל שרון

2. מדוע איחרת לבית הספר,
______ שלך?

3.המאמן בכדורגל כל פעם ______
על אותם תרגילים

4.המזכירה תמיד מגיעה __________
לבית הספר

5. התרגיל בחשבון מאוד ____________

6. מנחם כל הזמן עמד עד שלבסוף
כאבו רגליו והוא _______

7. ל____ של אברהם
קוראים יצחק

8.התלמיד חזר על דבריו פעמים
רבות אך לא הבנו _______________.

9. איתן יושב _______ הרב.

10. אני אמרתי ______ אל
תעשה את זה, אבל הוא לא שמע
לי.

11. _______ את הפרק מספר פעמים
ולאחר מכן נבחנו עליו.

12. ________ של הרב אביחי קצין
לומדים פרשת השבוע ביחד עם ההורים.

13. _______ יש שני נושאים עיקריים
שהם הרישא והסיפא של המשנה.

14. אנחנו כל הזמן חוזרים
__________ לילדנו הקטן לעשות
אבל הוא לא מקשיב.

15._______ הוא אמר לי לעשות,
ועשיתי בדיוק מה שהוא אמר
והצלחתי.

16. ____ לא נכון הוא משקר, זה
לא מה שקרה!!

17. אברהם המציא את הדברים האלה
__________ ולא מאף אחד אחר.

18. הוא אמר לי פעם אחת וחזר
_______ ואמר לי עוד פעם.

19. יניב אמר בדיוק אותה תשובה
___________.

20.. הרב ______ מה
קרה.

21. יובל אמר לי ________ של
יהונתן.

* כתוב את כל המילים בארמית
שדומות למילים בעברית?______________________________

___________________________________________________________________.

בס"ד

סוגיית שינוי מקום

1.ברכתי בחדר אחד ועברתי לחדר אחר האם אני צריך לברך שוב?_____ מה הדין מבית לבית?____________

2.מה הפירוש כאן של מתניתא? 1.משנה 2.ברייתא 3.תוספתא 4.גמרא

3. מה הקושייה על דברי רב הונא?____________________________________________

__________________________________________________________________

4.מדוע לא יכול להיות שרב הונא יגיד דבריו בדיוק כמו המתניתא?

א.הוא אמורא והמתניתא זה תנאים

ב. אם כך לשם מה הוא אמר את דבריו, אין בהם כל חידוש

ג.רב הונא הוא תנא

5.הקף את התשובה הנכונה: 1.רב הונא יודע את כל המשנה

2.רב הונא יודע את כל תורה שבעל פה

3.רב הונא יודע את כל הברייתות

4.רב הונא לא יודע את הברייתות אבל יודע את המשניות

5. רב הונא יודע את הברייתות אבל לא יודע את המשניות

.

6.מה פירוש המושג מיתיבי ?

1.קושיה

2.תירוץ

3.קושיה ממקור שווה בסמכותו (לדוגמא ברייתא על ברייתא)

4.קושיה ממקור גבוה בסמכותו על נמוך ממנו (לדוגמא ברייתא על דברי אמורא)

מיתיבי:
בני חבורה שהיו מסובין לשתות, ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה, כשהן יוצאין – אין טעונין ברכה למפרע, כשהן חוזרין – אין טעונין ברכה לכתחלה.

7.להיכן הם יצאו?_________________

8.מה הפירוש של ברכה למפרע?_______________

9.להיכן הם חוזרים?______________________

10.מה הפירוש של ברכה לכתחילה?_______________________

11.משה ודוד אכלו יחד, חבר שלהם מאיר קרא להם אליו לבחוץ, הם שוחחו עימו ולאחר מכן חזרו פנימה, האם יהיו חייבים שוב בברכה ראשונה?_____________

בד"א (במה דברים אמורים)?

מה הפירוש של במה דברים אמורים?__________________________________________

שהניחו שם זקן או חולה, אבל לא הניחו שם לא זקן ולא חולה, כשהן יוצאין – טעונין ברכה למפרע, כשהן חוזרין – טעונין ברכה לכתחלה.

12.מהו התנאי שהיוצאים לא יתחייבו בברכה כשחזרו?

א.כלב נשאר שם לשמור על הבית

ב.נשארו שם אנשים לאכול

ג.הם יצאו וחזרו לפני שעברו 72 דקות

ד.הם אכלו דבר שצריך ברכה לאחריו במקום שאכלו (לדוגמא לחם)

ה. הם אכלו דבר שלא צריך ברכה לאחריו במקום שאכלו (לדוגמא בשר)

מדקתני עקרו רגליהן – מכלל דבדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן עסקינן, וטעמא – דהניחו שם זקן או חולה הוא, דכשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה, אבל לא הניחו שם זקן או חולה – כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע, וכשהן חוזרין – טעונין ברכה לכתחלה.

קשיא לרב חסדא.

13.מאלו מילים בברייתא אני לומד שהם אכלו דבר שצריך ברכה לאחריו במקום שאכלו?_______

14.מהברייתא ישנה קושייה על רב חסדא כי לפי הברייתא רק אם הנחתי שם _____________ אני לא צריך / צריך לברך ברכה ראשונה שאני חוזר אבל אם לא הנחתי שם _____________ אני לא צריך / צריך לברך ברכה ראשונה שאני חוזר אפילו אם אכלתי ________

אמר רב נחמן
בר יצחק:מאן
תנא עקירות –רבי
יהודה.

15.כיצד רב נחמן פורך (עונה תשובה) על קושיית הגמרא?

א.הברייתא מדברת על נושא אחר

ב.הברייתא בעצם לא חולקת על רב חסדא

ג.הברייתא היא כמו דעת יחיד רבי יהודה ורב חסדא לא סובר כמוהו

ד.רבי יהודה ורב חסדא סוברים אותו דבר

דתניא:
חברים
שהיו מסובין ועקרו רגליהם לילך לבית הכנסת
או לבית המדרש,
כשהן
יוצאין –
אין
טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין –
אין
טעונין ברכה לכתחלה.

אמר רבי
יהודה: במה
דברים אמורים –
בזמן
שהניחו שם מקצת חברים,
אבל
לא הניחו שם מקצת חברים,
כשהן
יוצאין –
טעונין
ברכה למפרע וכשהן חוזרין –
טעונין
ברכה לכתחלה.

16.רב חסדא סובר כמו רבי יהודה / תנא קמא

17. לפי התנא קמא אפילו אם לא הנחתי שם _____________ אני לא צריך / צריך לברך ברכה ראשונה שאני חוזר