נושא:גמרא,
מסכת קידושין דף כט ע"ב:
מבחן

מחבר:
הרב שמואל רוזנברג

כיתות:
ה–ט

ציון:
___________

שם התלמיד: ______________
ח.
הורים:
___________

מבחן
בגמרא
קידושין
–
דף
כט'
ע"ב
–
"ללמוד
תורה
ולהשיאו
אשה"

תלמיד יקר!
המבחן שלפניך בנוי משאלות פתוחות.
בחלקן עליך לעיין בקטעי הגמ'

עיין היטב!!!
וענה רק לאחר שחשבת היטב!!!

קידושין דף כט/ב

[תָּנוּ רַבָּנָן: לִלְמֹד תּוֹרָה,
וְלִשָּא אִשָּׁה –
יִלְמֹד תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּא אִשָּׁה.
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה,
יִשָּא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמֹד תּוֹרָה].
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה –
נוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה ?
וְלָא פְּלִיגִי,
הָא –
לָן,
וְהָא –
לְהוּ:

מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא בִּדְרַב הַמְנוּנָא,
דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא.
אָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּבוֹא לְיָדְךָ,
הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי.
כִּי אָתָא,
חַזְיֵיהּ דְּלָא פָּרִיס סוּדְרָא.
אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא פְּרִיסַת סוּדְרָא ?
אָמַר לֵיהּ: דְּלָא נָסִיבְנָא, וְהַדְרִינְהוּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ.
אָמַר לֵיהּ: חָזִי דְּלָא חָזִית לְהוּ לְאַפָּאִי עַד דְּנָסְבַת.
רַב הוּנָא לְטַעֲמֵיהּ – דְּאָמַר: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה –
כָּל יָמָיו בַּעֲבֵרָה.
,בַּעֲבֵרָה',
סַלְקָא דַּעְתָּךָ ?
אֶלָּא אֵימָא: כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה.
אָמַר רָבָא,
וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם –
מָתַי יִשָּא אִשָּׁה,
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא,
אוֹמֵר,
תִּפַּח עַצְמוֹתָיו (של אותו האיש).
אָמַר רַב חִסְדָּא,
הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחַבְרָאי –
דְּנָסִיבְנָא בְּשִׁיתְּסַר,
וְאִי הֲוָה נָסִיבְנָא בְּאַרְבֵּיסַר,
[דף ל ע"א]
הֲוָה אֲמִינָא לַשָּטָן,
גִּירָא בְּעֵינָיךְ.
אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נָתָן בַּר אַמִי: אַדְּיָדָךְ עַל צַוְּארֵיהּ דִּבְרִיךְ –
מִשִּׁיתְסַר וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.
וְאַמְרֵי לָהּ: מִתַּמְנֵי סְרֵי עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע.
כְּתַנָּאֵי,
(משלי כב)
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ",
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
חַד אָמַר: מִשִּׁיתְסַר וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם,
וְחַד אָמַר: מִתַּמְנֵי סְרֵי וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע:

רש"י

הא לן הא להו –
בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י, ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו, נושא אשה דהוה בלא הרהור, ואח"כ הולך ולומד תורה: להו –
לבני א"י הלומדים במקומם, אם נושא אשה – יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו: חזייה –
רב הונא לרב המנונא: דלא פריס סודר –
כדרך הנשואין, שהיו רגילין לכסות ראשן:
הוה אמינא ליה לשטן גירא בעיניך – כלומר: הייתי מתגרה בו. ושטן הוא יצר הרע, ולא אירא שיחטיאני: אדידך על צוארי דבריך –
בעוד ידך תקיפה על בנך קודם שיגדיל ולא יקבל תוכחתך השיאו אשה: משיתסר –
שנין הגיע זמן לכנוס, ויותר מעשרין ותרתין אל תאחרהו. לשון אחר: אדידך על צוארי דבריך, בשעה שעוד ידך תקיפה עליו, הוי זהיר ללמדו תוכחות. ואיזה זמנו ? משיתסר ועד עשרים ותרתין. בציר משיתסר אין בו דעת לקבל תוכחות כל כך, ואל תכביד יסורין ותוכחות. ויותר מעשרים ותרתין, יש לחוש שלא יבעט, וזה עיקר:

תוספות קידושין דף כט/ב

הא לן והא להו –
פי'
בקונטרס: בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י, ומתוך שלומדים חוץ למקומם – אין צרכי הבית מוטל עליהם, נושא אשה דהוה ליה בלא הרהור, ואח"כ לומד תורה. הא להו, לבני א"י הלומדים במקומם, אם נושא אשה – יהו כל צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו. וקשה לר"ת, דמשמע דקאמר שמואל: דנושא אשה תחלה, כדי להיות בלא הרהור, ומוקי לה למילתיה בבני בבל, א"כ אכתי איכא הרהור, כיון שהולכים ללמוד חוץ למקומן ! ועוד קשה: אחר שנשא אשה, היאך יצא חוץ למקומו ללמוד, והלא הוה אצריך לחזור אחר מזונות אשתו ובניו ! ובפ"ק דגיטין (דף ו🙂
אשכחן דשלח רבי אביתר בני אדם הבאים משם לכאן, הם מקיימין בעצמן: ויתנו את הילד בזונה ואת הילדה מכרו ביין. פירוש: שצריכין בניו ובנותיו להתמשכן בעבור מזונותיהן, משמע שאין עושים יפה שהולכים ללמוד חוץ למקומן !

על כן נראה לר"ת איפכא, דר'
יוחנן דאמר: ריחים בצוארו ויעסוק בתורה – לבני בבל דיבר, שאינו יכול להניח אשתו וילך וילמוד תורה, ועוד שהם עניים. ושמואל דאמר: נושא אשה תחלה – לבני א"י אמר, שיכולים ללמוד במקומם, וגם הם עשירים, וטוב לו שישא אשה וילמוד תורה בטהרה. ומיהו: פעמים שגם בני א"י היו יוצאים חוץ למקומם לבבל ללמוד תורה, אלא רובם היו לומדים במקומם. ואין תימה אם שמואל שהיה מבני בבל דמורה לבני א"י, שהיו לפניו תלמידים מבני א"י, שהיה מדבר להם. ור'
יוחנן אע"פ שהיה מא"י – היה מדבר לתלמידים שלפניו מבבל …

[תָּנוּ רַבָּנָן: לִלְמֹד תּוֹרָה,
וְלִשָּא אִשָּׁה –
יִלְמֹד תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּא אִשָּׁה.
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה,
יִשָּא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמֹד תּוֹרָה].
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה –
נוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה ?
וְלָא פְּלִיגִי,
הָא –
לָן,
וְהָא –
לְהוּ:

1. 1. איזה
      נושא מעלה הגמ'
      ? _______________________________________________________

   2. כיצד
      פוסק רב יהודה בשם שמואל ?
      ___________________________________

   3. כיצד
      פוסק ר'
      יוחנן ?
      _____________________________________________

   4. מה
      הכוונה "וְלָא פְּלִיגִי,
      הָא –
      לָן,
      וְהָא –
      לְהוּ"
      ____________________________________

   5. מה
      הכוונה "רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה"
      ? _____________________________________

   6. מהו
      הנמשל ל–"רֵחַיִם בְּצַוָּארוֹ" _______________________________________________

2. 1. "מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא בִּדְרַב הַמְנוּנָא,
      דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא"
      מי
      שיבח את מי ?___________

   2. רב
      חסדא סיפר לרב הונא בשבחו של רב המנונא,
      ורב
      הונא רצה לפגוש את רב המנונא. כתוב
      את השתלשלות
      הפגישה בין רב הונא לרב המנונא.
      רב
      חסדא התגאה לפני רב ____________
      בתלמידו
      רב _____________.
      אמר
      לו רב ____________
      כשיבוא
      אליך הביאהו אלי.
      כשבא
      רב ____________
      לפני
      רב ______________,
      ראה
      שאינו מכסה את ראשו כדרך הנשואים.
      שאל
      רב __________
      את
      רב _____________
      מדוע
      אינך מכסה את ראשך ?
      ענה
      לו רב __________
      איני
      נשוי.
      אמר
      לו רב ___________
      איני
      רוצה לראותך בטרם תנשא.

   3. מה
      דעתו של רב הונא בנושא 'גיל
      הנישואין' ?_________________________________________

3. "אַדְּיָדָךְ עַל צַוְּארֵיהּ דִּבְרִיךְ"
   מה
   הם שני פירושי רש"י
   לביטוי הנ"ל ?
   

   1. _____________________________________________________________.

   2. ______________________________________________________________.

4. 1. לפי
      רש"י
      (ד"ה:
      "הא
      לן הא להו"),
      מהו
      הדין לגבי חכמים בבלים ?___________________________

   2. הנימוק
      _________________________________________________________________

   3. הדין
      לגבי חכמים ארץ–
      ישראלים
      ?
      _______________________________________________

   4. הנימוק
      ________________________________________________________________

5. תוספות,
   בדיבור
   המתחיל:
   "הא
   לן והא להו ".

   1. לפי
      רבנו תם,
      מה
      הדין לגבי חכמים בבלים ?
      ________________________________________

   2. הנימוק
      _________________________________________________________________

   3. מה
      הדין לגבי חכמים ארץ–ישראלים ?
      ____________________________________________

   4. הנימוק
      ________________________________________________________________