נושא במסכת פסחים–
"בדיקת חמץ"
ברוך קורצוייל, מיועד לכיתה ט
-
שיטת הרא"ש בחובת בדיקת חמץ:
[יש
לפתוח
את
הגמרא
בדף
ו'
ע"ב]
-
פסקי הרא"ש למסכת פסחים פ"א אות ט':
"אמר
רב יהודה אמר רב:
הבודק
צריך שיבטל…
ומאי–טעמא
צריך ביטול,
והלא
בדק ופינה כל החמץ שנמצא?
אי
נימא משום פירורין
דקים שלא מצא בבדיקה ונשארו ועובר עליו
בבל יראה ואף על פי שאינו רואה דהא לא
כתיב:
'לא
תראה חמץ'
אלא–
"לא
יראה"!
משמע–
'לא
יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה',
ואף
על פי שאין יודע שהם בביתו–
מכל–מקום
בל יראה איכא!
ולכך
צריך שיבטל ושוב אין כאן איסור בל יראה.
ופריך:
והא
לא חשיבי ומשום
פירורין לא צריך ביטול דממילא בטילי והוי
הפקר ואין עובר עליהן?
אמר
רבא:
גזרה
שמא ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילויה
כלומר חיישינן שמא באחת מן הזויות היתה
גלוסקא יפיפיה שדעתו עילויה ולא
בטלה ממילא
ולכך צריך לבטל.
וכי
משכח ליבטליה
ולמה הצריכו לבטל בשעת הבדיקה?
דילמא
משכח ליה לבתר איסוריה ולא מצי לבטל ליה
דלאו ברשותיה קיימא".
-
עיין בפסקה השניה בדברי הרא"ש.
האם הרא"ש סתם כך משתמש באיסור "לא יראה"?
למה הוא לא משתמש באיסור "לא ימצא"?
______________________________________
_________________________________________________________________. -
איך הרא"ש מפרש "שמא
ימצא"
וכו'-
כמו רש"י (שמא ימצא ויעבור מכאן ולהבא)
או כרמב"ם (שמא כבר היתה)?
_____________________________________________________. -
איך הרא"ש מפרש "דדעתיה
עילויה"-
כמו רש"י (שמא יחוס עליה מכאן ולהבא)
או כתוספות (שדעתו כבר עליה כלומר,
זו גלוסקא שלא בטילה מאליה כמו פירורים)?
_______________________
_________________________________________________________________. -
לאור כל זאת–
איך נסביר את דברי הרא"ש:
"ואף–על–פי
שאין
יודע
שהם
בביתו–
מכל–מקום
בל יראה
איכא!"?
____________________________________________________. -
מה קשה מאוד מאוד על שיטת הרא"ש?
_____________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________.
-
ביישוב דעת הרא"ש אנו נעזרים כעת במה שכתב הוא עצמו בחיבור אחר שלו–
"תוספות הרא"ש"
על מסכת פסחים דף ו'
ע"ב:
"שמא
ימצא גלוסקא יפיפיה דדעתיה עילוה…הילכך
נראה לפרש משום דלעיל קאמר אילימא
משום פירורין–
שנשארו
בבית בלא ידיעתו
וקאי באיסור בל יראה ובל ימצא,
וקאמר:
וכיון
דלא חשיבי הוי
כמו הפקר ולא קאי באיסור בל יראה ובל ימצא,
וקאמר
רבא שמא ימצא
גלוסקא יפיפיה ודעתיה עילוה,
כלומר,
חשובה
בעיניו וקאי עלה באיסור בל יראה,
וכי
משכח לה ליבטלה,
ולמה
צריך לבטל מיד אחר הבדיקה?,
דילמא
משכחת לה לבתר איסורא
וכו',
ואפילו
הוה מצי לבטלה שגגת לאו בל יראה ובל ימצא
איכא,
אלא
דעדיפא קא משני דאפילו במזיד עבר".
-
כתוב כאן את מהלך הגמרא בתמצות:
______________________________________
__________________________________________________________________________________________________________________________________. -
האם לפי הרא"ש תירוץ הגמרא:
"דלמא
משכחת
לה"
וכו'
הוא התירוץ היחיד האפשרי?
___. -
מה האפשרות הנוספת העולה מתוך דברי הרא"ש?
______________________________
_________________________________________________________________. -
מה עדיין קשה לנו על שיטת הרא"ש?
_______________________________________
_________________________________________________________________. -
האם הרא"ש מפרש את רבא שאמר:
"שמא
ימצא
גולסקא"
וכו'
ואת שאלת הגמרא:
"דילמא
משכחת
לה"
וכו'-
דווקא אחר זמן איסור חמץ?
______. -
מהו הפרק זמן הנוסף הזה?
_____________________________________________. -
עכשיו נתמקד בקושיית הגמרא:
"דילמא
משכחת
לה"
וכו'-
מה הגמרא עדיין לא יודעת,
ורק בשלב התירוץ זה יתחדש לה?
(מהו הנתון לפי רש"י ומהו הנתון לפי הרא"ש)
_________________
_________________________________________________________________. -
אז מה הן מילות המפתח ב–
"תוספות הרא"ש"?
"________ ___ ___ ________"[6,
3, 3, 5]. -
הסבר את מילות המפתח הללו:
___________________________________________
_________________________________________________________________.
דף מס'
7
עמ'