לדעת
בן תימא –
לא ידוע

(שהרי
להרבה הלכות ס"ל
שדין חגיגת י"ד
כדין הפסח –
והשאלה
– האם
גם לגבי שבירת עצם)

לדעת
חכמים –
אין איסור

המוצא…

בי"ד

בי"ג

שוחט
בה מיד

(שוודאי
הטבילוה בעליה בי"ג,
שיהא
לה הערב שמש, ותהא
טהורה בי"ד
לשחיטת הפסח)

שונה
ומטביל

(שמא
עדיין לא הטבילוה בעליה,
שעדיין
יש שהות ביום להטבילה)

סכין

שונה
ומטביל

(מתוך
שאין שבירת עצם בפסח –
אין היא ראויה אלא למחר,
ט"ו,
לשבר
בה את העצם, ועדיין
יש שהות ביום להטבילה,
וייתכן
א"כ
שעדיין לה הטבילוה)

שונה
ומטביל

(שמא
עדיין לא הטבילוה בעליה,
שעדיין
יש שהות ביום להטבילה)

קופיץ

מני?

* וא"ת
–
לשם מה המוצאה מטבילה,
הרי
אף אם הוא טהור –
עושה הוא בטומאה עם כל הציבור?

ויש
לומר שמטבילה לשבר בה חגיגת ט"ו
שאינה באה בטומאה (רש"י).

א"ת
בן תימא

ש"מ
שס"ל
יש איסור שבירת עצם בחגיגת י"ד.

א"ת
חכמים

ש.
לא
מובן, מדוע
לא תאמר שהטבילוה מאתמול,
הרי
חזי לשבר בה עצמות חגיגת י"ד?

ת.
מיירי
שאין חגיגה, שחל
ערב פסח בשבת.

ש.
זה
קתני בסיפא?

ת.
מדובר
שאין חגיגה שבא במרובה.

ש.
איך
הוא ידע בי"ג
שיבוא במרובה?

ת.
מדובר
שאין חגיגה – שבא
בטומאה*.

ש.
איך
הוא ידע בי"ג
שלמחרת יהיו טמאים?

ת.
שמת
נשיא.

ש.
מת?!

אם
בי"ג
–
מדוע את הסכין הטביל,
ואם
בי"ד
–
מדוע את הקופיץ לא הטביל?

ת.
מדובר
שהנשיא היה גוסס בי"ג,
סכין
דחד ספיקא – מטביל,
קופיץ
דתרי ספיקי – לא
מטביל.