רבי
יהושע

רבי
אליעזר

פטור

חייב
חטאת

בתנאים
הבאים:

לדעת
ר"מ

(משנה
פסחים עא:,
ברייתא
דר'
חייא
שבת קלז.)

1. שבת
   זו בכניסתה ניתנה לדחות אצלו לגבי
   מצווה זו

2. הדבר
   שבו טעה,
   אע"פ
   שלא היה "חפץ"
   המצווה,
   מ"מ
   הוא היה טרוד בו,
   או
   שהוא מיחלץ (עלול
   להיות מיחלץ)
   במה
   שהוא עשה.

לדעת
סתם משנה

(פסחים
עא:,
שבת
קלז.)

1. "חפץ"
   המצווה
   אכן מונח לפניו ובו הוא טועה.

2. הוא
   עשה לבסוף מצווה כלשהי.

3. "אין
לו קצבה",
כלומר
היה לו לטעות,
וטעותו
סבירה.

אפשרות
לפירוש

עוקר

טועה

בשבת

יודע
שהוא פסח,
ושוחטו
במודע לשם שלמים –
היות וחושב שאין בזה כל איסור

סבור
שהוא שלמים –
ולכן
שחטו לשם שלמים

א"כ
– ש"מ
עקירה בטעות שמה עקירה (והלא
פלוגתא היא במנחות מט.)

רישא

הפסח
ששחטו שלא לשמו

חייב
חטאת

יודע
שהם שלמים –
ושחטן
במודע לשם פסח –
היות
וחושב שאין בזה איסור

א"כ
– למה
פוטר רבי יהושע –
הרי
כמו שברישא ס"ל
שחייב –
ה"ה
הכא

סבור
שהם פסח –
ולכן
שחטן לשם פסח

סיפא

שאר
זבחים ששחטן לשם פסח

ר'
יהושע

פוטר (כשראויין)

ר"א

מחייב

אלא
ברישא בעוקר וסיפא בטועה.