שם
הכותב:
ארז
משה
כיתות
יעד:
ח–ט
נושא:
ערבי
פסחים דף צ"ט–ק"ה
בס"ד
ערבי
פסחים–
סוגיה
ראשונה:
"ערב
פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך
אפילו
עני שבישראל לא יאכל עד שיסב
ולא
יפחתו לו מארבע כוסות ש יין אפילו מן
התמחוי"
ביאור
המשנה:
ערב
פסח סמוך מנחה (לפני
זמן מנחה)
אסור
לאדם לאכול
עד
שתחשך (
עד
שתשקע השמש)
הדין
:
הגמרא
מקשה במשנתנו על הדין מדוע נאמר בערבי
פסחים עניין זה?
אפילו
בערבי שבתות וימים טובים כך.
הוכחת
הברייתא:
לא
יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן
המנחה ולמעלה
כדי שייכנס לשבת כשהוא תאווה דברי רבי
יהודה
רבי
יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך.
מכאן
מתחילה המחלוקת בגמרא בין רבי יהודה לרבי
יוסי
|
רבי |
רבי |
|
לא |
אוכל |
לפי
שיטת רב הונא:
החידוש
הוא לרבי יוסי שאומר אוכל והולך עד שתחשך
כך
רבי יוסי נוהג בערבי שבתות וימים טובים
אבל
בערבי פסחים משום חיובא דמצה (צריך
לאכול 4
כזיתות
מצה)
מודה
רבי יוסי שצריך להפסיק אכילתו סמוך למנחה.
מושגים:
מנחה
קטנה =
המנחה
שסמוכים לה את תפילת ערבית
סמוך
למנחה=
חצי
שעה קודם המנחה הקטנה.
מאי
איריא?=מדוע
דווקא?
(דנו
בפרט זה)
הני
מילי–
דברים
אלו ,
מילים
אלו
תנא–
פועל–
שנה
שינן למד
שם
עצם–
השונה
כינוי לחכם בתקופת התנאים.
לפי
שיטת רב פפא:
אפילו
אצל רבי יהודה יש חידוש ולא רק אצל רבי
יוסי.
רבי
יהודה אומר שבערבי
שבתות וימים טובים אסור
לאכול מזמן המנחה ולמעלה. אז
מכאן שמזמן סמוך למנחה מותר.
(עפ"י
רבי יהודה)
אבל
בערב
פסח
אפילו מסמוך למנחה אסור לאכול.
ואז
נשאלת שאלה?
ובערב
שבת סמוך למנחה שרי?
(ומי
אמר שבערב שבת מותר לאכול מסמוך למנחה?)
הנה
ברייתא המוכיחה שאסור:
לא יאכל
אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות
ולמעלה …
(זה
זמן סמוך למנחה)
מר
זוטרא עונה לרב פפא בטענה מי אמר שזו
ברייתא נכונה אולי היא
משובשת
מושגים:
"מן
המנחה ולמעלה=
מתשע
וחצי שעות זמניות ולמעלה.
משבשתא–משובשת
מתרצתא–נכונה
מתורצת
סוגייה
2: "תנו
רבנן"
דף
ק"ב
עמוד א'
תנו
רבנן בני חבורה שהיו מסובים וקדש עליהם
היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו
קדושת היום ושני אומר עליו ברכת המזון
דברי רבי יהודה.
רבי
יוסי אומר הולך ואוכל עד שתחשך גמרו כוס
ראשון מברך עליו ברכת המזון והשני אומר
עליו קדושת היום.
ביאור
הסוגיה:
המקרה:
אנשים
שהיו מסובים (שסעדו
בערב שישי ככל הנראה סעודת מצווה)
ופתאום
נכנסה השבת.
שיטת
רבי יהודה:
מפסיק
סעודתו ומביאים לו כוס ראשונה של יין
ואומר
קידוש
שבת ומביאים לו כוס שנייה של יין ומברך
עליו ברכת המזון.
שיטת
רבי יוסי:
ממשיך
לאכול עד שתשקע השמש גמרו סעודתם מביאין
לו כוס ראשונה של יין מברך עליו ברכת המזון
מביאין לו כוס שנייה של יין ואמר עליו
קדושת היום.
(קידוש
שבת)
לפי
שתי השיטות צריך לברך על 2
כוסות
כוס אחד של יין וכוס אחד של ברכת המזון.
שואלת
הגמרא:אמאי
ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא?
למה
לא יכול לברך על שתיהם בכוס אחד.
תשובת
רב הונא בשם רב ששת:
אין
אומרים 2
קדושות
על כוס אחת.
מה
הטעם?
אמר
רב נחמן בר יצחק:
"לפי
שאין עושים מצוות חבילות חבילות"
(אסור
לעשות 2
מצוות
בבת אחת ).
אומרת
הגמרא:
אהה
לא עושים מצוות חבילות חבילות אבל הנה
ברייתא המוכיחה שכן עושים מצוות חבילות
חבילות?
הברייתא:
הנכנס
לביתו במוצ"ש
מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואח"כ
אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא כוס
אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן
לאחריו.
פירוש
הברייתא:
אדם
הנכנס לביתו במוצ"ש
הוא מברך על היין ועל הנר
ועל הבשמים ואח"כ
אומר הבדלה על הכוס ואם אין לו אלא יין
בשביל כוס אחת אז לאחר ברכת המזון הוא לא
שותה אלא מחכה מתפלל ערבית אומר הבדלה
ואז שותה יין (גם
בשביל ברכת המזון וגם בשביל הבדלה)
זה
מצוות חבילות חבילות אבל פה זה שונה.
פה
אין לו ולכן המקרה הזה שונה.
("אין
לו שאני")
והנה
מביאה הגמרא עוד מקור שבו אדם עושה מצוות
חבילות חבילות ויש לו יין .
והא
יום טוב שחל להיות לאחר השבת דאית לו
(=ויש
לו)
ואמר
רב יקנ"ה
(יין,קידוש,נר,הבדלה)
אבל
מכיוון שלא אמר זמן אנו מבינים שמדובר
בשביעי של פסח שבכל ימי החג היה לו ובשביעי
של פסח יכול להיות שייגמר לו.
והא
יום טוב ראשון של פסח ויש לו יין ואומר :
אביי
אומר:
יקזנ"ה
(יין
קידוש שהחיינו נר הבדלה)
רבא
אומר:
יקנה"ז
(יין
קידוש נר הבדלה שהחיינו)
תירוץ
סופי:
הבדלה
וקידוש הם עניין אחד ולכן מותר לעשות בו
מצוות חבילות חבילות אבל קידוש/הבדלה
וברכת המזון אסור מכיוון שזה לא אותו
עניין.
סוגיה
3:
בסוגייה
זו אנו הולכים לדון במקרה של יום טוב שחל
להיות אחר השבת .
מהו
סדר ההבדלה?
למקרה
זה יש כמה 2
דעות
בסיס ושאר הדעות הם דעות חיזוק:
רב
אומר:
יקנ"ה
לוי
אומר:קני"ה
רבנן
אומרים:
קינ"ה
מר
בריה דרבנה:
נקי"ה
שמואל:ינה"ק
רבה:
יהנ"ק
יהושע:
ניה"ק
מי
שסובר להקדים קידוש ליין הטעם הוא:
(עפ"י
2
טעמים)
1) תדיר
ושאינו תדיר–תדיר
קודם,
ולכן
קידוש יותר תדיר מהבדלה ולכן מקדימים
קידוש להבדלה.
2) דרך
המשל :
שקודם
מכניסים את השר לפני שמוציאים את המלך
כדי שלא ייראה עלינו כמשוי(
כטורח)
שאנו
ממהרים להוציא את המלך
דרך
הנמשל:
שמכניסים
קודם את היום טוב לפני שמוציאים את השבת
כדי שהשבת לא תראה עלינו כטורח
סוגיה
3:
בסוגייה
זו אנו הולכים לדון במקרה של יום טוב שחל
להיות אחר השבת .
מהו
סדר ההבדלה?
למקרה
זה יש כמה 2
דעות
בסיס ושאר הדעות הם דעות חיזוק:
רב
אומר:
יקנ"ה
לוי
אומר:קני"ה
רבנן
אומרים:
קינ"ה
מר
בריה דרבנה:
נקי"ה
שמואל:ינה"ק
רבה:
יהנ"ק
יהושע:
ניה"ק
מי
שסובר להקדים קידוש ליין הטעם הוא:
(עפ"י
2
טעמים)
1) תדיר
ושאינו תדיר–תדיר
קודם,
ולכן
קידוש יותר תדיר מהבדלה ולכן מקדימים
קידוש להבדלה.
2) דרך
המשל :
שקודם
מכניסים את השר לפני שמוציאים את המלך
כדי שלא ייראה עלינו כמשוי(
כטורח)
שאנו
ממהרים להוציא את המלך
דרך
הנמשל:
שמכניסים
קודם את היום טוב לפני שמוציאים את השבת
כדי שהשבת לא תראה עלינו כטורח
מי
שסובר להקדים הבדלה לקידוש הטעם הוא:
עפ"י
המשל:
שקודם
כול מלווים את המלך ואח"כ
רשאים להכניס את השר,
עפ"י
הנמשל:
קודם
כול מלווים את השבת ואח"כ
רשאים להכניס את היום טוב.
סוגייה
4:
מקרה:רב
הונא בר יהודה הזדמן לביתו של רבה הביאו
לרבה מאור ובשמים,
ורבה
בירך בשמים בהתחלה ואח"כ
בירך על הנר.
אמר
לו רב הונא:
והרי
יש מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל אך שניהם
סוברים שתמיד יבוא הנר ואח"כ
הבשמים.
ס
1) נר
2) מזון
3)בשמים
4)הבדלה
1)נר
2)בשמים
3)מזון
4)הבדלה
-
מזון
-
מאור
-
בשמים
-
הבדלה
1)מזון
2)נר
3)בשמים
4)הבדלה
דר הברכות במוצאי שבת:
רבי מאיר רבי יהודה
בית
בית שמאי בית הלל
בית שמאי בית הלל
העם
נהגו כבית הלל לדברי רבי יהודה.