גמרא, קידושין, דף ג ע"א: שאלות חזרה

הסבר את המושגים:
"על כל מים",
"על רוב מים"?

עיין ברש"י ד"ה 'מפני שדרכו', והסבר מהו המקור לכך ששנת המעשר לירקות נקבעת אחר הלקיטה (יש להסביר את הלימוד בפרוטרוט)?

עיין ברש"י ד"ה 'מפני שדרכו', במילים:
"ואע"ג…",
הסבר מהי קושייתו,
וכיצד הוא מיישבה?

עיין בתוד"ה 'מה ירק', לאיזה עניין מפרש ר"י את הלימוד מהפסוק: "כגדן מן הגרן…"?

על איזה קושי ר"י בא לענות?

מה תוס' מוכיח מהמילים: "אמינא לך מעשר חרובין דרבנן,
ואת אמרת לי שביעית דבנות שוח דאורייתא"?

מהי ההנחה הנוספת שתוס' מסתמך עליה כדי להוכיח את דעתו ששביעית בירקות היא מהתורה?

כיצד לפי דברי ר"י יודעים שהגורם הקובע לשנת המעשר בירקות הוא לקיטה?

מהי נקודת המחלוקת המרכזית בין שיטת רש"י לשיטת ר"י?

הסבר את קושיית תוס' במילים:
"וקשה דהרי אתרוג…
בתר חנטה"?

האם קושיה זו קשה על שיטת ר"י,
או על רש"י או על שניהם, נמק?

מהם שני תירוצי התוס' לקושיה?

הסבר מדוע לא מנו שמשנה שאתרוג שווה לאילן לעניין כלאיים?

הסבר מדוע לא מנו שמשנה שאתרוג שווה לירק לעניין פאה?

מדוע אין דין פאה באתרוג?

הבא דוגמא לעץ נוסף בו אין דיני פאה?

מדוע אין דיני פאה בירקות?

מדוע לא שנו במשנה שאתרוג שווה לירק לעניין ביכורים?

עיין ברש"י ד"ה 'כוי',
ובתוד"ה 'לא לחיה' והסבר מהו כוי?

באלו דברים כוי שווה לחיה ובאלו שווה לבהמה?

הסבר לפי רש"י מדוע יש דברים בהם כוי שווה לחיה ויש דברים בהם הוא שווה לבהמה?

עיין ברש"י והסבר מהו הדבר בו שווים גיטי נשים ושחרורי עבדים המרומז במשנה?

מדוע לא שנו במשנה של כוי, ובמשנה של גיטי נשים ושחרורי עבדים לשון דברים?

עיין ברש"י ד"ה דאיכא פלוגתא,
והסבר את מילות הגמרא: "כל היכא דאיכא פלוגתא…" לפי דברי רש"י?

עיין ברש"י והסבר באלו דברים שונים גיטי נשים משחרורי עבדים?

מהיכן וכיצד מראה הגמרא שסברת החילוק שלה בעניין השימוש בלשון 'דבר'
לעומת הלשון 'דרך'
היא אכן נכונה?

מה ממעטת הגמרא מבכך שברישא של משנתנו יש מניין (2 הסברים)?

מה מוגדר קנין חליפין לפי רש"י?

הסבר מהי ההו"א שאשה תקנה בחליפין, לפי רש"י ולפי תוס'?

מהיכן לומדים ששדה נקנה בחליפין?

הסבר מדוע למסקנה אין חליפין באשה לפי רש"י ולפי תוס'?

מהי 4 קושיות תוס' על שיטת רש"י לגבי השאלה מדוע אין קנין חליפין באשה?

הסבר מדוע תוס'
חושב בהוו"א ששדה עפרון לא יכל להקנות בחליפין?

כיצד תוס' מפרש את המילים:
"מדישראל בחדא עובד כוכבים נמי בחדא", בשלב הקוישה, ובשלב התירוץ?

הסבר מהי הרשאה?

ממה היה ר"ת נזהר כשהיה שולח הרשאה ביד גוי?

הסבר מדוע צריך מקור לכך שעבד עברי אינו נקנה בחליפין, הרי יכלנו ללמוד זאת מאשה?

כיצד תוס' מראה מהגמרא בחולין שריבוי קניינים לומדים מהיקש,
ולא מיעוט קניינים?

כיצד עובדה זאת עונה על שאלתו של תוס'?

האם אשה יכלה להקנות בכלי שיש בו שווה פרוטה,
בקניין חליפין, נמק את הדין לפי רש"י ולפי תוס'?