גמרא, שבת, יג-יז: "ושמונה עשר דבר גזרו בו ביום…"

עפ"י
הרמב"ם

טעם הגזירה והרקע

הגזרה

שמונה הלכות ב"יציאות
השבת", שהדין בהן פטור
אבל אסור

שמא יכניס לפיו משקין של
תרומה ויטמאם

האוכל אוכל שהוא ראשון לטומאה

1

האוכל אוכל שהוא שני לטומאה

2

שמא יכניס לפיו יחדיו משקה
טמא ותרומה

השותה משקין טמאים

3

אמרו: לא מים
המקווה הסרוחין מטהרין אלא המים הנקיים

הבא ראשו ורובו במים שאובים
אחר שטבל

4

גזירה לחיזוק הגזירה הקודמת

טהור שנפלו עליו שלשה לוגין
מים שאובין

5

חשש מעכברים עקב הצנעת תרומה
בסמוך לספרים

כתבי הקודש מטמאים הידיים

6

ידיים עסקניות הן

סתם ידיים שניות

7

גזירה משום משקין הבאים מחמת
שרץ

אוכלים שנטמאו במשקין
(והמשקין נטמאו מחמת סתם
ידים)

8

לא ישב לפני הספר

גזירה משום משקין הבאים מחמת
זב

כלים שנטמאו במשקין (והמשקין
נטמאו בשרץ)

9

לא יכנס למרחץ

שכן אינם מקפידים בנידות

בנות כותים מטמאות מעריסתן
בטומאת נדה

10

ולא לבורסקי

גזרו על היקפו טפח משום עביו.

כל דבר שיש בהיקפו טפח מביא
טומאת אוהל

11

ולא לאכול

למ"ד כלי
טמא חושב משקה – שמא
יבצרנו בקופות טמאות.

למ"ד
כלי טמא אינו חושב משקה – שמא
יבצרנו בקופות מזופפות.

הבוצר ענבים לגת, משקה
היוצא מהם מכשירם לקבל טומאה

12

ולא לדין

חשש שמא ישהה הכהן תרומה
טמאה בכדי לזרעה

גידולי תרומה – תרומה

13

לא יצא החייט במחטו

ולא יעבירנו פחות פחות מד'
אמות שמא יעבירו יותר

החשיך בדרך – נותן
כיסו לנכרי

14

ולא לבלר בקולמוסו

שמא יטה

אין פולין לאור הנר

15

לא יפלה את כליו

שמא יטה

אין קוראין לאור הנר

16

לא יקרא לאור הנר

פתם ושמנם משום יינם,
יינם משום בנותיהם,
בנותיהם משום ע"ז

פתם שמנם יינם ובנותיהם של
גויים – אסורים

17

לא יאכל הזב עם הזבה

כדי שלא יהיה תינוק ישראל
רגיל אצלו שחשודין על משכב זכור

תינוק גוי מטמא כזב

18