נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
שבת,
פרק
"כירה"
– שאלות
חזרה
לחלק
דיני
בישול

מיועד
לכיתות:
יא–יב

מחבר:
בועז
פש

לקובץ
התשובות
לחץ
כאן

"בזאת תבחנו"

לוח שו"ת חזרה בפרק "כירה"

מוקדש
לשימי ולבני,
בהערכה.

חלק ראשון –
עניני בישול

לוח השאלות



הוראות
שימוש:

קרא
ראשית את השאלה ונסה לענות מזכרונך,
אם
לא הצלחת –
ראה
בגמרא.
ודא
את תשובתך בלוח התשובות.
רק
אח"כ
רשאי אתה לעבור לשאלה הבאה.

אל
תדלג על שאלות,
ישנן
רבות האחוזות זו בזו.

הסרת
אחריות.
שו"ת
אלו אמורים לסייע בחזרה ושינון הנושאים,
אך
לא ללמדם.

"שגיעות
מי יבין",
ויתכן
ונפלו טעויות אי–פה
אי–שם,
לכן
אין להסתמך על הכתוב בלעדית.

נא
ונא הודיעוני אם נמצאה טעות,
ע"מ
שנתקנה במהדורה הבאה.
מראש
תודתי ע"כ.

בהצלחה!
ורק
לא להתייאש.

ב.
פש,
מצפה
יריחו תשס"ג

דף לו:

משנה

1. מה דינה של כירה שהסיקוה בקש וגבבה?

2. מה דינה של כירה שהסיקוה בגפת ועצים ולא גרפוה?

3. מה דינה של כירה שהסיקוה בגפת ועצים וגרפוה? מדוע?

4. מה מחלוקתן הראשונה של ב"ש וב"ה?

5. מהו חומרתו של תבשיל מחמין?

6. מה מחלוקתן השניה של ב"ש וב"ה?

גמרא

7. מהו דינו של חנניה?

8. מהם שני הפירושים למילים "לא יתן"?

9. לשיטה ב, האם מותר להשהות ע"ג כירה שאינה גרופה?

10. האם שיטה ב מסתדרת עם חנניה?

11. לשיטה א, האם מותר להשהות ע"ג כירה שאינה גרופה?

12. האם שיטה ב מסתדרת עם חנניה?

13. הגמ' מנסה להוכיח מן המשנה כשיטה א. בשורה התחתונה, מה לא מסתדר במשנה לשיטה ב?

14. לפי שיטה ב',
    במה עוסקת מחלוקת ב"ש וב"ה השניה, בחמין או תבשיל?

15. מהו "קטום"?

דף לז.

1. בתשובת הגמ' לתירוץ שיטה ב,
   מוסף קטע למשנה.
   מהו הקטע?

2. "מחזירין עליה תבשיל"
   – דעתו של מי כתובה כאן?

3. האם ישנה אפשרות להשהות ע"ג כירה שאינה גרופה?

4. "ת"ש דאמר ר'
   חלבו…"
   – זו ראיה כנגד שיטה…

5. מהו דינו של ר' חלבו בשם ר'
   חמא בר גוריא בשם רב?

6. בהו"א,
   על איזה קטע במשנה דיבר ר' חלבו?

7. כיצד מסתדרים דברי ר' חלבו עם שיטה ב?

8. מדוע אין מסתדרים דברי ר'
   חלבו עם שיטה א?

9. בדחייה,
   על איזה במשנה מדבר ר'
   חלבו?

10. מדוע עתה מובן החילוק בין תוכה לעל גבה?

11. "ת"ש ב' כירות המתאימות…" – זו ראיה כנגד שיטה…

12. איזו מילה מודגשת בברייתא זו שאינה מודגשת במשנתנו?

13. לדברי ר"מ,
    כמה מחלוקות יש בין ב"ש וב"ה?
    מהן?

14. לדברי ר"מ,
    האם מותר להחזיר?

15. לדברי ר"י,
    כמה מחלוקות יש בין ב"ש וב"ה?
    מהן?

16. הגמרא מנסה להתאים את הדעות בברייתא למשנה.
    לשיטה א הדעה שמובעת במשנה היא דעת…

17. לשיטה ב הדעה שבמשנה אינה דעת ר"מ כי "קשיא לב"ש בחדא, ולב"ה בתרתי"? מהו ה"חדא",
    ומהו ה"תרתי"?

18. מדוע אין דעת ר"י שבברייתא מתאימה לדעה שבמשנה,
    לשיטה ב?

19. בתשובת הגמ' משנתינו מועמדת כדעת…

20. אבל "סבר לה כר"י בחדא, ופליג בחדא". במה סברה משנתינו כר"י ובמה חלקה?

21. "איבעיא להו מהו לסמוך…"
    – הסבר צדדי הספק.

22. מהו מצב הכירה,
    גרופה או לאו?

23. "תא שמע שתי כירות המתאימות…" – מה מוכח מברייתא זו?
    כיצד מוכח?

24. כיצד נדחתה ראיה זו?

25. "תא שמע דאמר רב ספרא…"
    – מה דינה של כירה ש"קטמה ונתלבתה",
    כגרופה או לאו?

26. מהי ההוכחה ממימרא זו?

27. מה פשר הטיעון "ולטעמיך"?

28. מדוע "נוטלין ממנה"
    אינם מיושבות?

29. מהפסק "נוטלין ממנה"
    בהקשר לגרופה דייקא מוכח ש…

30. ע"פ עיקרון ה"אגב"
    שבשאלה הקודמת ניתן להסביר גם את "סומכין עליה"
    כ…

31. כיצד דוחה הגמ'
    השוואה זו שבין "סומכין"-מקיימין"
    ובין "נוטלין"-מחזירין"?

32. "מאי הוי עלה"
    על מה?

33. "תא שמע כירה שהסיקוה…"
    – מה מוכח מברייתא זו?

34. מה דינם של "גחלים שעממו"? ומה הדין בכיסה ב"נעורת של פשתן דקה"

35. "אמר רבי יצחק בר נחמני אמר רב אושעיא…" – מה הדין אם קטמה והובערה?

36. מדוע מודגשות המילים "כל צרכן"
    "כל צרכו"?

דף לז:

1. מה ההכרח שהמדובר כאן ב"מצטמק ויפה לו"?

2. כיצד נדחתה הוכחה זו?

3. א"כ,
   מהו החידוש בדברי ריב"נ?

4. "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן…"
   מהו החידוש בדברי רבב"ח על דברי ריב"נ לעיל?

5. מהו ייחודם של "גחלים של רותם"?

6. האם לדעת רבב"ח ניתן להשהות חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו ע"ג כירה שאינה גרופה?

7. "אמר רב ששת אמר רבי יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים…" – האם לדעת ר"ש ניתן להשהות חמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו ע"ג כירה שאינה גרופה?

8. איך מתיישבת הסתירה בדברי ר'
   יוחנן?

9. המשך דברי רבב"ח.
   מה הדין בעקר מכירה גרופה?
   ומה בכירה שאינה גרופה?

10. כיצד,
    א"כ,
    למד ר'
    יוחנן את משנתינו,
    כ"לא יתן"
    או כ"לא יחזיר"?

11. "אמר רבא תרווייהו תננהי…" – מהם ה"תרווייהו"?

12. היכן שנינו את שני הדינים האמורים?

13. "אין נותנין את הפת בתוך התנור עם חשיכה…"
    – כיצד מוכח מכאן שמותר להשהות תבשיל שלא בישל כל צרכו ע"ג כירה שאינה גרופה?

14. האם "קרמו פניה"
    נחשב כנאפה כל צרכו?

15. מה הגדרתו של התנור שבמשנה כ"גרוף"
    או לאו?
    מדוע?

16. מהי "חררה"?
    (ראה לעיל יט🙂

17. כיצד מדוייק מדברי ב"ה שבמשנתינו שאין להחזיר לשאינה גרופה?

18. אם נאמר כבר הדין במשניות מה ראה ר"ש לחדש?

19. מה דינו של תבשיל מבושל,
    אך "מצטמק ויפה לו"?

20. מה נפסק למעשה בענין זה?

21. מדוע לא ניתן ללמוד הלכה מהעובדה שר'
    יהודה אכל משהית "מצטמק ויפה לו"?

22. מי כונה כ"מרי דעובדא"?
    מדוע כונה כך?

23. מהו "כסא דהרסנא"?

24. מדוע אין ללמוד הלכה מהעובדה שר'
    הונא שיהה "מצטמק ויפה לו"?

25. איזה תבשיל תמיד ייחשב כ"מצטמק ורע לו"?
    

26. מהו היוצא מן הכלל הזה?

27. האם בר נחשב כ"מצטמק ויפה לו"
    או "מצטמק ורע לו"?

28. מהו המשותף ל"לפדא דייסא ותמרי"?

דף לח.

1. "בעו מיניה מרבי חייא בר אבא שכח קדירה על גבי כירה…"
   המדובר במזיד או שוגג?

2. מה דינו של המבשל בשבת?
   מהיכן דין זה?

3. מה פשר הביטוי "ולא שנא"?

4. האם "לא שנא"
   להיתר או לאיסור?

5. מדוע שונה דין משהה מדין שוכח לקולא?

6. מדוע שונה דין משהה מדין שוכח לקולא?

7. "מיתיבי שכח קדירה…"
   – קושיה למי?

8. "בשוגג יאכל במזיד לא יאכל… בחמין שלא הוחמו כל צורכן ותבשיל שלא בישל כל צורכו"
   – מדוע אין שאלה על רנב"י?

9. מדוע רבה ור"י אינם יכולים ליישב כך?

10. כיצד מיישבים רבה ור"י ברייתא זו?

11. חמין שהוחמו כל צורכן נחשבים כמצטמק "ורע לו או "וטוב לו"?

12. מהו המשותף לכרוב ופולים ובשר טרוף?

13. מה היתה הגזירה על המשהה?

14. מה היתה הסיבה לגזירה?

15. לסיכום.
    מה חמור יותר מבשל בשבת או משהה,
    אחר גזירה?

16. "קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר"
    – מה קשה?

17. "קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה"
    – מה קשה?

18. כיצד מיישבת הגמ'
    את ר"מ?

19. כיצד מיישבת הגמ'
    את ר"י?

20. לפי העולה מן השאלות הקודמות,
    מהי הנקודה העקרונית המשנה לדעת ר"מ,
    ולדעת ר"י?

21. "איבעיא להו עבר ושהה מאי…"
    שהה בשוגג או במזיד?

22. מדוע שדינו יהיה שונה משוגג?

23. השאלה מדוברת על "מצטמק וטוב לו"
    או על "מצטמק ורע לו"?
    

24. מה מצא רבי יוסי בציפורי? מה פסק להם?

25. מה מוכח מסיפור זה?

26. מהי דחיית הגמ'
    לראיה זו.

27. מנין הוכח שביצים מצומקות "מצטמקות ויפה להן"?

28. היכן אירע אותו מעשה?

דף לח:

1. "אמר רב ששת לדברי האומר…"
   – האם מותר להחזיר ביום השבת?

2. מדוע הייתי סבור לאסור?

3. מהו "קומקומוס"?

4. מהי "דיוטא"?

5. מה הוכח מאותו קומקומוס?

6. מה משמעות הביטוי "דעבד לגרמיה הוא דעבד"?

7. מה הדין אם הניחן ע"ג קרקע?

8. מהי הסיבה לאסור?

9. מה הדין אם אין דעתו להחזיר?

10. באילו שלשה מקרים הונח בתיקו?

11. לסיכום,
    מהם התנאים שהוזכרו בגמ'
    להחזרה?

משנה

12. מה דינו של תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא?

13. האם יש הבדל בין מתוכו לעל גביו?

14. דינו של כופח שהוסק בקש ובגבבא הוא כשל…

15. דינו של כופח שהוסק בגפת ובעצים הוא כשל…

גמרא

16. מה סובר ר'
    יוסף לגבי לסמוך?

17. מנין דייק את דינו?

18. "איתיביה אביי: כופח שהסיקוהו בקש ובגבבא…"
    – האם אביי המקשה מניח שמשנתינו מדברת על כופח גרוף או לא?

19. מדוע,
    א"כ,
    לא ניתן להסביר שהמשנה מדברת בהניח על גביו?

20. מהי,
    א"כ,
    האלטרנטיבה להסבר?
    שהמדובר במניח…

21. מה,
    א"כ סבר אביי בדין "לסמוך"?

22. "אמר רב אדא בר אהבה…"
    ראב"א מסביר שהמשנה מדברת בכופח שהוא…

23. איך,
    ע"פ דבריו משווה דין הכופח לדין הכירה?

24. מנין הובאה הוכחה לדברי אביי?

25. האם הברייתא חילקה בין תוכו לעל גביו?

26. דרג את השלשה לפי מידת חומם:
    תנור,
    כירה וכופח.

27. כמה קדירות נושאת כירה?
    כמה כופח?

28. איזה חילוק אחר ישנו בין כופח לכירה,
    בנושא טומאה וטהרה?

29. באיזה מקרה אין חילוק בין כירה לכופח?
    מדוע?

משנה

30. מהו "גלגול ביצה"?

31. מהו "מיחם"?

32. מה דין הפקעת ביצה בסודרין?

33. מה שורש מחלוקת ר"י וחכמים לענין הפקעה בסודרין?

34. לגבי איזה מקרה לא נחלקו?

35. מה עשו אנשי טבריא?

36. מה היתה דעת חכמים לגבי דינם של המים?

37. מה דינם של מים שהוחמו בשבת,
    האם מותרים לשתיה ולרחיצה?

38. מה דינם של מים שהוחמו בשבת,
    האם מותרים לשתיה ולרחיצה?

39. עבר וגלגל ביצה,
    מה דינו?

דף לט.

1. מר בריה דרבינא מביא ראיה לכך שחייב חטאת.
   מנין מביא ראיה?

2. מה מותר לשרות במים בשבת?
   מדוע?

3. מה ניתן לעשות למען מה שלא בא בחמין מע"ש?
   מדוע?

4. לגבי מה תיאסר אפי'
   הדחה בעלמא?
   מדוע?

5. לפי האמור,
   איזה עיקרון מוכיח מר בריה דרבינה מברייתא זו?

6. כיצד יחול כלל זה של מר בריה דרבינה לגבי ביצה?

7. "ולא יפקיענה בסודרין…"
   – לפי ההו"א,
   מה סבר ר"י לענין בישול בחמה?

8. מה פוסקת המשנה לענין נתינת תבשיל לתוך הבור, ואת המים היפים ברעים,
   ואת הצונן בחמה?

9. מה מוכח ממשנה זו?

10. ההנחה היתה שזו דעתו של…

11. מה עונה ע"כ ר'
    נחמן?

12. במה,
    למסקנה,
    לא נחלקו חכמים ור"י?

13. במה נחלקו ר"י וחכמים?
    מהו יסוד המחלוקת?

14. "ולא יטמיננה בחול"
    – תולדות מה הוא החול ואבק הדרכים?

15. מהי סיבת איסור ההטמנה בחול ובאבק הדרכים?

16. מדוע אסור להטמין ברמץ?

17. מה הבעיה בהזזת עפר?

18. האם ר"י יסכים לאיסור הטמנה בעפר?
    מדוע?

19. באיזה מקרה ישנה נפק"מ בין ההסברים?
    

20. איזה חשש יש,
    ואיזה אין,
    בטומן בעפר תיחוח?

21. "מיתיבי רבן שמעון בן גמליאל אומר מגלגלין ביצה…"
    לאיזה צד מובאת ראיה זו?

22. מה הבעיה לדעה החוששת להזזת עפר ממקומו?

23. מדוע אין חשש הזזת עפר?

24. מה דין ההטמנה בסיד רותח?
    מדוע?

25. "תא שמע מעשה שעשו אנשי טבריא…" ראיה זו תומכת בדעה…

26. איך מוכח מכאן כדברי דעה זו?

27. על איזה חלק במשנה עולה מעשה אנשי טבריא,
    לפי הנחת הגמ'
    בשאלה?
    

28. מה נלמד,
    א"כ,
    מהמעשה,
    בשאלת הגמ'?

29. האם,
    לפיכך,
    זו ראיה כנגד ר"י?

30. מה נלמד ממעשה טבריה,
    בתשובת הגמ'?

31. ראיה זו הובאה ע"י…

32. כיצד מסביר ר"י את סיבת האיסור?

33. מנין חמי טבריא מתחממים,
    לדעת ר"י?

34. חשוב קמעא,
    מה סברו אנשי טבריא בהתירם לחמם את המים בחמי טבריא,
    למסקנת הגמ'?

דף לט:

1. מנין החל האיסור על הטמנה בדבר המוסיף הבל מבעוד יום?

2. עולא פוסק הלכה כ…

3. מה תגובתו של רב נחמן על פסיקתו זו של עולא?

4. "מעשה שעשו אנשי טבריא…"
   – מדוע לא יתכן שאיסור הרחיצה אמור לגבי רחיצת כל גופו?

5. מה מותר לרחוץ בחמין שהוחמו מערב שבת?

6. מדוע לא יתכן שאיסור הרחיצה אמור לגבי רחיצת פניו ידיו ורגליו?

7. האם מותר להחם מים לרחיצת כל גופו ביו"ט?

8. האם מותר להחם מים לרחיצת פניו ידיו ורגליו ביו"ט?

9. באיזה תנאי מותר הכל לכו"ע?

10. הגמ'
    בתשובתה מעמידה שהמדובר ברחיצה אחרת.
    במה המדובר?

11. מה דינה של השתטפות כל גופו במים שהוחמו בע"ש?

12. כדעתו של מי הותרו החמין שהוחמו בע"ש?

13. מה דינה של השתטפות כל גופו במים צוננים?

14. היכן ישנה סבירות גבוהה יותר לאיסור,
    בכלי או בקרקע?
    מדוע?

15. מהו החשש בכך?

16. "אמר רב חסדא מחלוקת…"
    – בהו"א העמיד ר"ח שהמחלוקת מדוברת על…

17. אבל בקרקע לכו"ע…

18. מדוע העמדה זו אינה נשארת?

19. למסקנה,
    מעמיד ר"ח שהמחלוקת מדוברת על…

20. אבל בכלי לכו"ע…

21. כמי נפסקה הלכה במחלוקת ההשתטפות?

22. מה עדיף שמיעה "בפירוש"
    או "מכללא"?

23. ר"י בודק את רבב"ח אם שמע את הדברים במפורש מר'
    יוחנן או מכללא.
    מאיזה כללא יכל ללמוד זאת רבב"ח?

24. השלם:
    "כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע…

25. מהו המקרה היוצא מן הכלל האמור?

26. הסבר בקיצור את ענין "קולי מטלניות".

27. מה דינם של "קולי מטלניות"?

28. מהן שתי הסיבות שאין הלכה כדברי המכריע ב"קולי מטלניות"?

דף מ.

1. מה הפריע לר'
   יוסף אם נלמד מ"כללא"?

2. איך הרגיע רבב"ח את ר'
   יוסף?
   

3. חמין שהוחמו מערב שבת,
   כיצד מותר לרחוץ בהם,
   לדעת רב ושמואל?
   

4. כיצד יישב רב את הנאמר בברייתא במפורש:
   "רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו"?

5. כמה פעמים עונה רב כך?

6. על איזו ברייתא לא ניתן היה להשיב עוד כך?

7. רבה מציג את דעת רב בצורה שונה.
   כיצד?

8. כיצד,
   א"כ,
   לדעתו יענה רב על הברייתות שהובאו לעיל?

9. ר"י שאל את אביי אם רבה עשה כשמועתו של רב, מה ענה אביי?

10. הגמ'
    תמהה על שאלתו זו של ר"י.
    מה התמיה?

11. כיצד מסבירה הגמ'
    את שאלת ר"י?

12. לאור התשובה הקודמת שוב לא מובנת שאלת ר"י.
    מדוע?

13. כיצד פסק רבה בכל מחלוקות רב–שמואל?

14. מהן שלש המקומות היוצאים מן הכלל בהם פסק כשמואל?

15. א"כ,
    במה נסתפק שמואל במעשי רבה?

16. הסבר בקיצור את שלשת הדינים,
    בהם פסק רבה כשמואל.

17. "תנו רבנן מרחץ שפקקו נקביו מערב שבת…" מהו הדגש "פקקו נקביו"?

18. לברייתא זו,
    האם הזיעה מותרת?

19. האם יש הבדל בין שבת ויום טוב?

20. מהו "להשתטף"?

21. האם מותר להשתטף?

22. "אמר רב יהודה מעשה במרחץ של בני ברק…" – מה מלמדנו מעשה בני ברק.

23. האם חכמים הצריכו חיפוי בנסרים?

24. מאמתי החלו חכמים לאסור את הרחצה?

25. האם מותר סתם להכנס למרחץ,
    בלי כוונה להזיע?

26. מה היו שלבי גזירת הרחיצה?

27. מה היה המניע למעבר ממצב א' לב'?

28. מה היה המניע למעבר ממצב ב' לג'?

29. מה היה המניע למעבר ממצב ג' לד'?

30. מה היה המניע למעבר ממצב ד' לה'?

31. האם מהלך סוגיתיינו הוא כחכמים דחמי טבריא או כר'
    יוסי?

32. השלם:
    "העובר על דברי חכמים מותר לקוראו…

33. מנין נלמד שמותר לכנותו כך?

דף מ:

1. "אמבטיאות של כרכים…"
   מדוע מודגש "של כרכים"?
   מדוע?

2. האם מותר להתחמם כנגד המדורה ולרחוץ בצונן?

3. האם מותר לרחוץ בצונן,
   ואח"כ להתחמם כנגד המדורה?
   מדוע?

4. "תנו רבנן מיחם אדם אלונטית…"
   – האם מותר לחמם מגבת ולהניחה על בטנו?

5. האם מותר להניח על בטנו קומקום מים חמים?
   מדוע?

6. "תנו רבנן מביא אדם קיתון מים…"
   במה עוסק ת"ק?

7. במה עוסקים ר"י ורשב"ג?

8. מה התיר ת"ק במים?
   ומה אסר?

9. מה התיר ר"י בשמן?
   ומה אסר?

10. מדוע במים נאמר "הפגת צינה"
    ואילו בשמן "הפשרה"?

11. מה התיר רשב"ג בשמן?
    ומה אסר?

12. מדוע חימום על היד קל יותר?

13. ת"ק דיבר על מים.
    מה יסבור בשמן,
    לקולא או לחומרא?

14. לרבה ורב יוסף,
    במה נחלקו ת"ק ר"י ורשב"ג?

15. לרב נחמן בר יצחק,
    במה נחלקו ת"ק ר"י ורשב"ג?

16. מה נענה לשאלה "רבן שמעון בן גמליאל היינו תנא קמא!?"

17. רב יהודה בשם שמואל פוסק שאין לחלק בין שמן למים.
    מה הדין בשניהם?

18. מה משמעותו המילולית של המושג "יד סולדת"?

19. כיצד ניתן לדעת באיזה חום ה"יד סולדת"?

20. "אמר רבי יצחק בר אבדימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ…"
    איך יכול,
    הרי גזרו על הרחיצה?

21. לשם מה ביקש להניח לו פך של שמן באמבטי,
    לחימום או הפשרה?

22. האם רבי התיר לו?
    מדוע?

23. מה הציע לו לעשות?

24. מהם שלשת הדברים שלמדה הגמק ממעשיה זו?

25. מה הבעייתיות שמוצאת הגמ'
    בסיפור זה?

26. מהם שני המקומות בהם אסור להרהר בד"ת?

27. האם בלשון חול יהיה מותר לומר ד"ת במקום המיאוס?

28. האם בלשון קודש יהיה מותר לומר דברי חול במקום המיאוס?

29. לדברי אביי,
    מה הנקודה העקרונית בדיבור במקום המיאוס?

30. למסקנה,
    כיצד רב אמר ד"ת בבית המרחץ?

31. מה ההוכחה לכך שלשם הפרשה מאיסור מותר?

32. מהם השירותים שרצה תלמידו של ר"מ להעניק לרבו?

33. האם ר"מ הניח לו?
    מדוע?

34. האם מותר לבשל בחמי טבריא?

35. מנין למד זאת רבינה?

36. האם חייב המבשל בחמי טבריה מדאורייתא?

37. כיצד יוסברו,
    א"כ דברי רב חסדא האומר ש"המבשל בחמי טבריא בשבת פטור"?

38. מה עשה ר'
    אבהו בשבת אחה"צ?

39. מה ענין את ר' זירא כאשר ראהו?

40. במה תלויה השאלה?

41. מהם שלש הבעיות העלולות להתעורר ברחצה באמבטי (בריכה)?

42. מה טעם גזרו חכמים על השייט במים?

43. מיחוי הקרקע במים משום מה נאסר?

44. "לא ישוט אדם בבריכה מלאה מים"
    – בהו"א,
    מהי סיבת האיסור?

45. "ואפילו עומדת בחצר"
    – מה חידוש בדבר?

דף מא.

1. "לא ישוט אדם בבריכה מלאה מים"
   – למסקנה,
   מהי סיבת האיסור?

2. מהו "גידודי"?

3. הגמ'
   מתרצת "הא דלית ליה גידודי הא דאית ליה גידודי"
   – היכן מותר והיכן אסור?
   מדוע?

4. מדוע,
   א"כ ר' אבהו יכול היה לעקור ואין בכך משום איסור?

5. השלם:
   "תניא רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו…

6. א"כ,
   מדוע הסתפק ר'
   זירא אם ר'
   אבהו נגע או לא?

7. מה דינה של בולשת שנכנסה לעיר בעת שלום?
   מדוע?

8. מה דינה של בולשת שנכנסה לעיר בעת מלחמה?
   מדוע?

9. מה ראיה הובאה ממשנת בולשת?

10. למה "בולשת"
    נקראת כך?

11. מה ביעתותא שייך אצל ר'
    אבהו?

12. השלם:
    "אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו…

13. מדוע?

14. איך נפתרת הדילמא,
    מצד אחד הרצון לצניעות,
    ומצד שני שלא יראה ככופר בברית?

15. מדוע העליה חמורה?

16. מה היה עושה רבא?
    מדוע?

17. מה היה עושה רבי זירא?

18. מה עשו רבנן דבי רב אשי?

19. האם מותר לעלות מבבל לא"י,
    אליבא דר'
    יהודה?
    מנין למד זאת?

20. מדוע התחמק ר'
    זירא מר'
    יהודה?

21. במה עסקו ההלכות האחרונות ששמע מפי ר"י?

22. נסה להזכר מה היו ההלכות שלמד אז.

23. מהו תחילת חולי מעיים?

24. אכילתו של מי מרקבת?

25. מי דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו?

26. מי דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים?

27. מי דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן?

28. מי דומה למים על גבי חבית?
    מדוע?

משנה

29. האם מותר לשתות ממוליאר הגרוף?

30. האם מותר לשתות מאנטיכי גרופה?

31. מהי סיבת ההבדל ביניהם?

גמרא

32. "מים מבפנים וגחלים מבחוץ"
    זהו…

33. מהי "אנטיכי"?

34. מה חם יותר בי כירי או בי דודי?
    מדוע?

35. מה דין בי דודי לרבה?

36. מה דין בי כירי לרנב"י?

37. "תניא כוותיה דרב נחמן…"
    – כיצד מוכח מברייתא זו כדברי רנב"י?

משנה

38. מהו העיקרון שמלמדת משנה זו?

39. האם יש חילוק בין מים מרובים למועטים?
    מהו החילוק?
    מדוע?

גמרא

40. מהן שתי האפשרויות להסבר המילים "המיחם שפינהו"?

41. לרב אדא בר מתנה,
    מדוע אסור לתת מים מועטים?
    מדוע מותר מים מרובים?

דף מא:

1. לדעת אביי,
   מדוע אסור לתת מים מועטים?
   מדוע מותר מים מרובים?

2. לדעת אביי,
   מה דינו של מיחם שרוקן ממימיו?

3. מדוע ראב"א לא חשש לצירוף?

4. מה דינו של דבר שאינו מתכווין?

5. "אמר רב לא שנו אלא להפשיר אבל לצרף אסור"
   – מתי מצרף ומתי מפשיר?

6. "ושמואל אמר אפילו לצרף נמי מותר"
   – מה מוזר בדברי שמואל?

7. מהו "שיעור להפשיר"?

8. מהו "שיעור לצרף"?

9. לרב,
   איזה שיעור מותר?

10. לשמואל,
    איזה שיעור מותר?

11. לסיכום,
    מהו הדין ומהו החשש בהוספת הרבה מים,
    מעט מים,
    או במילוי הכלי,
    במיחם ריק?

דף מב.

1. "למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה"
   – מנין נראה כך?

2. לשמואל,
   גחלת של מתכת ברשות הרבים,
   האם מותר לכבותה? ומה דינה של עץ?

3. מהו ההבדל ביניהן?

4. מדוע התירו איסור דרבנן כאן?

5. לדעת ר"ש,
   האם מותר לכבות גחלת של עץ?
   מדוע?

6. שמואל אכן סבר כר"ש?

7. איזה איסור מותר לעבור בכדי לפנות את הקוץ מרשות הרבים?
   תן שתי דוגמאות.

8. "אבל נותן כו':
   תנו רבנן נותן אדם…"
   – הסבר המושג "תתאי גבר".

9. האם נחלקו ב"ה וב"ש בכך?

10. לב"ש,
    מה דין שפיכת חמין לתוך הצונן?

11. לב"ש,
    מה דין שפיכת צונן לתוך החמין?
    מדוע?

12. לבית הלל,
    האם יש הבדל בין חמין לתוך הצונן או צונן לתוך החמין,
    כשהמדובר בכוס?

13. לב"ה,
    מה הדין באמבטי?
    

14. מהם ההבדלים שבין כוס לאמבטי?

15. לרבי שמעון בן מנסיא,
    מה דינה של אמבטי?

16. כמי פסק רב נחמן באמבטי?

17. במה דומה ספל לכוס ובמה לאמבטי?

18. מהו מקור ההסתפקות לגבי ספל?

19. כיצד פוסק רבי חייא לגבי ספל?

20. "ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא…"
    – האם ניתן להסיק איזשהי מסקנא הלכתית מכל הדיון הבא?

21. מה,
    א"כ,
    הבעיה בפסקו של ר"נ כרשב"מ שאמבטי תמיד אסורה?

22. הגמ'
    בתשובתה משנה את העמדת רשב"מ,
    כיצד?

23. מדוע,
    א"כ,
    לא אמר בפירוש שהלכה כב"ש?

24. מה ראה רב הונא בריה דרב יהושע אצל רבא?

25. מנין למד רבא היתר?

26. "תני רבי חייא נותן אדם קיתון של מים לתוך ספל של מים…" – איזה שני פירושים סובלת מימרא זו?

27. מהו התיקון שהוכנס במימרא?

משנה

28. מהו "אילפס"?

29. מדוע "לא יתן לתוכן תבלין"?

דף מב:

1. האם מותר לתת תבלין לתוך הקערה או לתוך התמחוי?
   מדוע?

2. במסלול של האוכל,
   מה בא קודם תמחוי או קערה?

3. לדעת רבי יהודה,
   במה שונה חומץ וציר?

גמרא

4. "איבעיא להו…"-
   מהי האיבעיא בדעת ר"י?

5. אם עולה על הרישא,
   מה הדין באילפס שאין בו חומץ,
   לדעת ר"י?
   מה הדין בתמחוי שיש בו חומץ?

6. אם עולה על הסיפא,
   מה הדין באילפס שאין בו חומץ,
   לדעת ר"י?
   מה הדין בתמחוי שיש בו חומץ?

7. "תא שמע דתניא רבי יהודה אומר לכל אילפסין…"
   מה מוכח מראיה זו?

8. מה דינו של מלח.
   להו"א של רב יוסף?

9. שדינו כתבלין רגיל שבכלי ראשון – בשל.
   בכלי שני –
   לא בשל.

10. מה דינו של מלח.
    לדעת אביי,
    לא"ד הראשון?

11. מה דינו של מלח.
    לדעת אביי,
    לא"ד השני?

12. באיזה כלי ראשון מדובר בשאלה קודמת?

13. כמו מה צריך מלח בישול,
    לדעת ר"נ?

14. דברי ר"נ תואמים לדברי אביי שבאיכא דאמרי ה… ואינם תואמים לדברי אביי שבאיכא דאמרי ה…

• תם חלק ראשון שבפרק העוסק בעניני בישול.