נושא:
דברי הימים א,
פרק יא,
מקורות
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כיתות:
ח–ט
בס"ד
כיבוש
יבוס ע"י
דוד (דברי
הימים א'
פרק
יא)
דברי
הימים
א
פרק
יא
(ד)
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: (ה)
וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד: (ו)
וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ:
שמואל
ב
פרק
ה
(ו)
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה: (ז)
וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד: (ח)
וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת:
פירוש
א –
רש"י
ויאמרו ישבי יבוס לדוד לא תבא הנה –
אינו מפרש כאן למה, ובשמואל מפרש: "ויאמר לדוד לא תבא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים" ראו שלא יוכלו לעמוד לפני דוד ונתנו עורים ופסחים לפני שער העיר "לאמר לא יבא דוד הנה" כי אם ילחם עם העורים הללו. כי ידעו כי בזוי הוא למלך להלחם עם העורים ומתוך כך ישוב ולא ילחם עמהם. ודוד אמר בלבו אמת הוא כי לא נכון והגון לי להלחם עם עורים ועם פסחים אך כל מי שיכה היבוסי היאך שיגע בצנור וימשכם וישליכם משם את העורים. "על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית" אל בית דוד שיהא לו גנאי פן יאמרו עם אלו נלחם דוד:
פירוש
ב
–
רלב"ג
כבר באר בספר שמואל, שהסבה בזה היא שאם לא יסיר את העורים ואת הפסחים לא יוכל לבוא שם .
וכבר בארנו בבאורנו לספר שמואל הסבה בזה שכבר היו שם תמונות עורים ופסחים עם דמות מקלות גדולים מברזל בידם והמים העוברים בצנור מניעים המקלות ההם תמיד באופן שלא יוכל להכנס אדם שם .
ולזה היה הדרך בהשבתתם הנגיעה בצנור אשר באים בו המים להניע זאת התנועה
פירוש
ג –
חז"ל
יהושע
פרק
טו,סג
וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
רש"י
שמואל
ב
פרק
ה
(ו)
אל היבוסי –
מצודת ציון נקראת יבוס ומזרעו של אבימלך היו והיו להם שני עבודת כוכבים אחד עור ואחד פסח שנעשו על שם יצחק ויעקב ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך ולכך לא הורישום כשלכדו את ירושלים לא לכדו את המצודה כמו שנאמר ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו יושבי יהודה להורישם (יהושע ט"ו כ"ג)
ותניא אמר רבי יהושע בן לוי יכולין היו אלא שלא היו רשאין:
ויגע בצנור –
לשון גובה המגדל כי שם היו נתונים כוכבים ומזלות שלהם ובימי דוד כבר עברו הדורות שהוזכרו בשבועה:
רד"ק
תהלים
פרק
יח
פסוק
ל
בשעה שהלך דוד אל יבוס לעשות עמהם מלחמה התחיל דוד ואמר כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר (דהי"א יא,
ו).
מה עשה יואב?
הלך והביא ברוש אחד רענן וקבעו בצד החומה וכפף ראשו שהיה רך ואחז בו דוד וקפץ יואב על ראשו של דוד ונתלה בברוש ודלג לחומה.
אמר דוד (מזמור קמא,
ה):
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני.
מה עשה הקב"ה?
קיצר את החומה עד שעלה דוד אחריו,
שנאמר:
ובאלהי אדלג שור: