נושא:
דברי הימים,
ב פרק יח ,
מקורות
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כיתות:
ח–ט
בס"ד
מ
(א)
וַיְהִי
לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב
וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב:
– רד"ק
א.
(ה)
וַיִּקְבֹּץ
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִאִים
אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה
אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן
הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ:
רש"י
דברי
הימים
ב
פרק
יח
וכולם נביאי אמת היו כי מה ששאל ממנו יהושפט קבץ לו כן מוכיח בסמוך (פ"כ)
"ויצא הרוח ויאמר אני אפתנו וגו'
" עד "והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו" שאומר להם לאמר לאחאב עלה ויתן האלהים ביד המלך מכלל שהיו נביאי ה'
שלא היו מתנבאים אלא דבר ה'
שאם היו נביאי שקר אין הפתוי נופל עליהם שלא היו מתנבאים אלא מה שהיו בודים
מלבן ועוד שאמר יהושפט שוב "האין פה נביא לה'
עוד" ודאי יודע אני שהם נביאי ה'
אלא מקובלני מבית אבי אבא שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון א'
ולשון א'
והללו כולם מתנבאים עלה והצלח:
לחמת יהושפט ואחאב נגד ארם ברמות גלעד
– דברי
הימים ב פרק יח
(ב)
וַיֵּרֶד
לְקֵץ שָׁנִים אֶל אַחְאָב לְשֹׁמְרוֹן
וַיִּזְבַּח לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר
לָרֹב וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיְסִיתֵהוּ
לַעֲלוֹת אֶל רָמוֹת גִּלְעָד:
רד"ק
מלכים
א
פרק
כב
פסוק
ג
ויש לשאול: והלא אמר בן הדד לאחאב הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב לך וא"ת לא קיים לו דברו והלא שלום היה ביניהם שלש שנים ולמה לא עשה מלחמה זאת כשלא השיב להם הערים ועוד למה אמר אחאב על רמות גלעד יותר משאר הערים נאמר כי רמות גלעד לא לקחה מלך ארם מעמרי אבי אחאב כי קודם לכן לקחה והוא א"ל הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב ואחאב לא נתן דעתו אז לשאול ממנו רמות גלעד כי ג"כ היה משיב לו שהרי בדמשק נתן לו חוצות כל שכן שהיה משיב מה שהיה לו אלא שלא נתן דעתו אז ואח"כ כשנזכר לא יכול להלחם עמו על זאת שהרי שלחו בברית לפיכך היה שלום ביניהם שלש שנים ועתה כשראה אחאב כי מלך יהודה היה עמו ואמר לעזור לו אמר שילך למלחמה על מלך ארם לקחת רמות גלעד ממנו:
(ז)
וַיֹּאמֶר
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד
אִישׁ אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת ה'
מֵאֹתוֹ
וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ כִּי אֵינֶנּוּ
מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל
יָמָיו לְרָעָה הוּא מִיכָיְהוּ בֶן
יִמְלָא וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל
יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן:
רד"ק
מלכים
א
פרק
כב
פסוק
ח
כי אם רע –
והלא התנבא עליו טוב שאמר
לו "הראית כל ההמון הזה הנני נותנו בידך" וכן אמר לו בפעם שנייה כמו שכתבנו כי רבותינו ז"ל אמרו זה הנביא היה מיכיהו בן ימלה אלא פירושו שהתנבא עליו פעם שלישית "והיה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו" התנבא לו שיפול ביד מלך ארם. מהיום ההוא ואילך שנא אותו ואמר כי לא יתנבא עליו טוב ר"ל ידעתי כי לא יתנבא עלי טוב:
(ט)
וּמֶלֶךְ
יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה
יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים
בְּגָדִים וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן פֶּתַח
שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים
מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם:
רש"י
דברי
הימים
ב
פרק
יח
"ויושבין בגורן פתח שער שומרון" בא להודיענו כי כשנתנבאו הנביאים לפניהם היו יושבים חוץ לעיר ושם באו מרגלים של מלך ארם ושמעו שהודיע למלך ישראל שהוא לבדו יפול במלחמה הוא שצוה מלך ארם לחיילותיו "לא תלחמו את הקטן ואת הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו" לקיים דברי מיכיהו לפיכך כתיב "בגורן" שהיה מקום מרגלים לרגל. אבל אם הועד בתוך העיר לא היו המרגלים של מלך ארם יכולין לבא שמא ירגישו בהם שהם מרגלים אבל כשהם חוץ לעיר אפי'
ירגישו בהם ויבינו כי מרגלים הם יכולים הם לומר למקום אחר אנו הולכים ומה שקרבנו פה אל הגורן בשביל הרגש גדול וקבוץ חיילות הנה פתח העיר תמהנו ופנינו מן הדרך לראות מה זה והמרגלים הם הודיעו למלך ארם והוא צוה שלא להרוג שום אדם כי אם מלך ישראל לבדו שאם לא כן מה עלה בלבו שצוה שלא להרוג מישראל רק המלך לבדו אלא מרגלים היו לו ושמעו את מיכיהו אומר "ראיתי את כל ישראל נפוצים":
(יד)
וַיָּבֹא
אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ
אֵלָיו מִיכָה הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת
גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל
וַיֹּאמֶר עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ וְיִנָּתְנוּ
בְּיֶדְכֶם:
רד"ק
מלכים
א
פרק
כב
פסוק
טו
עלה והצלח –
דרך התול אמר לו כלשון שאר הנביאים ולא אמר לו כה אמר ה'
שהרי נשבע כי את אשר יאמר ה'
אותו אדבר והכיר מלך יהודה בלשונו כי דרך התול היה אומר לו לפיכך אמר לו עד כמה פעמים אני משביעך וכיון שהשביעו אמר לו האמת בשם ה':